האמריקנים, בניגוד אלינו, רואים בתעשיית הבירה שלהם מקור לגאווה לאומית. על ההיסטוריה של הבירה האמריקנית ועל שני בנים למשפחות מבשלי בירה שחוללו מהפכות
מצליחים לחשוב על יקב בית הנשיא? על מבשלת מעון ראש הממשלה? הסיכוי שזה יקרה בישראל אפסי, כי אצלנו שופכים את התינוק עם המים. במסגרת המאבק החשוב במניעת צריכת אלכוהול ונהיגה ובצריכת אלכוהול של צעירים מתחת לגיל השתייה החוקי נלחמים גם בהיסטוריה של הבירה והיין, שנולדו אצלנו בשכונה וההיסטוריה התרבותית והחברתית שלהם היא חלק בלתי נפרד מקיום הציוויליזציה האנושית. גאווה לאומית, לא פחות מזה. כך רואים האמריקנים את תעשיית הבירה שלהם. ארבעה נשיאים היו בעלי מבשלות בירה, וגם כיום פועלת בבית הלבן מבשלת בירה והנשיא אובמה אינו מפחד להראות בצילום מרים כוס לחיים עם בירה. ג'ורג' וושינגטון, תומס ג'פרסון, בנג'מין פרנקלין וג'יימס מדיסון היו כולם בעלי מבשלות בירה. ג'פרסון למד והקים את מבשלת הבירה שלו אחרי שנבחר לכהונת נשיא, מדיסון חשב שיהיה נכון להקים מבשלת בירה פדרלית ומתכון הבירה של ג'ורג' וושינגטון עדיין משמש חובבנים נלהבים. בירה מיוצרת בארה"ב מאז תחילת המאה ה-16. בשנת 1876, לאחר שלואי פסטר פרסם את מחקר תהליך התסיסה בבירה, כבר פעלו ברחבי ארצות הברית מעל 4000 מבשלות שייצרו כתשעה מיליון חביות בשנה. סוף המאה ה-19, ובעיקר תקופת היובש של תחילת המאה ה-20, הביאו לקריסת תעשיית הבירה המפוארת הזו. רק מבשלות הענק שרדו את התקופה, תוך שהם מבססים את עסקיהם על בירה נטולת אלכוהול. מלחמת העולם השניה ומיסוי הבירה הכבד שהוטל על היצרנים הביאו לסגירה מסיבית של מבשלות הבירה, בהן זו של משפחת קוך. כיום, על אף המשברים הכלכליים, תעשיית הבירה האמריקאית פורחת ופועלות בה יותר מ-2400 מבשלות קטנות (נתח השוק של המיקרו ברואריז עבר את ה 6%). סמואל אדמס. בירה כמקור לגאווה לאומית המהפכה של המאה ה-18 סמואל אדמס (1803-1722) היה בן למשפחת מבשלי בירה. לחץ המיסוי הבריטי ורגולוציה שכמעט ולא אפשרה קיום עסקים הובילו בתחילת המאה ה-18 לפשיטת רגל של המבשלה המשפחתית. אדמס - שהיה בן מסצ'וסטס גאה, אמריקאי פטריוט, מהפכן ובעל יכולת ביטוי יוצאת מן הכלל – החל את מסעו הפוליטי כאשר אש התסכול מהפגיעה הכלכלית הקשה של סגירת המבשלה בוערת בו. הוא הפך פעיל פוליטי ובשנת 1764 נבחר לבית המחוקקים של מסצ'וסטס, תוך שהוא מוביל קו תקיף ובלתי מתפשר מול בריטניה הגדולה. אדמס היה מנסחו של מסמך זכויות המושבות ופעל ללא הרף נגד המיסוי הדרקוני שהטילו הבריטים על תושבי המושבות - החל ממאבק מס הסוכר, דרך מס הדואר ועד מיסוי התה עליו הכריזה בריטניה במאי 1773 במטרה להקל את הסחר עבור חברת הודו המזרחית. כאשר ראו אדמס וחבריו שאין באפשרותם לבטל את מס התה, אירגן הפגנת ענק שהפכה בסופו של הלילה למסיבת התה המפורסמת של בוסטון - פשיטה על ספינת סוחר בריטית ושפיכת מטען התה שלה לים. המסיבה המפורסמת גררה אחריה עונשים בריטיים, כמו סגירת הנמל של בוסטון, .