השילוב של הצלחה מסחררת ופרסום עם כמויות אלכוהול מופרזות יכול להיגמר בטרגדיה. מירה איתן מספרת על שלושה כוכבים שהבליחו וכבו מהר מדי
סיפורי שתייה רבים נקשרו באישים מפורסמים בהיסטוריה - מדינאים, סופרים, ציירים, שחקנים ועוד. חלק מהם פעלו בזכות האלכוהול, לחלקם הוא לא הפריע ולא הוסיף וחלק הצליחו לפעול למרות השפעתו. מתוך כל אלה היו כמה, שלאחר שנות ידידות עמוקה עם האלכוהול, סיימו את חייהם 'בזכותו', בנסיבות טרגיות, לאחר שהבליחו כמטאור בשמי ההצלחה, והשאירו את חותמם העז בעולם, וגם... הרבה געגוע. הנה הסיפור של שלושה מהם.
ג'ון בלושי (1949 - 1982)
ג'ון בלושי, נולד בשיקגו להורים ממוצא אלבני. הוא נחשב לילד מוצלח מאוד עקב הישגיו הגבוהים בבית הספר. כבר אז היה שחקן טוב, ראש נבחרת הכדורגל והומוריסטן מקובל מאוד על החברה. בקולג' נעשו חייו קצת יותר פרועים וחייתיים ובהם שילב לכל אורך הדרך שתיה ונהיגה מטורפת. בגיל 22 התחבר לראשונה עם דן אקרויד, איתו שיתף פעולה בהמשך. דרך החיים המטורפת שלו והסגנון הקומי לו היה מכור ו'מחוייב', הייתה מחוברת לחלוטין למשקה, כל זווית הראייה שלו במשך שנות ה-70 התהוותה והתעוותה תחת תמריצי הטיפה המרה ממנה לא נפרד לרגע. הוא עישן כקטר, היה שתיין כבד, אכלן כפייתי ושטוף בגל של סמי הזיות ונהג להגיד שהבמה הייתה המקום היחידי בו הוא ידע מה הוא עושה.
אחרי ניסיון קצר ברדיו ככותב, התרחשה הפריצה הגדולה שלו כחלק מצוות ה-Saturday Night Live. הוא הופיע בטלוויזיה עם כוכבי העתיד הקומיים, סטיב מרטין, צ'בי צייס וריצ'רד פריור. בתקופה זו הוא יצר יחד עם דן אקרויד את סרט הקאלט 'האחים בלוז'. למרות הצלחת הסרט, החלו השתייה הכבדה והקוקאין לפגוע בקריירה הקולונעית שלו ולבסוף לא נמצא אף מפיק או במאי שהיו מוכנים לעבוד אתו. בלושי הפך מתוסכל ובהיעדר תמריצים, התגבר חוסר היציבות שלו. הוא לווה כספים ממכרים רק כדי "לבחון את התגובות" שלהם, צבר חובות בחנויות המשקאות בחיפוש אחר משקאות מהירים וזמינים ועלה בתדירות גבוהה וביציבות בסולם של ההתמכרויות. אומלל מעודף משקל ומדוכא ממצבו, הוא מת ממנת יתר של הירואין וקוקאין כשהיה בן 33 בלבד.
