השפעת קרני הגמא...

זאת אולי כבר לא המסיבה של חלק מאתנו, אבל קשה שלא לשים לב שהמשקה השולט היום בברים הוא דווקא בירה "מכבי" בבקבוק, ולא רק בקרב היפסטרים. ניר קיפניס סמל רטרו

יש דברים שכבר לא יקרו לי בגלגול הזה. אחד מהם הוא להיות היפסטר. אמנם לעיתים קרובות אני מסתובב בתל-אביב כשזקן מעטר את פני, אבל במקרה שלי לפחות, מדובר בהזנחה גרידא ולא בתפישת-עולם צעירה אך מזוקנת.

מכבי קרה תמיד היתה בעיני בירה פצצה (צילומים: ניר קיפניס, יח"צ) זה שאני לא חלק מהטרנד, לא אומר שאני אדיש אליו, או לפחות מתייחס אליו ברגשות מעורבים. מצד אחד, כל הסיפור נראה לי כמו אכילת-ראש אחת גדולה, משהו שמזכיר קצת את גרסת הביטא של דור ה"כזה-כאילו" שנחשב לדור המייסדים של שינקין - משהו על התפר שבין שמאלנות-אשכנזית-מתנשאת ובוהמה כאילו-אמנותית. מצד שני, החברה האלה, יש להודות, הם יצירתיים ויצריים. יצא לי כבר להיות נוכח בכמה וכמה אירועים ולהתפעל מהשילוב בין חלל, מיצגי וידאו וכמובן - הבנות הכי יפות בעיר...

לפני שציינתי לעצמי בצער שזו כבר לא המסיבה שלי, לא יכולתי שלא לשים לב שהמשקה השולט בבר ביד רמה הוא בירה "מכבי" בבקבוקים. בינינו? גדול! לא רק שמכבי קרה היתה בעיני תמיד בירה פצצה, למרות ואולי בגלל שהיא לאגר פשוטה שבפשוטות, אלא גם שקשה שלא לחייך נוכח הקונפליקט בין המותג הישראלי כל-כך, מלך הסבנטיז והאייטיז (זוכרים את הפרובינציאליות של "מכבי בירה בינלאומית" או את הסחבקיאדה של "יש מכבי - יש חברים"?) לבין התרבות האלטרנטיבית החדשה שאימצה אותו כסמל רטרו, כמו לרהט פאב אלטרנטיבי בריהוט לא-אחיד משוק-הפשפשים.

חשבתי שמדובר בקטע ישראלי, עד שהזדמנתי לאחרונה ללונדון ויצא לי להכיר את מבשלת, BEAVERTOWN מבשלת בוטיק מקומית ששייכת ל"בנשל" רוברט פלאנט מ"לד-זפלין". מוצר הדגל של המבשלה (המוצלח מבין חמישה סוגים שונים של בירה, ביניהם IPA, פורטר-כהה ועוד) הוא בירה בשם GAMMA RAY (בעברית: קרני גמא).

אז אבא פלאנט אולי עשה רוק כבד, סמים וגרופיות, אבל הבן עושה בירה - ועוד איזה יופי של בירה! GAMMA RAY היא בירה בסגנון APA, כלומר, קצת כמו IPA (שהפך בשנים האחרונות למאוד טרנדי בארצות-הברית), אבל מעודנת יותר, כשותית פחות (אם כי עדיין מרירה) ומאוד נוחה לשתיה גם בקרב מי שבירות "אייל" אינן כוס הלאגר שלו... (למשל, אני).

את ה-GAMMA RAY שאתם יכולים להתרשם מהעיצוב המיוחד של התווית שלה, שותים במקומות אלטרנטיביים (כמו זה שבו צילמתי את התמונה, מקום שבו כל השולחנות צבועים ב"שפריצים" צבעוניים והשירות הוא סביר יחסית בהתחשב בעובדה שהמלצרית נראית כאילו בכל רגע היא הולכת למות ממנת-יתר), אבל גם במקומות הכי נחשבים בקרב הבליינים המעודכנים ועתירי הממון (ובלונדון יש לא מעט כאלה), כמו מלון-הבוטיק המרהיב MONDRIAN שנמצא על הגדה הדרומית של התמזה, משקיף אל כנסיית סיינט-פול.

אז נכון, הסגנון רחוק מזה של "מכבי", אבל העיקרון די דומה: בליינים מעודכנים שלא מסתפקים במותגים "הרגילים" ומאמצים בקבוק שנתפס בעיניהם כאלטרנטיבי וגורמים אפילו לדינוזאור קשיש, חובב גולדסטאר ואוהד הפועל (במקרה שלי, הפועל חיפה!) כמוני, לצעוק "יאללה מכבי!".