יוסי בוזנח במסע בין דפים ומשקאות. והפעם: "שותים ומדברים" של בוהומיל הראבאל
הציטוט:
הנזירות הלכו לקרוא למנהל בית החולים ומנהל בית החולים שלח לקרוא לפרופסור ייראסק ושניהם נעמדו מעליי ומנהל בית החולים אומר: אדוני הפרופסור, הבחור יצא מזה. אבל הפרופסור אומר: הוא מוריבונדוס בלאו הכי, אז תנו לו מה שמתחשק לו. אז אני התעוררתי מהגסיסה ואני אומר: הייתי שותה בקבוק קוניאק קטן! וכשהביאו לי אותו, גמרתי את הבקבוק במכה אחת וחזרתי לדמדומים. ובבוקר חזרתי להכרה ואני אומר: הייתי שותה עוד בקבוק אחד. וביום השלישי עוד אחד. וכבר ראיתי את האור. אז פרופסור ייראסק הגיע שוב, בדק את הראש שלי ואמר: הללויה, זה כבר נספג! המשיכו לתת לו קוניאק! ואחרי שלושים בקבוקים קמתי על רגליי. ידי זהב יש לפרופסר ייראסק!
המשקה:
קוניאק, האצילות מחייבת.
הברנדי היוקרתי והמוכר בעולם, מיוצר מזיקוק כפול של יין לבן. יצרני קוניאק הביאו את אומנות הערבוב לפסגה יוצאת דופן וכמעט שלא תמצאו קוניאק משנת בציר בודדת. הראשונים לזקק יין במחוז היו ההולנדים במאה ה-16, בצורה זו הם קיוו לשפר את יציבותו ועמידותו של היין במסעותיהם. איזו יוזמה מבורכת. מכאן מגיע שמו של המוצר "ברנדט וין" ששובש בהמשך על ידי האנגלים לברנדי.
הידעת:
- גיל המינימום לברנדי בכדי שיקרא קוניאק הוא שנתיים, כל מוצר צעיר מזה יקרא או–דה–וי, אשר בעבר נחשב נחות ואילו כיום יש ניסיון לשווק אותו לקהל הצעיר.
- בקוניאק פעילים מעל מאתיים יצרנים אך ארבעת המובילים, הנסי, מרטל, רמי מרטן וקורווזייה, מהווים מעל 90% מכלל הייצור והמכירות.
- הגדרות היישון המוכרות בקוניאק הונהגו על ידי הבתים הגדולים משיקולים מסחריים. סיווג בכוכבים וגם שימוש במונחים רזרב והור ד'אג, מקובלים מאד אצל היצרנים הקטנים.
- הגדרת היישון XO משתנה משנת 2016 ותעמוד על מינימום של 10 שנים במקום 6 כיום.
- בית הקוניאק הרשמי הראשון הוא אוג'ה והוא הוקם ב 1643. הבתים הגדולים שאנו מכירים כיום החלו את דרכם במהלך המאה ה-18, הראשון בהם הוא מרטל שהוקם ב 1715.
- רק באמצע המאה ה-19 החלו לשווק את קוניאק בבקבוקים.
- קוניאק הוא מוצר יצוא מובהק, כיום מוערך היצוא בכמעט 95%.
- לתושבי דרום מערב צרפת מיוחסת ראשית אומנות בניית החביות. עד היום משופע האזור ביצרני חביות משובחים.
- אם אני צריך לבחור קוניאק אחד עד סוף החיים, זה יהיה דלמאן.