אוברדרפט

כבר שנים מנסים ללמד אותנו את שיטת המזיגה הנכונה שתגרום לנו הנאה מושלמת מכוס בירה. טל חוטינר, איש סקפטי, פגש דראפט מאסטר בינלאומי שמזג לו בירה והשאיר אותו עם קצף על השפתיים...

מותגי בירה שונים תמיד מנסים ללמד אותנו את אומנות המזיגה. אותה שיטת מזיגה אולטימטיבית שתמיד תספק לנו הנאה מושלמת בכל פעם שנרצה ללגום כוס בירה טובה. עם השנים צצו כל מיני שיטות וטרנדים. בבלגיה לדוגמא תמיד תקבלו את הכוס הנכונה והמתאימה ביותר לבירה והכל לאחר קירור והרטבת הכוס, חיתוך הקצף וכו'...

עכשיו אחרי שכתבתי את זה, אני מודה שזה נשמע ממש אידיוטי (צילומים: יח"צ) בארצנו הקטנה, שעדיין לא צורכת בירה ברמה אולימפית, יש הרבה מה לשפר ברמת החזקת הבירה ובעיקר באופן הגשתה. ממש לשם כך הביאו החבר'ה בהייניקן את שגריר הייניקן לורנס רייבן, או בתואר הרשמי שלו "דראפט מאסטר", כדי ללמד אותנו למזוג בירה כמו שצריך. אבל גם למישהו כמוני שכבר מזג כמה (וכמה!) בירות בחייו ולא כל-כך מאמין לשטויות האלו, היה מה ללמוד. הם קוראים לזה סטאר סרב וה"תהליך" מחולק לחמישה שלבים: שלב ראשון קירור הכוס וניקויה על-ידי שטיפה במים קרים נקיים או על-ידי הקפאתה קודם לכן. לאחר מכן אוחזים בתחתית הכוס כדי לא ללכלך ולחמם אותה (לא לנגב את הכוס!!). שלב שני המזיגה מתבצעת בזווית של 45 מעלות כדי לקבל שכבת קצף טובה ומלאה. כל זה מתבצע בלי שהכוס תיגע בקצה הברז כדי לשמור על הניקיון. שלב שלישי חיתוך שכבת הקצף כדי לסגור הראש באופן אחיד בעזרת סקימר (ידית פלסטיק קטנה ושטוחה המיועדת לכך, או אפילו בסכין). עצם חיתוך קצף הבירה גורם (אולי רק פסיכולוגית) להרגשה פחות מרירה בלגימת הבירה בשלב הבא. שלב רביעי נותנים לבירה לנוח שנייה כדי ששכבת הקצף תעלה אל מעבר לקצה הכוס בעובי של שתי אצבעות. שלב חמישי מניחים תחתית על הבר ומגישים עם חיוך. עכשיו אחרי שכתבתי את זה, אני מודה שזה נשמע ממש אידיוטי, במיוחד הקטע של לחכות שנייה. כי למי יש זמן, ועוד יותר גרוע - לחייך ללקוח. אבל נשבע לכם שכאשר הלורנס הזה מזג לי את ההייניקן הכל נראה נכון והיא היתה פשוט נהדרת. אגב, כל ה-9 ששתיתי היו נהדרות...