החיוך האירי של מיק

ליאור הרגיל משתף את חווית הבירה של מיק, אחד האירים הכי מצחיקים שאי פעם עברו במנזר, ומסביר למה אתם לא רוצים חיוך אירי במרפיס שלכם

"אפשר עוד אחת מהמולדת?" "בטח מיק, הנה פיינט של מרפיס" "צ'ירס" "צ'ירס" "אתה יודע שאני מקורק?" "כן מיק, אני יודע" "ושמרפיס היא משם ולא מדאבלין" "כן מיק, אני יודע" "צ'ירס" "צ'ירס"

בלי החיוך של מיק. מרפיס הדיאלוג הזה מתרחש במנזר, מתישהו באמצע שנת 2000, כשמיק האירי מתלהב מהיבוא החדש לישראל. מיק הוא תרמילאי, שכמו רבים באותה תקופה לא ממש טיילו אחרי שהגיעו לישראל וגילו את ת"א על חופיה, מועדוניה ובנותיה/בניה. מיק עצמו כבר שרץ בכרם כשלוש שנים ומכיוון שאשרת השהייה שלו פגה כבר ב-98' החליט לא לעזוב והתפרנס מעבודות מזדמנות שונות ומשונות רק בכדי לשלם להוסטל ובעיקר למנזר. את עניין המרפיס הוא לקח ברצינות יתרה ולבטח היה השותה הבכיר שלה בפאב (והתחרות הייתה קשה באותם ימים). באחד הימים שהפכו ללילות, מיק שוב הגזים בשתיית הסטאוט והשתכר כלוט, מה שמרשים היה הוא שהוא עשה את זה כמעט ללא ויסקי. אצל מיק, כמו רבים כמוהו שהגיעו מאזור האיים הבריטיים ואירלנד, היעדרו של פעמון שמכריז על דרינק אחרון והשהייה במקום שעובד מסביב לשעון, גרמו לשיבושים קשים בהערכת זמן וכמות השתייה. אותו לילה לא היה שונה אך תוצאתו הסופית כן – בתום השתייה מיק דידה לעבר רחוב אלנבי ונדרס ע"י אוטובוס דן. עד כאן זו הייתה יכולה להיות טרגדיה, אולם כאן נכנס לפעולה אותו מנגון מסתורי שידוע בשם"The luck of the Irish". המכה הראשונית הפילה מיק אל הכביש כשהוא מחוסר הכרה והאוטובוס פשוט חלף מעליו ללא מגע גלגלים. מיק פונה לבית החולים ולאחר בדיקות שוחרר כמעט ללא נזק - למעט העובדה שרוב שיניו נעלמו, כך שכעת הוא נראה כמו גרסה מוקצנת של שיין מק'גאוון, הזמר של "הפוגס". למרות היותו חסר כל הבנה בעניינים כגון אלו, כמה לקוחות קבועים המנזר הפנו אותו לעו"ד שעזר לו לתבוע את חברת דן. במשך זמן רב היו נזרקים סכומי ממון עתידיים, שככל שמפלס האלכוהול בדם עלה האמירו למחוזות מופרכים. יתכן שפיצוי בסכום בן שבע ספרות אכן היה יכול להיות תוצאה סבירה ,אבל אז פרצה האינתיפאדה השנייה ואיתה התרסקות התיירות. מיק, שכבר קיבל שיניים תותבות, רק רצה לעוף מכאן ומהר ולכן הסתפק בסכום פשרה של 200,000 שקלים. לכבוד עזיבתו ולרגל התעשרותו הפתאומית הוא ערך הילולת שתייה בפאב שבה הוא הזמין לדרינק את כל מי שרק רצה ומיד לאחר מכן עזב את הארץ וטס לטייל בעולם. כעבור חמש שנים צץ לו הבחור לביקור. כמובן שהתיישבנו על כמה כוסות מרפיס כדי להחליף חוויות (פייסבוק עוד לא הגיע) ומיק סיפר כמה סיפורים מצחיקים. אחד האהובים עלי היה סיפורו על חזרתו לקורק. לאחר כמה שנים של טיול בעולם הכסף כבר החל לאזול וביקור בקורק נראה לו כמו רעיון טוב. לאחר שהתמקם מיד הלך לבקר, שמח וטוב לב, בלוקאל פאב הישן שלו כדי לפגוש חברים ותיקים - בני אנוש ופיינטים כאחד. לאחר כמה כוסות הגונות החליט מיק שזה יהיה ממש מצחיק להחליק את סט השיניים התותבות לתוך כוס המרפיס של הבחור לידו "כדי שיוכל לראות את החיוך האירי שלי מתוך המרפיס שלו", כהגדרתו. לצערם של כל הנוכחים, ובעיקר לצערו של אותו בחור הוא הבחין בתותבות של מיק מחייכות אליו מהכוס רק לאחר לגימה הגונה. מבט מהיר ביושב לצידו שחייך אליו בפה חסר השיניים הבהיר לו בדיוק מי אשם ובחמת זעם הוא זרק מיד את הכוס לעבר פניו. מיק, שכנראה היה מוכן לתגובה, הספיק להתכופף והכוס התרסקה על פרצוף של מישהו אחר שכמובן קם להכות את הזורק. בתוך שניות ספורות פרצה בפאב מהומת אלוהים שכללה אגרופים, בעיטות, ונגיחות והשלכה של כוסות וכיסאות, כאשר הברמנים ובעל הבית מנסים ללא הצלחה להרגיע את העניינים. "ואתה,מיק, מה אתה עשית?" "אני?" הוא חייך, "אני הייתי על ארבע מחפש את התותבות". BEERS 2014 – תערוכת הבירה של ישראל – הינה האירוע השנתי המרכזי של ענף הבירה שמרכז אליו את מבשלות הבוטיק הישראליות, יבואני הבירה ומותגי פרימיום מכל העולם. התערוכה תתקיים במתחם התחנה, 11-9 בספטמבר, בין השעות 23:00-18:00.