ג'ניס ג'ופלין (1943 - 1970)
כבר שהייתה בת עשרה ביוסטון טקסס הילכה ג'ניס ג'ופלין על חבל דק בצד הפראי של החיים. היא חייתה ברובע מפוקפק, שתתה כמויות נכבדות והשתתפה בקרבות בברים מפוקפקים. ג'ופלין התרברבה בניסיון מיני עשיר ומגוון, שתתה ויסקי בכמויות מבהילות והתנדנדה שיכורה לאורך המעקה של הגשר בן מאת המטרים, בעיר בה גרה, כשאין פחד בליבה. לא עבר זמן רב וג'ניס הסתלקה מהקולג' מושפלת לאחר ש"זכתה" בתואר המפוקפק של "האדם המכוער ביותר". היא לקחה את התמכרותה למשקאות ולסיגריות אל סן פרנסיסקו, שם היא התרועעה עם חברי כנופיית מלאכי הגיהינום והתחברה עם חברי להקת הגרייטפול דד. הקריירה שלה החלה לפרוח ונסקה בפסטיבל מונטריי בשנת 1968. עטויה בחרוזים, עם נוצות בשערה, מבצעת כל פשע אפשרי שהתקופה הפורה והיצירתית הציעה, חיי הרוקנרול שלה נודעו לשמצה. חיי האהבה העליזים וההשתוללויות שלה היו ידועים בכל רחבי המדינה. ברכבת של הפסטיבל, בה עברה את כל קנדה מספר חודשים לפני מותה 'הגדילה' לעשות כשהודיעה כי ברכבת היו 365 איש והיא הספיקה לשכב רק עם 65 מתוכם. ג'ופלין מעולם לא הצליחה להגיע לשלווה פנימית ולשלום עם עצמה. טובעת בייסורים ומנסה להשחיז את דמיונה בסאת'רן קומפורט, טקילה, ויסקי וסמים, לקחה בסופו של דבר מנת יתר כשהיא לבדה בחדרה במלון. די מפליא איך הצליחה ג'ניס להגיע אל גיל 27.
ג'קסון פולוק (1912 – 1956)
ג'קסון פולוק, הצייר האמריקאי הידוע, היה אדם מסתגר ומכונס בעצמו, שקט ודובי במקצת - עד ששתה. כשהתחיל לשתות, ולו רק שוט אחד של משקה חריף, יצאו ממנו כל השדים החוצה והוא החל להשתולל כמו שחקן על במה. בבתי עסקני אמנות ואספנים, בפאבים ובמועדונים מסוימים בהם נהג לשבת, הוא זעזע את עצמו ואחרים עם התנהגות אלימה, תאוותנית ומלאת זימה, התנהגות אקראית לחלוטין וחסרת מניע. הוא רדף אחרי נשים על גבי אופניים עד שנפל, ניסה לחנוק, לדקור ולהשליך מהחלון מספר חברים, הסתער באלימות על אנשים זרים לגמרי בלי שום סיבה נראית לעין, השתין בתוך כל אח שהייתה בסביבתו ובגד בשקדנות רבה באשתו המסורה והתומכת. עבודתו של פולוק הייתה שנויה במחלוקת באותה תקופה - בחוגים מסוימים היה מוערך ביותר וזכה לתשבחות ולתרועות על עבודתו כצייר, אך באותה מידה זכה גם ללעג רב על עבודותיו המופשטות ועל זריקות וטפטופי הצבע הרבים שהיו בהן. במצב הטוב, הוא חי בקושי מכמה אלפי דולר לשנה. עשר שנים אחרי מותו ציוריו נמכרו במיליונים, אך הוא לא זכה ליהנות מכך. בשנות הארבעים המוקדמות שלו, סבל פולוק ממחסום יצירתי. הוא היה הולך כל יום באדיקות רבה לסטודיו שלו, מניח בד חדש על קן הציור ומדליק את התנור, רק למקרה שתשרה עליו המוזה ויוכל הפעם לצייר. אך במקום זה הוא שתה ויצא לרחובות. הוא התנהל ברחובות ניו יורק תוך כדי כך שהוא מתחיל בקטטות רבות ופעמים רבות נכלא. באותה תקופה פולוק החל בטיפול בבעיות השתייה. הוא מילא את עצמו בוויסקי בניסיון להרגיע את עצביו לפני פגישה עם המטפל שהיה אמור לעזור לו להימנע מהמשקה ואחרי הטיפול היה ממלא את עצמו שוב בוויסקי כדי לשכוח את מה שאמר בעת החשיפה העצמית לפני המטפל. כשהגיע הסוף, זה לא הפתיע אף אחד ממכריו. תוך כדי נהיגה תחת השפעת האלכוהול, כשאתו במכונית מאהבת צעירה וחברה נוספת שלה, הוא לא הצליח לקחת את הסיבוב בזמן, נזרק מהרכב, ראשו התרסק על עץ והוא מת במקום, בגיל 44.