ומן הצד השני החרמת כל מוצר בריטי על ידי אדמס ותושבי מסצ'וסטס. היה זה בעצם תחילתו של מהלך הכרזת העצמאות האמריקאי. אדמס היה מתומכי העצמאות התקיפים ביותר, תמך ללא עוררין במסמך ג'פרסון והיה אחד מהחותמים ב-4 ביולי 1776 על הכרזת העצמאות של 13 מושבות אמריקה מבריטניה הגדולה. בן דודו, ג'ון אדמס, היה לנשיא השני של ארצות הברית ואדמס עצמו שירת כמושל מסצ'וסטס. סמואל אדמס. פטריוט אמריקני ופעיל פוליטי כריזמטי המהפכה של המאה ה-20 ג'ים קוך, דור חמישי למבשלי בירה, חלק עם אדמס את אש התסכול והזעם כתוצאה מפשיטת רגל של המבשלה המשפחתית, רק מאתים שנה מאוחר יותר. המבשלה של משפחתו קרסה, כפי שקרה לאלפי עסקים בתחום האלכוהול, בעקבות תקופת היובש ומלחמת העולם השניה. קוך מצא מתכון בירה ישן שהכין סבו והחליט להחיות את היצירה ולהקים מבשלה משל עצמו. אביו הועסק כברומסטר עבור אחת מענקיות הבירה ולא רצה בשום אופן לשמוע על מבשלה משפחתית נוספת. כאשר ג'ים הגיע וסיפר לו שמצא את המתכון של סבא, בישל ממנו בירה והוא מתכוון להקים את העסק, היו דברי האב ברורים: "ג'ים, עשית כבר כמה דברים מטופשים בחייך, אבל זה ללא ספק האדיוטי מכולם". בכל זאת סייע האב לבנו ללמוד את רזי בישול הבירה, ובשנת 1984 הקים קוך את מבשלת הבוטיק הראשונה בארה"ב. היצרנים הגדולים שלטו בשוק באותה תקופה ללא מצרים. הם החזיקו בקרוב ל-95 % מנתח השוק, והאלטרנטיבה היחידה כמעט היתה הייניקן. יצרנים קטנים כמעט שלא היו בנמצא, שלא לדבר על אסטרטגיה של ייצור בירה עילית בכמויות קטנות. בשנת 1984 החל גל קטן של יצרני איכות, כאשר יצרנים כמו בודלר, קסלר וקולמביה ריבר החלו לבשל בירה ביתית אשר סימנה את תחילת גל המיקרו ברואריז האמריקאי. ג'ים קוך היה מוביל הגל ולבירה שייצר קרא סמואל אדמס .בת בוסטון, אמריקאית פטריוטית, איכותית, עשירה בטעם ומלאת גאווה לאומית - כך הסביר קוך את הבחירה בשם. ההתחלה היתה מסחררת. חצי שנה לאחר שהושקה זכתה סמואל אדמס בתואר "הבירה האמריקאית הטובה ביותר" בפסטיבל הבירה החשוב ביותר בארה"ב. ג'ים קוך ושותפתו רונדה קלמן הצליחו לשכנע את בעלי הברים באיכות הבירה שלהם והצלחתם היתה מקור והשראה לגל המיקרו ברואריז האמריקאי. בשנת 1988 הם פתחו את מבשלת בוסטון שלהם ובשנת 1996, כשהפכו לאיום ישיר על החברות הגדולות, הפנה יצרן הענק אנהייזר בוש (ששלט עד אז ב-50 % מהשוק האמריקני) רק פנייה לבית המשפט הצליחה לעצור את הקמפיין ולהחזיר את סמואל אדמס אל המדפים ללא חשש. עם השנים מייצרת מבשלת סמואל אדמס מגוון רחב של מוצרים, קבועים ועונתיים, כאשר הקו המנחה הוא לא להתעקש כשמוצר לא מתרומם ותמיד לחפש את החדש והמקורי. כיום מייצרת המבשלה 17 סוגי בירה קבועים ועוד מוצרים עונתיים רבים - אקסטרים, אימפריאל וחבית ייחודית.