טל חוטינר מביא לכם יומן מסע מהמדינה הכי מיותרת באירופה: בלגיה. תישארו, יהיה הרבה סטלה

לדעתי אם תוציאו את בלגיה ממפת אירופה ייקח כמה שנים עד שמישהו ירגיש שהמדינה המיותרת הזאת לא שם. ביום הראשון הגעתי בסביבות 7 בבוקר לעיר העתיקה והיפיפייה ברוז' הידועה יותר כפאקינג ברוז'. הרחובות היו ריקים לחלוטין ואז הבנתי שלא רק שיום ראשון היום אלא זהו גם יום העצמאות הבלגי ואפילו המלך החליט שנמאס לו באותו יום והוא מעביר את הכתר לבן שלו. זה, כמובן, השפיע גם עלינו. המסעדה בה היינו אמורים לאכול ארוחת בוקר היתה סגורה אז הלכנו לבית קפה אחר ואחרי נשנוש קטן הבנתי שקפה נורמלי כבר לא נמצא כאן אז לפחות יש הוגרדן שהיא בירה מושלמת לארוחת בוקר.

1
1
  לאחר סיבוב בעיר העתיקה והמשעממת בו ראינו בעיקר חנויות סגורות והסברים משמימים מצאנו סוף סוף מקום בוא אפשר לשתות בירה. אפילו חנות השוקולד הנהדר שמצאנו פתוחה הייתה עמוסה כי עשתה את הטעות והייתה פתוחה. טעמתי שוקולד בטעם בייקון שעד שהגיע לפה כבר נמס מהחום הגבוה. הבלגים לא מאמינים במזגנים ומקלחות. מזל שהסטלה הייתה קרה וטובה. — with Dedy Eliezer.
2
2
   ביום השני קמנו בבוקר בבריסל , שהיא עיר יפה ודי מבאסת, בעיקר בקיץ, ולכן אין פלא שהסמל שלה הוא ילד משתין.
3
3
   משם נסענו לעיר לובן שבה ממוקמת מבשלת הענק סטלה ארטואה. המבשלה הייתה סגורה כי כולם היו בהנג אובר מליל יום העצמאות אבל בכל זאת הצליחו להכניס אותנו לבר במרכז המבקרים וללמד אותנו איך מוזגים סטלה ב - 9 שלבים. זה אמנם נראה ארוך ואדיוטי אבל הבירה בשיטה זו הייתה נהדרת ומדויקת. אני עשיתי משהו כמו 81 שלבים עד שיצאנו משם לכיוון הכפר הוגרדן.
4
4
   הוגרדן הוא כפר קטן שידוע בעיקר בגלל בירת החיטה המיוצרת בו וחוץ מזה כלום. הגענו לארוחת צהריים במסעדה של המבשלה והאוכל היה טעים ובושל בחלקו בבירה המקומית. טעמנו ושתינו הוגרדן , הוגרדן גרנד קרו והוגרדן פרי אסור וגם ג'נייבר בלגי ( המקור של הג'ין האנגלי) שהוא קצת עדין יותר מהמקור ההולנדי. משם חזרנו לבריסל לעוד כמה בירות במקומות שפשוט להטו מחום ומחוסר מזגנים. מזל שהייתה סטלה קרה.
5
5
   ביום השלישי קמנו בבוקר ונסענו לכיוון אזור הארדנים והכפר דינאן שם ממוקם מנזר לף. המנזר היה סגור כמובן אבל מולו היה קפה קטן של שיכורניקים מקומיים שעבדו בלסלול משהו אבל רוב הזמן היו ליד הבר ושתו בירה. שתינו לף בלונד מהחבית ולמרות שאני לא מת על בירות מתוקות היא הייתה בול במקום, אז שתיתי 3 מתחת לשמשיה.
6
6
   משם המשכנו ל"מזון דה לף" שהוא המוזיאון של לף, שעומד שם מאחר שהייצור של הבירה כבר לא נעשה במנזר אלא במבשלת ענק רחוקה משם. המוזיאון עוצב כמנזר וכלל כל מיני פינות אינטראקטיביות לתפעול בכדי להבין את ייצור הבירה וטעמיה. המוזיאון כמובן לא היה ממוזג אך לפחות הייתה שם איזה בלגית נחמדה שהביאה לנו טעימות של בירות מכל המגוון של לף בכל דקה או שתיים. טעמנו את הבלונד והבראון הידועות, את הרדיוז החדשה בארץ, הרובי שהיא ממש סוג של מיץ פטל - בירה קלילה ופירותית מאד, טריפל החזקה, בעלת 9% אלכוהול ואת הרויאל החדשה יחסית שמזכירה טעמי וניל בננה וציפורן. ישבנו במרפסת לאכול משהו ועד שהגיע מנה ראשונה הייתי מסוגל לאכול ב-4 מסעדות בתל אביב ברצף כולל טיסה. מזל שהייתה קצת סטלה קרה בסוף...