עונת היובש: הזיות על בירה

פסח אף פעם לא היה חג קל עבור השתיינים. תראו מה קרה לגלית וגדי דבירי אחרי כמה ימים של התנזרות מבירה...

חג הפסח הוא חג האביב והפריחה. אין ספק שלמורעלי הבירה שומרי הכשרות, החג הזה אכן עושה פריחה. למי שלא מודע לכך, בירה היא חמץ ושבוע שלם של התנזרות מהנוזל הזהוב הזה שביומיום שותים לפחות כוס אחת ממנו, משולה למכור לשוקולד שהודיעו לו שיש לו סכרת.

זהירות! צריכה מוגברת ממה שכתוב כאן עלולה להזיק לבריאות המנטלית שלכם...(צילומים: freeimages.com)

גם כאן הוויכוח החם של התעשייה סובב סביב גברים ונשים. מי שותה מה, מי מסוגל לשתות יותר ומי בעצם אחראי לדבר הזה שנקרא בירה. הרבה מהפרסומות בתחום הבירה מיועדות לקהל גברי, האם זה משום שהם הצרכן העיקרי, או רק בגלל שהם קלים יותר להשפעה מאשר הנשים? האם הבירה היא באמת משקה גברי מחוספס ששמור, בצד הנשי, רק לכאלה שרוכבות על אופנועים (אופס, הנה החלקנו לעוד ויכוח...), או שזו שטות גמורה, והשונות היא זהה לכל שונות אחרת בעולמנו...

לא מזמן התדרדר הוויכוח זה לטונים צורמים של חרם כתוצאה מקו פרסומות, שנטען כשוביניסטי, של אחת מיצרניות הבירה המקומיות, כאשר אלו טענו שמדובר בהומור ואילו מנגד היו שטענו שזהו חוסר טעם. אז כשההזיות שלנו הלכו וגברו כתוצאה מההתנזרות הכפויה, מצאנו את עצמנו מדברים על הבירה - יש כאלה שעושים ויש כאלה שמדברים, זה מה יש. ואם כבר בדיבורים עסקינן, אז בואו ונראה למי "יש יותר גדול" בתעשיית הבירה, לגברים או לנשים?

למי תודה?

גלית: לנשים יש את אלות הבירה: נינקאסי השומרית, וחתחור או איזיס המצרית המשמשת גם כאלת האהבה והפריון וכפי שחלק מהנשים יודעות, צריכה מוגזמת של בירה יכולה להוביל בסוף להריון.

גדי: לגברים יש את גמברינוס, פטרון הבירה. לגבי מי היה בדיוק ומה עשה הדעות חלוקות. יש האומרים כי היה מלך שעזר רבות בהטמעת השימוש בכשות בבירה ולכן זכה לכבוד, ויש אומרים כי היה זה שלמד את סודות בישול הבירה מאיזיס והביא אותם לאירופה. לא משנה מי היה, בתמונות, כרס הבירה שלו הולכת לפניו.

למי קללה?

גלית: לנשים יש את מכשפות הבירה. כשבירה היתה מתקלקלת חיפשו הגברים את מי להאשים ומצאו כמובן את הנשים. תמיד נמצאה מכשפת בירה תורנית להפיל עליה את האשמה ובדרך גם לשרוף אותה כעונש.

גדי: הגברים? מה פתאום? הם אף פעם לא אשמים!

מי התחיל עם זה?

גלית: הנשים היו אלו שהיו אמונות על בישול הבירה כחלק מעבודות הבית. כלי הבישול היו שייכים לאישה ובמקרה והיא עזבה את הבית, היתה לוקחת את הכלים איתה ושבעלה יחפש מי שתבשל לו בירה.

גדי: והגברים? השתגעתם? גבר במטבח? ומי ידאג לצייד?

מי ממשיך עם זה?

גלית: מקומן של הנשים בתעשיית הבירה כיום הוא מצומצם ביותר, כשיש משהו טוב, הגברים יודעים ישר לנכס אותו לעצמם.

גדי: עם הזמן דחקו הגברים את מקומן של הנשים והם מהווים כיום את רוב העוסקים במקצוע. מן הסתם, מגמה זו החלה רק כאשר בישול הבירה עזב את החממה הביתית ונהפך למשהו מסחרי. כבר אמרנו, השתגעתם? גבר במטבח? ומי יביא את הכסף?

מה קורה היום בארץ?

גלית: נשים מבשלות, מנהלות, ואחראיות על שיווק המותגים הכי גדולים ומוכרים בארץ.

גדי: גברים, בואו נודה: בסופו של דבר הן תמיד יודעות מה טוב בשבילנו.

כמה מומלץ לשתות?

גלית: הכמות המומלצת לצריכה לנשים היא כשליש ליטר בירה ליום. לא, אין פה אפליה מכוונת זה פשוט עניין פיזיולוגי.

גדי: הכמות המומלצת לצריכה לגברים היא כחצי ליטר בירה ליום. טוב, צריך לדעת מי כאן הגבר.

מי מעדיף מה?

גלית: חשבתם שנשים שותות רק בירות מתוקות, בהירות, עם פירות וחלשות באלכוהול. אז חשבתם. גורדון פלטינום עם 12% אלכוהול שולתתת!!!

גדי: גברים אוהבים בירות מרות, כהות וחזקות באלכוהול כיאה לגבר. אז רגע, כל שותי הגינס למיניהם עם 4.3% אלכוהול לא שייכים למגדר זה?

איך חוגגים?

גלית: היש המון פסטיבלים של בירה הנחגגים ברחבי העולם, אבל השיא הוא כמובן ה"אוקטוברפסט" - פסטיבל הבירה הגדול בעולם שמקורו בחגיגת נישואין של הנסיך לודוויג לבח"ל תרזה והוא מתקיים עד היום בשטח הנקרא על שמה של הנסיכה תרזה.

גדי: מסכנים הגברים, אין שום פסטיבל לכבודם. טוב, תרזה התחתנה עם לודוויג, אז מגיע לגברים חצי נקודה.

מה עם הפיגורה?

גלית: מחקרים מראים כי שתייה מתונה של בירה הביאה להצרת היקפים אצל נשים.

גדי: בשתי מילים: "כרס בירה".

מה הסיפור עם התוויות?

גלית: לפעמים נדמה שלגברים משנה מה המוצר, העיקר שמצוירת על התווית אישה יפה שתמשוך את הקונים, בעיקר אם הם גברים.

גדי: אז מה, שישימו תמונות של גברים על תווית בקבוק בירה? מבחינתי רק אם הם נזירים או גמדים עם מצנפת.

טוב, נראה לנו שברור לאן נוטה הכף, אבל האמת, מה זה משנה? העיקר שכולנו נהנה כל השנה מבירה איכותית וטעימה. נתראה אחרי הפסח. יאללה, שיעבור כבר...