לא טוחנים מים: קוניאק גוטייה

מירה איתן חופרת בנבכי ההיסטוריה של הברנדי ומביאה את סיפורה של משפחת גוטייה שייסדה את אחד מבתי הקוניאק הוותיקים ביותר בעולם...

מדהים עד כמה הרבה משקאות אלכוהוליים הגיעו לעולם בשל טעות. ברנדי, אחד המשקאות הבולטים והמוכרים ביותר, גם הוא החל כך את דרכו. האגדה מספרת כי רב חובל הולנדי שהוביל יינות מצרפת לארצו, רצה לחסוך מקום בבטן האנייה שלו. הימאי ניסה להתחכם והיה בטוח שאם יזקק את היין, ויקבל ממנו כמות קטנה כתוצאה מכך, יוכל מאוחר יותר למהול את התזקיק במים ויחזיר את הנוזל ליין. עד מהרה עמד היזם החדש על טעותו, אך כתוצאה מיוזמתו הברוכה נוצר משקה חדש שההולנדים כינו אותו 'ברנדוויין' – יין שרוף, ומכאן מקור הכינוי ברנדי.

מכיוון שבית הקוניאק ממוקם באופן ייחודי בטחנת מים לשעבר מעל הנהר Osme, נהנים המרתפים מלחות טבעית שמספקת לקוניאק תנאים אידיאליים... (צילומים: יח"צ)

בית הקוניאק גוטייה ממוקם בטחנת מים ומרתפיו נהנים מלחות שמספקת לקוניאק תנאים אידיאליים... (צילומים: יח"צ) סביר להניח שמדובר פה בעוד מיתוס, כי כידוע לכולם, זיקוק אלכוהול כבר היה ידוע הרבה מאוד שנים קודם לכן, עוד בעת העתיקה, אך בכל זאת, יש קשר הדוק בין ימאים הולנדים לקוניאק צרפתי. ולמרבה ההפתעה, ראשיתו של הקשר קשורה דווקא בסחר המלח, שהיה אחד ממקורות ההכנסה המשמעותיים ביותר של צרפת בימי הביניים. המלח באותם זמנים היה יקר כזהב ונשלח לארצות צפון-אירופה שחסרו אותו. אחד ממקומות מיצוי המלח ממי ים ואחד מנתיבי התובלה של המלח היה נהר השאראנט באזור קוניאק שבמערב-צרפת. הנמלים באותו איזור היו נוחים במיוחד לתנועת ספינות, שהעבירו בהם גם מלח וגם יין. סוחרי היין באזור איחדו כוחות עם סוחרי המלח ושיווקו את מרכולתם באותן ספינות. מכיוון שהיינות סבלו מאוד בתנאי השיט של אותם ימים, הם הגיעו ליעדם כשהם באיכות גרועה ביותר. הבעיה נפתרה רק כשבסוף המאה ה-16 העבירו ההולנדים מזקקות לאזור קוניאק וזיקקו בעצמם את הברנדי שלהם מהיינות. הברנדי, אגב, נשלח לדרכו בחביות עץ אלון, וכך גם התגלה בדרך מקרה כי המגע עם העץ השביח את הברנדי והוסיף לו ניחוחות וטעמים מיוחדים. קוניאק נחשב מאז ומתמיד לאחד ממשקאות הפרמיום של העולם, והוא מוצר הייצוא המכניס לצרפת הכי הרבה כסף, כשהוא משווק ליותר מ-165 מדינות ברחבי העולם. עם זאת, עולם האלכוהול ברובו הוא עולם צעיר, חדשני ומפתיע, והקוניאק, שהיה תמיד משקה מכובד, מבוגר ויציב, ששותים בסוף ארוחה דשנה ליד האח המבוערת, הפך להיות קצת זניח ופחות מושך. חברות האלכוהול הבינו שאין להן ברירה אלא לעשות מעשה ולמצוא את הדרך להגיע עם המשקה אל הדור הצעיר והטרנדי. קמפיינים שמיועדים לקהל בליינים צעיר החלו לצאת מאזור קוניאק, ראפרים הוסיפו אותו לשאר סמלי הסטטוס המפוארים שלהם, וגם לשירים שלהם, ועזרו בהפצתו של המשקה בעולמות הצעירים. המשקה עשה בשנים האחרונות קפיצה ענקית היישר למרכז חיי הלילה העולמיים, ופתאום אפשר לראות את הצעירים שותים אותו בתוספת של קרח, ג'ינג'ר אייל, טוניק או מיץ חמוציות - מעשה שהיה בעבר גורר אחריו תגובות נזעמות מצד היצרנים והמוזגים, או במקרה של חבורת 'סנהדרינק' - כמשקה בוקר חביב שמתחיל לך יפה את היום. אם עד לפני מספר שנים אפשר היה למצוא בשוק רק את המותגים הבולטים ביותר בעולם הקוניאק כמו, הנסי, רמי מרטן, מרטל וחבריהם, הרי שעתה אפשר לפגוש בהרבה יותר מותגים.

