יין הוא משקה נחמד אבל הוא לא ממש מסוגל לתת פייט לגפילטע עם חזרת - בשביל זה צריך תותחים כבדים יותר. לדני ססלר יש שלוש המלצות למשקאות לשולחן הסדר
דני ססלרמעריב אונליין - זכויות יוצרים (צילום: מעריב אונליין)
יין הוא משקה נחמד אבל הוא לא ממש מסוגל לתת פייט לגפילטע עם חזרת - בשביל זה צריך תותחים כבדים יותר. לדני ססלר יש שלוש המלצות למשקאות לשולחן הסדר
בליל הסדר אני שותה, בלגימות קטנות יין, רק מפאת הנימוס, כי תמיד ישנו בסביבה איזה זקן נרגן, שמביט בי בעין עקומה אם אני לא שותה יין. בפעם האחרונה זה היה "איש עסקים" כבד, גם במשקל גופו, שהפנה אלי את הקרחת שלו, גלגל את עיניו מעלה ופלט בבוז קל לעברי, "ססלר, שתה מהיין, הוא מספיק יקר בשביל שתשתה ממנו...". אכן, זה היה יין יקר מאד וטוב, שהתאים לארוחת פסח כמו ללכת עם חליפה שחורה על חוף הים בתל-אביב, באוגוסט. היין נפתח בתחילת הארוחה - המאד אשכנזית. למנה ראשונה הוגש געפילטע-פיש עם חזרת (אלא מה). געפילטע פיש טוב, לא מתוק, מתובל בעיקר בפילפל שחור, עם מיקס של סלק מגורד וחזרת. אין יין בעולם שיכול להתאים למנה כזאת. מנה כזאת כמו רוב המנות ה"עממיות-ביתיות", תנצח כל יין. קשה, עד בלתי אפשרי, להתאים יין למנות מסורתיות. לא חשוב מאיזו עדה.כהילים לפס רוחב
לכן המצאנו את הוודקה, את העראק ואת גראפה. משקאות עם נוכחות, עם אלכוהול-פורטה (יחסית ליין) שיכולים על כל חזרת, חריימה, בשר מתובל, חרדל ומה לא.
לא אעליב את המבשלת הביתית ולא את בעלה שאליהם אני אוזמן לסדר-פסח, וכן אלגום יין, אבל רק בשביל הברכה. אבל עם הגעפילטע אלגום עראק, שבשילוב הזה יש גם הומור עדתי-קולינרית... ואפשר להוסיף גם 'חחחח' קצר. העראק יהיה אל נמרוד.
אין כמו 50% אלכוהול (טוב) עם חזרת. עראק אל נמרוד הוא אולי הדבר הטוב היחיד שיצא ממלחמת לבנון. הוא הגיע אלינו בתום המלחמה עם קבוצת לוחמי צד"ל שהביאו איתם גם את הידע והניסיון בייצור העראק המשובח מאד הזה. הוא מזוקק 3 פעמים, הוא בעל 50 אחוזי אלכוהול והוא נמכר בבקבוקים מעוצבים בנפח של חצי ליטר.
בגלל אופן ייצורו, איכות האניס שבו והזיקוק המשולש, עראק אל נמרוד הוא אחד המשובחים שתמצאו כאן.
ברחרוח "נקי", ללא תוספת מים, כשהמשקה עדיין שקוף כבדולח, אפשר להבחין ב'בום' ארומתי של אניס מעודן, שומר בתוספת של ארומה לא חלשה שמזכירה את מרכיבי הקוניאק. כל זאת יחד עם ריח נעים של תמרים בשלים. כשמוסיפים למשקה מעט מים, לא יותר מחצי כמות העראק, הוא יקבל צבע חלבי-קטיפתי-יפה וכל הארומות שלו יעודנו. הסיומת הארוכה של העראק מאד נעימה וכשמשלבים את מתיקות המשקה עם חריפות החזרת וקציצת הדג האפורה ההיא, מתקבל שילוב מעניין, נעים ומאד מהנה. שלוק עראק אל נמרוד וביס געפילטע-פיש. לדעתי יש כאן סטארט-אפ.
המהדרין ירצו אולי וודקה כשרה לפסח עם ארוחת ליל הסדר. עבורם הפיקה השנה חברת Cooymans ההולנדית, וודקה כשרה לפסח בשם האלמותי: Pass Over Vodka. היא כשרה לפסח בהשגחת הרבנות הראשית, מכילה 40 אחוזי אלכוהול ומזוקקת 3 פעמים. היא חלקה מאד, נייטרלית בטעמה ונוטה מעט למתיקות, רק מעט. מתקתקות-פרחונית, אם לדייק. כשהבקבוק מעוצב בצבעי מגילת קלף עם "מוטיבים מצריים". היא בהחלט מתאימה למאכלי הפסח "החזקים" בטעמם.
בלאן דה גליליי רוחב
וכאן אנחנו מגיעים לגראפה. גראפה כשרה, תוצרת ישראלית גלילית. BLANC DE GALILEE – שעשויה מזגים של סוביניון בלאן, מוסקט ושרדונה. למרות המתיקות הקלה, קלה מאד, שנותרת בתום הלגימה - לא הוסיפו לה סוכר. היא מעט עשבונית, עם ארומטיות שהמרירות הקלה שלה נעלמת מיד כשהמתקתקות תופסת את מקומה.
הגראפה מיוצרת על יד מבקר המסעדות בדימוס של טיים-אאוט, יובל (ג'וב) הרגיל. אם להשתמש במושג לא מקצועי, הגראפה הזאת טעימה מאד. טעימה בגלל החלקות שבה, וגלל האיזון בין המרירות העשבונית שלה, למתיקות של האפטר-טייסט.
ה- BLANC DE GALILEE ללא ספק יתאים לסיום נאות של ארוחת החג, עם הקפה, אפילו עם הקומפוט ובעיקר אם יגישו לכם עוגה נפלאה שבמקום קמח יהיו בה ערמונים טחונים, עם קצפת טרייה מעל, אבל זה כבר סיפור אחר, מעולם אחר.
לחיים, חגשמייח וטעים.
