המסע לבירת הבירה

זו עבודה כפוית טובה, קשה ומסוכנת - אבל מישהו חייב לבצע אותה ומי אם לא חברי הסנהדרינק? מירה איתן מספרת על מסע השיכורים לחיפה - העיר שעושה הכי הרבה כבוד לבירה

את כמות המקומות שמכבדים בירה בארץ אפשר לספור על אצבעות יד אחת. הכוונה היא לכאלו שמחזיקים מגוון גדול ומעניין של בירות, מאחסנים, מטפלים, מקררים ומוזגים אותן נכון, ואפילו מתאמצים שיהיה במקום אוכל טוב. אך בחיפה, כן, דווקא בחיפה, בלב ליבה של העיר התחתית, אפשר למצוא כמה כאלה בטווח דקות ספורות של הליכה. ומי הולך לבדוק אותם מפעם לפעם כדי לראות שהכל עדיין עובד כשורה, הבירות ראויות והאוכל מתאים? כמובן, מי שמוכנים להקריב עצמם כל הזמן על מזבח בדיקות הכבד והלבלב, חבורת סנהדרינק.

תחנה ראשונה - מעיין הבירה

אם נעבור 60 שנה אחורה במנהרת הזמן, נוסיף לזה קוסטיצה, בירה מאוד טרייה ואת מכנסי החאקי הקצרים של בוזנח, נגיע כנראה למסבאה הקרויה 'מעיין הבירה'. מעיין הבירה הוא בית מרזח ישן וטוב, שהוקם על ידי מאיר נחום, ומנוהל היום על ידי הבן ראובן והנכד שלומי. אם איני טועה, כשביקרתי שם לפני 30 שנה (בגילי המופלג כבר לא זוכרים הכל), היה שם ברז בירה אחד, גולדסטאר, וגם אז היא הייתה הטובה ביותר בסביבה. אז אם פעם היה שם מעיין אחד, והיום קרוב ל-20 מעיינות של בלונדיניות, ברונטיות ושחרחרות, מלחלחים את גרונו של ההלך הצמא הבא בשערי המקום. המטבח הוא הכי יהודי מזרח-אירופאי שיכול להיות, ועשוי בדרך הנכונה והטובה ביותר: הרינג כבוש, קרפלעך עם בצל, מלפפונים כבושים תוצרת בית, תפוחי אדמה מטוגנים מענגים, והעיקר, הבשרים המעושנים המופלאים, מסורת שממשיכה במקום עוד מימי הסבא - קוסטיצה, פסטרמות של בשר בקר או לבן, שוק אווז ועוד, וכל אלה מוגשים עם חזרת לוהטת שגורמת לך לרצות לפצוח בשירה אדירה. מעיין הבירה, נתנזון 4 חיפה, טלפון: 04-8623193

תחנה שנייה – העוגן

לזליג פינקוס היה בית מרזח אפלולי עוד בפולין. יוסף פינקוס, בנו, היה טבח באניית נוסעים וקנה את הבר הקטן הזה (שנוסד כבר ב-1942) בשנות ה-60 ועוצב בדמותם של הברים האנגליים. המקום תמיד היה בית חם ליורדי הים, לאנשי הצי הסוחר ולאנשי חיל הים, כשגיל פינקוס ממשיך עם מסורת השירות האדיב המשפחתי. העיצוב מאופיין כמובן עם מוטיבים חוזר של ימאים, מפרשים, הגאי אניות וכאלה. מוסד השתייה הוותיק הזה מציע בירות שונות, ובראשן מקום כבוד לגינס מצוינת. ומה אוכלים? מבחר כריכים, פלטות בשרים וגבינות, הרינג כבוש מצוין, אבל חובה... חובה... לא לצאת מהמקום לפני שהתענגתם על הרוסטביף המדהים של גיל. העוגן, שער פלמר 3, חיפה טל': 04-8645108

תחנה שלישית – הסנדק

לפני כעשרים שנה היה לי פאב בחיפה, בחיי. לפעמים, בלילות, כשכבר לא יכולתי יותר להיות בו, הייתי יורדת לפאב הסנדק ומתפנקת לי בשקט בקצה הבר. השילוב של החלונות הארוכים והצרים המשקיפים על האניות בנמל, והרעידות של כל המקום כשהייתה עוברת רכבת על המסילה הסמוכה למקום, יחד עם לאגר צוננת ופירות ים, שהיו עדיין נדירים פה בסביבה, היו מסיימים לי את הלילה בשלווה ובעונג רב. הצוות הוותיק המנוהל על ידי עזרא ויעקב מוכר לכולם, התמונות של קופולה ועיצוב העץ הארכאי לא מפריעים לעיניים לשקוע במה שבאמת חשוב, והשקט, ביחוד ביום (בערב המוסיקה רועשת יותר), עושים חשק לחזור שוב בזמן ולהתנדנד על כסאות העץ. הסנדק, קדושי בגדד 30 א', טל': 04-8671888

תחנה רביעית - קלמנ'ס

הפאב הצעיר שבחבורה (שגם הוא כבר מתקרב לגיל 30, אם איני טועה), הוא קלמנ'ס, כשם בעליו, קלמן מיידלר, אותו תמיד אפשר למצוא מאחורי הבר מנצח בשמחה על המקום. בסוף סמטה בסמוך לנמל, בין מבנים מודרניים פחות או יותר, נמצא הפאב, שכשנכנסים אליו נראה כאילו עברנו עם מקל הקסמים של גבי ודבי לאי שם בין אוקספורד לקמברידג'. חיפוי עץ כהה, מנורות גז מעוצבות, דגמי ספינות מפרשים, צילומים ישנים ותמונות של וינסטון צ'רצ'יל מאפיינים את הפאב האנגלי הזה. מבחר בירות נאה ביותר, ארון אלכוהול מרשים ושילוב של נקניקים וגבינות טובים, חזה אווז מעושן ועוד מאכלים מפנקים ממטבחו של קלמן, ומוסיקת אולדיז טובה ושקטה, יוצרים אווירה שמשכיחה את עצם העובדה שאנחנו בעצם בחיפה. אפילו הקהל ברובו בוגר ומנומס, או לפחות עד שהוא שותה את הבירה השלישית והרביעית, או עד שמגיעה חבורת סנהדרינק ומרעישה את הסיפים. קלמנ'ס, הנמל 3, חיפה טל': 04-8620525

תחנה חמישית – הרכבת

לא, לא ידוע לי על פאב בשם הרכבת בחיפה, אבל התחנה החמישית שלנו הייתה ברכבת ישראל. שהייה של למעלה מחצי שעה בתחנה (כמובן שפספסנו את הרכבת), העבירה בראש את השאלה - מדוע לעזאזל אף אחד לא חשב לפתוח דוכן בירה To Go במקום? הדרך הייתה מנומנמת משהו, אבל הצלחנו לחזק את טענתו של קיפניס שבירה צריך לשתות אחרי הצהרים ועד הערב, לא בלילה, כי אז אפשר לקום בקלות ביום המחרת שנראה הרבה יותר בהיר.