ליאור הרגיל לא מסתכל על החיים רק דרך פריזמה של אלכוהול. הוא חושב גם על אוכל. שבעים שנה לקרב על מונטה קאסינו מעלים בדמיון מיני אלכוהול נזיריים, אבל גם מתכון של אגס בנדיקט ללא בישול
ליאור הרגילמעריב אונליין - זכויות יוצרים (צילום: מעריב אונליין)
ליאור הרגיל לא מסתכל על החיים רק דרך פריזמה של אלכוהול. הוא חושב גם על אוכל. שבעים שנה לקרב על מונטה קאסינו מעלים בדמיון מיני אלכוהול נזיריים, אבל גם מתכון מופלא של אגס בנדיקט בשטח (ללא בישול)
השבוע לפני שבעים שנה החל אחד הקרבות הקשים ביותר בחזית המערבית של מלחמת העולם השניה, הקרב על מונטה קאסינו. כוחות הברית ניסו לשבור את קו גוסטב, שהגן על מרכז-צפון המגף האיטלקי, ומונטה קאסינו, הר שחלש על דרכים חשובות ועליו מנזר גדול, ניצב במרכזו.
אלו הביצים אלו הביצים
באותה תקופה רוכזו המאמצים המלחמתיים של בעלות הברית במבצע הפלישה לנורמנדי, כך שלגרמנים נוסף גם יתרון איכותי לזה הטופוגרפי. הקרב נמשך מינואר עד מאי 1944, וגבה מעל מאה אלף קורבנות. רק לאחר גל ההתקפה הרביעי הצליחו ה"די-דיי דודג'רס" להבקיע את קו גוסטב (השם המעליב והלא נכון ניתן לחיילים בחזית האיטלקית מכיוון שלכאורה חמקו מקרבות הענק בחזית הצרפתית-בלגית). בקרב החפירות האיום הזה, נוסח מלחמת העולם הראשונה, גם הוחרב עד היסוד מנזר מונטה קאסינו.
ולמה מעניין המנזר את חברי הסנהדרינק? משום ששם, לפני 1500 שנה, הקים הקדוש בנדיקטוס מנורסיה את קהילת הנזירים הראשונה שלו. משנתו של המסדר הבנדיקטיני, התקנות וחוקי הפרישות שקבע בנדיקטוס, הפכה למודל שלאורו קמו מסדרי נזירות קתוליים נוספים. בנדיקטוס הטיף, בין היתר, להתמסרות לעבודת כפיים ולהערצת הידע והחוכמה. שני הדברים האלה גרמו לכך שנזירי המסדר גידלו את צרכיהם ופיתחו טכניקות של ייצור יין ובירה שבזכות תיעוד, שימור והפצת הידע הובילו למוצרים שאנחנו מכירים היום. עקב תפקידם כמרפאים פיתחו הנזירים גם את עולם האליקסירים (מיצוי עשבים ותבלינים בכוהל) שהביא לנו את עולם הביטרים האהוב והעוזר כל כך לחזירים שבינינו לאחר עוד ארוחת שחיתות.
עד היום המדליה הקתולית, מעין קמע הגנה, הנחשבת ביותר היא מדליית סיינט בנדיקט שבצידה האחד מופיעה כוס יין התרעלה. לפי המסורת ניתנה כוס התרעלה לבנדיקט וכשזה בירך את היין נסדקה הכוס. על המדליה מוטבעת כתובת בלטינית: Vade retro satana, כלומר – לך אחורה שטן (ללמדכם שפולחן הבאבות החל מזמן גם ללא ארביב ודנקנר).
וזהו בנדיקטוס וזהו בנדיקטוס
שוחרי ההסטוריה יציינו שלמסדר מגיע יותר קרדיט מאשר פיתוח הנאות סוטול בלבד (עניינים פעוטים כמו שימור ידע והיסטוריה של העת העתיקה לאורך ימי הביניים), וישאלו אם אני מסתכל על החיים אך ורק דרך הפריזמה האלכוהולית. התשובה היא לא, אני חושב גם על אוכל. לכבוד בנדיקט וחיילי הקרב על מונטה קאסינו קבלו וריאציה על אגס בנדיקט* של שטח (ללא בישול).
אגס בנדיקט ללא בישול (6 מנות)
12 ביצים
300 גרם סלמון טרי (מבקשים מהחלק העליון העבה)
קרם פרש
חמאה
צרור עירית
מלח גס
מלח דק
פלפל שחור גרוס טרי
סוכר
פרוסות חלה
מערבבים מלח גס, חלק מהפלפל וסוכר (הסוכר צריך להיות שליש מהמלח). מרפדים בחצי מהתערובת כלי מעט גדול יותר מנתח הסלמון, מניחים את הנתח ומכסים ביתר התערובת. מכסים בניילון נצמד, מניחים מעל משקולת נקיה כלשהי (קופסת שימורים למשל) ומעבירים למקרר למשך 22 שעות.
למחרת לוקחים את הביצים ובזהירות מפרידים חלמונים מחלבונים. את החלמונים שומרים, ואם אתם אוסטרלים מכינים מהחלבונים פבלובה.מכסים מגש בשכבת מלח דק (בעובי אצבע) ועם האגודל יוצרים 12 שקערוריות עדינות (לא חושפים את פני המגש). מניחים בזהירות כל חלמון לשקערורית ומפזרים את יתר המלח למעלה לכיסוי החלמונים.
מניחים לארבע שעות, ולאחר מכן שולפים את החלמונים, מסירים את המלח בעדינות בתוך קערת מים קרים ומייבשים.
מוציאים את הסלמון מהמקרר, שוטפים ומנגבים היטב עד ייבוש. פורסים דק מאד ומפלפלים בנדיבות.מגישים על פרוסות חלה (למרות שאמרנו ללא בישול הרי שרצוי טוסט חלה עם חמאה) או מניחים על השולחן להרכבה עצמית.
*האגדה על למואל בנדיקט, הברוקר שהזמין בוולדורף את ההרכב של ביצים עלומות, בייקון, טוסט חמאה והולנדייז כתרופה לחמרמורת היא כנראה מופרכת אבל אני מעדיף אותה על אגדות אחרות .
