אם זה נראה כמו קוניאק, הולך כמו קוניאק ועושה קולות של קוניאק - זה קוניאק. טל חוטינר על 'גודה אנטרקטיקה', הקוניאק שאסור לקרוא לו קוניאק...
הסיפור שמסתתר מאחורי ה'גודה אנטרקטיקה' הוא לא פחות ממרתק. בשנת 1550 התמקם הסוחר ההולנדי בונואנטור גודה בנמל לה רושל והחל לסחור במלח וביינות האזור. כמה עשרות שנים לאחר מכן, בשנת 1730, ייצא בן המשפחה אוגוסטין גודה קוניאקים לחצרות המלוכה האנגליות וההולנדיות. בית הקוניאק של המשפחה נוסד בשנת 1782 והעסק עדיין מנוהל היום על-ידי הדור השמיני של המשפחה. חלק מהקוניאקים הצעירים מגיעים מאזור גרנד שמפיין המשובח ואילו השאר מפין בואה ובורדרי, עם האיזון מבון בואה ופטיט שמפיין. הקוניאקים של גודה יורדים לחוזקם האלכוהולי באופן טבעי ומיושנים ומעורבבים בחביות חדשות (30%) ואילו השאר בחביות ותיקות שעוברות שימוש במשך כ-10 שנים בלבד.
אחד המוצרים המעניינים ביותר המגיע דווקא מבית של קוניאקים מתיישנים הוא המוצר המוזר והמרתק ושמו 'אנטרקטיקה'. התזקיק הלבן, שלא לומר שקוף, הוא מוצר חדש, יחסית, של בית הקוניאק המשפחתי הזה וכיאה לבית שכזה הוא נולד עקב אירוע משפחתי. בשנת 2008 החליט אבי המשפחה, ז'אן ז'אק גודה, חובב היאכטות והשייט, לצאת למסע אל הדרום הרחוק, אל יבשת אנטרקטיקה כשהוא מלווה בעשרה אנשי צוות בלבד. הצוות היאכטה הגיע לנקודה של 70 מעלות דרומית לקו המשווה ובכך שבר שיא עולמי. החלק המרתק בכל הסיפור הוא שמעולם לא הגיעה יאכטה כל-כך קטנה כל-כך דרומה.
אנטרקטיקה בתוף בקבוק
הגודה אנטרקטיקה הוא בעצם ברנדי שקוף וצלול המופק מענבי Folle Blanche, שלמרות צבעו עדיין עובר יישון במשך כ-7 שנים במכלי עץ ענקיים וישנים מאוד (כ-100 שנה גילם) שמצד אחד בכל זאת מיישנים את הנוזל ומבגרים אותו, אך מצד שני עייפים מדי בכדי לתרום לו צבע. אלא שבגלל שהמוצר שקוף אי-אפשר לקרוא לו קוניאק, אבל ללא ספק זהו קוניאק שמזכיר גראפה עדינה או וודקה טובה מאוד. כך בעצם נוצר הקוניאק הראשון שנועד לשתייה קפוא, ממש כמו באנטרקטיקה.
הניחוח הראשוני שלו מרמז על מתיקות של ענבים ולאחר מכן מגיע מין ניחוח קלוי ושונה עם סיומת ארוכה ושמנונית. העדפתי ללגום אותו בכוס טעימה בטמפרטורת חדר והוא פשוט גילה ניחוח ועוד ניחוח בכל לגימה. גם עם קרח מדובר לגמרי בכיף של מוצר, למרות שהוא לא ממש מתחנף. קר, קשה ואגרסיבי? לא ממש, אבל ללא ספק מאוד מעניין ומרתק.
גודה אנטרקטיקה. מחיר: 290 ₪