מקדש הבירה "פורטר אנד סאנס" אירח את חבורת סנהדרינק ובניה לערב שתוי שחשף כמה מנות חורף שעושות חשק לגשם (ולעוד קצת בירה כמובן)
נדמה שאין מקום שמשקף נאמנה את סצנת הבירה המקומית כמו "פורטר אנד סאנס": מצד אחד, היצע מרשים של בירות מחבית ומבקבוקים עם אוכל שנולד ונועד כדי ללוות בירה. מצד שני, מסתבר שהישראלי – ואפילו הוא חובב בירה גדול, חייב יותר מאשר נשנושים בצד, כך שהמקום עם הכי הרבה ברזי בירה בעיר, מתפקד בעצם כמסעדה. אז הלכנו לבדוק איך החיים בתפר שבין הבר למטבח וכדי לא ליצור מתח מיותר, נאמר כבר עכשיו שהם ממש לא רעים. אוכל שנולד ללוות בירה. (צילום: ז'אן קלוד לוי, יח"צ) התכנסנו שפופים משהו: בחוץ קדרו פני השמיים אבל מזג האוויר היה דווקא חם ויבש, יונייטד שלנו קיבלה בראש בדרבי ועוד לפני שדיברנו על אוכל, היינו מוכרחים להוריד כמה בירות כדי להירגע. תוך כדי השתייה המוקדמת גילינו את החידוש הראשון של המקום לקראת החורף: הפי האואר, בימים א'-ה' בין 17:00-19:00 שמשמעותו בירה גדולה במחיר בירה קטנה. אנחנו אמנם נמנים על הזן שחושב שבירה גדולה צריכה להימכר תמיד במחיר של בירה קטנה, אבל זו לא אשמת אנשי הפורטר שממשלת ישראל הכריזה מלחמת חורמה על הבירה – הם את שלהם תורמים באמצעות אותן שעתיים שמחות, טרנד שקונה לעצמו אחיזה הולכת וגדלה במקומותינו – וטוב שכך. כטוב ליבנו בבירה דגמנו מהתפריט הכייפי מאוד של המקום, עם דגש חזק על מנות החורף החדשות שמומלץ לצרוך (אם כי לא חייבים, רובנו הסתפק בלאגר פשוט, כאלה אנחנו – אנשים פשוטים) עם כמה בירות חורף מיוחדות שמוגשות עתה במקום. ראשון עלה על השולחן ה"קרבונד פלמנד", תבשיל בלגי של בשר וירקות בבירה (מעין תשובה פלמית גאה לביף בורגניון הצרפתי, שמבושל ביין). מדובר בתבשיל חורף איטי וקלאסי שיהפוך כל יום רטוב וקר לחמים וקצת שיכור (זה הכינוי האינדיאני של בוזנח), בדיוק כמו שאנחנו אוהבים. מחיר המנה: 84 שקלים. כטוב ליבנו בבשר ובבירה המשכנו להמבורגר סנט מור במשקל 300 גרם (ללא לחמנייה) המוגש על שפצל'ה ברוטב של פונדו גבינות. הבשר היה טעים להפליא וגבינת הסנט מור הוסיפה לו עוד שכבת טעמים שפחות רגילים למצוא לצד המבורגר. העובדה שהמנה מוגשת על שפצל'ה היא חידוש מרענן עבור כל מי שאוהב בצק (במיוחד כשהוא בציר הבשר והגבינה...), אבל לא בא לו את כל ה"איקאה" הרגיל של לחמנייה, רטבים, חסה, חמוצים, עגבנייה ובצל. גם כאן ניכר שמי שהגה את המנה כיוון לימים הכי קרים של החורף. המחיר: 72 שקלים. זה המקום שבו רוב בני האדם הנורמליים היו נעצרים, טופחים לעצמם על הכרס, מגהקים מרוב בירה ופורשים לשנת חורף, אבל הרי לא בשביל לעצור כאן, העברנו טירונות-יחידה את פלס"ר סנהדרינק, נכון? אז המשכנו למנות המיוחדות של חודש דצמבר שבמהלכו יקיימו ב"פורטר אנד סאנס" (זהו, מעכשיו רק פורטר, יסלחו לי בניו) פסטיבל חורף: למשל הקרבונד, סיר מולים ברוטב בירה, ריזוטו ערמונים ואפונה ושפרדס פאי. מנה כייפית במיוחד למי שרוצה משהו חם וחורפי, אבל לא להתגרות בקרדיולוג. כאן עצרנו, אבל רק כדי לשתות קצת מבירות החורף המיוחדות. לפני שניפרד ממנות פסטיבל החורף, נגלה שמדובר בלא מעט מנות בטווח מחירים די רחב – בין 40-90 שקלים). מכאן שתינו בעיקר בירות כהות, מתובלות וחזקות (כ-10% אלכוהול): סן ברנרדוס כריסמס אייל, פולרס וינטר אייל, נייס שוף, סמיקלאוס, ברוקלין שוקולד סטאוט, לה טראפ קוודרופל. כבר כתבתי כאן לפני כמה שורות, אנחנו אנשים של לאגר וזה לא השתנה גם אחרי טעימה של בירות החורף, אבל ביחד עם כמה מהמנות הקלאסיות של המקום, כמו נקניקיות וספר-ריבס שמנוניות וטעימות להפליא, נאלצנו להודות שלפעמים מוטב לשתות משהו בחוזק כפול של אלכוהול כדי להצליח לנשום בין ביס לביס (אחדים מאיתנו, בלי שמות, כבר עברו בשלב הזה לרעות בשדות הפרנה-בראנקה ודג'סטיפים אחרים...). מי מכם שבעניין של לטעום את בירות החורף מבלי להתחייב לאחת מהן, יוכל להתרשם דרך מסלול הטעימות, המציע שש סוגי בירות בגודל 190 מ"ל במחיר 89 שקלים. קמנו מהשולחן בקושי כשאנו מציינים לעצמנו בצער שמרוב שהיה טעים, לא הספקנו אפילו לטעום מההמבורגר הקלאסי של המקום, מנה שקנתה לה כבר לא מעט מעריצים מקרב שוחרי הקציצה בעיר וכן לא דגמנו מה"פיש אנד צ'יפס" שהיתה ונותרה אחת המנות הכי מתאימות ליום חורף. בשלב הזה התחלנו להצטער קצת על העניין הזה של האקלים המקומי – לו אך היה כאן חורף אמיתי, כזה שנמשך כמה חודשים ומדרבן אכילה ושתייה... הבענו את המחאה הזאת בפני יואב עלון, הבעלים של המקום (ביחד עם אמיר נוימן), אבל הוא הזכיר לנו שהוא רק יבואן של בירות ("נורמן פרימיום") ומסעדן, לא חזאי... פורטר אנד סאנס. רחוב הארבעה 14, תל-אביב, 03-6244355. א'-ה' מ-17:00, שישבת מ-12:00.