לא רוצים לוותר על אלכוהול בחג, אבל אתם מרגישים שליל הסדר כבר סגר לכם את הפינה של היין? יאיר גת מציע לכם ללכת על אלכוהול כשר לפסח…
בתור אחד שלא נותן לחגים ומנהגים לפגוע בהרגלי השתייה שלו, אני מעריך מאוד את שומרי הכשרות. בלי ציניות. אנשים שמוכנים לוותר מרצונם החופשי על בירה לשבעה ימים, הם הרבה יותר חזקים משאוכל להיות אי-פעם. פסח, הוא, כמו שאתם כבר יודעים, הוא המועד החשוב ביותר בלוח השנה של היין הישראלי, שאליו מתנקזות לא מעט השקות של יינות חדשים. חלק מהם עשויים להוות תחליף הולם לבירה, אבל מה יעשה מי שצריך משהו קצת יותר חזק? הרי גם את מדפי הוויסקי והוודקה מכסים בניירות לבנים למשך שבעת ימי החג. המלצה שלי - לכו על אלכוהול כשר.
הצעות שיעזרו לכם לעבור את החג בשלום ולהישאר חלק מהמשפחה. לפחות עד החג הבא... (צילומים: יח"צ)
לשמחת שומרי הכשרות, לא מעט יצרנים בינלאומיים, שזיהו את הצורך הזה, מייצרים גרסאות כשרות לפסח של המשקאות הרגילים שלהם, וברוב המקרים הם עושים את זה בלי לפגוע באיכות או בטעם, כדי שלכולנו יהיה חג גם שמח וגם כשר.
בוחא הוא אחד ממשקאות הנישה האמיתיים שיש. תזקיק התאנים המתובל מעולם לא הצליח לפרוץ את המעגל של יוצאי תוניסיה והחברים שלהם, למעט הופעות שנתיות ברשימות המשקאות הכשרים לפסח, כמו זו. הוא נולד בעיר לה סוקרה שליד תוניס, בתחילת המאה התשע עשרה, במזקקה של משפחת בוקובזה, וכיום הוא מיוצר בצרפת, על-ידי בני הדור השישי למשפחה.
בסך-הכל, מדובר במוצר טוב מאוד, עם נוכחות בולטת של פירות, תבלינים ואלכוהול, מרקם חלקלק וסיומת עוקצנית. הכשרות שלו לפסח היא סיבה טובה מאוד לחזור ולהיזכר בו. במיוחד אם הוא קפוא ויש לידו פרוסה או שתיים של בוטרדו.
הוודקה הזאת מיוצרת במזקקת Cooymans, בטילבורג הולנד, ממולסה - תוצר לוואי של תעשיית הסוכר וחומר גלם עיקרי בייצור רום, אבל היא לא יותר מתוקה מכל וודקה אחרת ברמת המחיר שלה. אם השם של המזקקה נראה לכם מוכר, זה לא במקרה. מזקקת Cooymans היא היצרנית של המותג 'ואן גוך', אלוף העולם בוודקה לטעמים אקזוטיים, כמו אסאי, חמאת בוטנים, תפוחי בר ועוד.
כמו כל התזקיקים שיוצאים תחת ידיו של טים ווס, המאסטר דיסטילר של המזקקה, גם וודקה Passover, שמזוקקת שלוש פעמים, היא מוצר איכותי, חלקלק ועשיר במרקמו וניטרלי בטעמיו וכשר לפסח, שיכול להחליף, לפחות למשך ימי החג, את הוודקה שאתם שותים בדרך-כלל.
את קורווזיה לא באמת צריך להציג, נכון? אחרי הכל, מדובר באחד הבתים הוותיקים והמפורסמים ביותר בקוניאק, ששומר בקפדנות על מקום מכובד בצמרת טבלת מכירות הקוניאק הבינלאומית. ה-XO הכשר, מכיל תזקיקים מתיישנים בני אחת עשרה עד ארבעים שנה שנעשו מענבי אוני בלאן שגדלו בשלושת תתי-האזורים המוכרים ואיכותיים של קוניאק: גראן שמפיין, פטיט שמפיין ובורדרי.
הוא מציע את כל מה שקוניאק XO יודע להציע: צבע כהה, השפעה בולטת של חביות, מרקם חלקלק ועשיר וסיומת ארוכה, מורכבת ומפנקת. יופי של קניה לשומרי כשרות חובבי XO שלא מוכנים לחסוך על הקוניאק שלהם.
גודה, שהפך ליצרן רשמי בשנת 1782, הוא בית קוניאק קטן יחסית מעיר הנמל לה רושל שממנה יוצא בעבר תזקיק הענבים המקומי לרחבי העולם. הבית שנמצא בבעלות משפחתית, מייצר קוניאק כשר יותר מחמישים שנה, ועושה את זה מקסים. בין אם מדובר ב-VS הישיר והנעים לשתייה, ב-VSOP המורכב והפרחוני, או ה'גסטרונום', העשיר והמינרלי.
הקוניאק של גודה הוא אלגנטי, לא מכביד וגם בגרסאות היותר מיושנות לא נותן לשכוח שהוא עשוי מענבים. המחירים הצנועים יחסית, שמתחילים באזור ה-200 ₪, הם עוד סיבה מצוינת להתארגן על בקבוק או שניים ויכול להיות שפסח הוא הזדמנות טובה מאוד לעשות את זה.
הוודקה, שפותחה עבור הרגישים לגלוטן, עשויה ברובה מתירס, ממש כמו וויסקי אמריקאי, עם תוספת של כוסמת. היא עוברת זיקוק משולש בקו נקי מגלוטן, וסינון מרובע בחול. יש לה ריחות נקיים מאוד של פלפל שחור ומשהו ירקרק שמזכיר מחטי אורן. המרקם שלה חלקלק ונעים, כמו שאפשר לצפות מ'סטולי', טעמים ניטרליים ומאוזנים וסיומת נעימה.
ההבדלים בינה לבין אחותה האדומה, לא מורגשים כמעט וקשה לי להאמין שהייתי מבחין בהם בטעימה עיוורת. כמה שעות במקפיא לפני הארוחה, ויש לכם משהו לשתות ליד הכבד קצוץ או הגפילטע בערב החג, ואם יישאר ממנה משהו, גם לוודקה מרטיני ביום יומיים שאחרי.