'גוטייה' הוא אחד מבתי הקוניאק הוותיקים ביותר בעולם. סיפורה של משפחת גוטייה החל עוד במאה ה-16 ונמשך על פני עשרה דורות, אך רשמית בית הקוניאק נוסד בשנת 1755. משפחת גוטייה היתה הבעלים של יערות עצי אלון ששימשו לייצור חביות ליישון קוניאק. בשנת 1644 נערכה חתונתם של צ'רלס גוטייה עם בת למשפחת ברושט, שהיתה בתו של יינן ויצרן קוניאק. בנם של המייסדים, לקח באופן טבעי את הניהול של עסקי המשפחה, והעבירם די מהר לבנו, לואי גוטייה, שהיה לרוח החיה של העסק ולבעליו המשפיע. משנת 1700 עזר הנכד לפתח את העסק המשפחתי והרחיב את שיווק הקוניאק של בית גוטייה ברחבי העולם. בשנת 1755 זכתה המשפחה בהיתר מלכותי לייצור קוניאק. הצו נחתם על-ידי המלך לואי ה-15, ובית הקוניאק בא לעולם בשם 'גוטייה'. בית הקוניאק הוקם על טחנת רוח לשעבר ב-Aigre. עם מותו של לואי גוטייה בשנת 1783, לקחה אשתו את הפיקוד עד לשנת 1796, בה הועבר הניהול לבנם. היורשים של גוטייה הצליחו, כל אחד בתורו, במשך עשרה דורות, לפתח יותר ויותר את העסק המשפחתי, ובשנת 1800 היה בית גוטייה לאחד מארבעת הנגוסיאנטים ב-Aigre, כשבאותה העת היו בכל קוניאק בסך הכל רק שישה. בשנת 1995 הצטרף בית גוטייה לקבוצת 'מארי בריזאר' הבינלאומית, שנקנו בהמשך על-ידי קבוצת בלוודיר בשנת 2006. הייצור נשאר נאמן למקור ולאיכות הבית לאורך כל השנים, והצמיחה הבינלאומית הלכה וגדלה, כשהקוניאק הגיע ל-92 מדינות, והחל לאחרונה להוביל רוח של חדשנות, דינמיות ויצירתיות במוצרים. הקוניאקים של גוטייה, הבית הוותיק והמוערך מאז 1755, מיוצרים מיינות נבחרים ומזוקקים תוך הקפדה עצומה על הסטנדרטים הנוקשים של הבית מאז ומתמיד. לגוטייה התנאים האידיאליים לייצר קוניאק משובח עם מזג-אויר נהדר ותנאים נפלאים במרתפי היישון הענקיים. מכיוון שבית הקוניאק ממוקם באופן ייחודי בטחנת מים לשעבר מעל הנהר Osme, נהנים המרתפים מלחות טבעית שמספקת לקוניאק תנאים אידיאליים. איזון ייחודי זה מאפשר לקוניאק להתבגר בצורה הרמונית ומאוזנת ולהגיע לרכות, טעמים עגולים ומורכבות שייחודית לו. מוצרי הקוניאק של גוטייה מעניקים תמורה נהדרת למחיר בכל אחת מרמות הסיווג. גוטייה VS קוניאק המיושן בין שנתיים וחצי לארבע שנים בחביות לימוזין. זהו קוניאק הרמוני ומאוזן, מעודן ואלגנטי למדי, יחסית לקוניאק בסיסי, עם ניחוחות נעימים ודי רעננים של פירות ורמזים לווניל, תבלינים ועץ. מומלץ לשתייה נקי או בתוספת מעט קרח. יהווה מרכיב מצוין לקוקטיילים. יבואן: דרך היין. מחיר: 150 שקל. גוטייה XO ממסך של תזקיקים מיושנים ביותר המעניקים לו עושר טעמים וניחוחות לצד אלגנטיות ועידון. ניחוחות פירותיים ופרחוניים עשירים ורמזים ללחם קלוי, בריוש וקינמון. בפה טעמים נדיבים ועשירים, אך גם מעודנים, עם סיומת ארוכה ונעימה. כל זה בבקבוק אלגנטי ויוקרתי. יבואן: דרך היין. מחיר: 450 שקל. קוניאק גוטייה מומלץ אמנם לשתייה כשהוא נקי או בתוספת מעט קרח, אבל הוא בהחלט יכול להוות בסיס מצוין לקוקטיילים, כמו "סיידקאר" (Sidecar), למשל. על-פי האגדה, המתכון המקורי של קוקטייל סיידקאר הומצא אחרי מלחמת העולם הראשונה על-ידי הארי מק'אלהון מ'הארי'ס ניו יורק בר' בפריז, ונקרא כך על שמו של קצין צבא אקסצנטרי שהיה נוהג לבקר בבר. את הקצין היו מסיעים בתוך סירה של אופנוע, ומכאן שם הקוקטייל. לימים הזים הארי עצמו את המיתוס בספרו ונתן את הקרדיט לברמן לונדוני פופולרי מ'באק'ס קלאב' ששמו מק'גארי. קוקטייל סיידקאר - צילום מיכל רביבו
סיידקאר (לכוס קוקטייל אחת) מה צריכים? 60 מ"ל קוניאק 30 מ"ל ליקר תפוזים 30 מ"ל מיץ לימון טרי סוכר חום קרח מה עושים? ממלאים את כוס הקוקטייל בקרח. מנערים את כל המרכיבים בשייקר עם קרח. מוציאים את הקרח מהכוס, טובלים את שפתה בסוכר חום ומסננים לתוכה את הקוקטייל. * הקוקטייל מתוך הספר 'שעות שמחות – סיפורים על הבר ומתכוני קוקטיילים מפורסמים' מאת מירה איתן, הוצאת LunchBox. צלמת: מיכל רביבו. להשיג בחנויות הספרים ובאתר mira-eitan.co.il