רוב המקומות שהכל יושב בהם בול, באופן טבעי, בלי מאמץ, בדיוק במקום – הם ותיקים. הם גם - אגיד מה שהשתדלתי לא להגיד ובכל זאת אין מנוס מלהגיד - אותנטיים. 'חאן מנולי' הוא מקום ממש כזה, בהבדל אחד: הוא לא ותיק. להפך, מדובר בילד בן שנה. וזו עוד יותר חוכמה.
כמובטח בתפריט, המסבחה ביתית, טרייה ועדינה - מהענוגות ממש. חובבי הז'אנר יעופו עליה עד תקרת האבן... כמובטח, המסבחה ביתית, טרייה ועדינה - מהענוגות ממש. חובבי הז'אנר יעופו עליה עד תקרת האבן... (צילום: יח"צ)
האכסניה עצמה ותיקה בהחלט – כוך מקושת בבית אבן יפואי נושן, שאכן שימש פעם חאן. בסיס האוכל ערבי ועליו טוויסטים מודרניים קלים, לא משתגעים, ששומרים על זהותו ועל כבודו, ובחוכמה עושים אותו מעניין יותר. וגם אם פשוט – הכל מוקפד לאללה. במקרה יצא לי לאללה.
מסבחה היא לב התפריט, והיא מוגשת בגרסאות תוספת שונות. מכולן נבחרה מסבחה באבא גנוש, המשולבת בסלט חצילים, טחינה, חצי ביצה קשה, עגבנייה ובצל קצוצים (36 שקל). כמובטח בתפריט, המסבחה ביתית, טרייה ועדינה - מהענוגות ממש. חובבי הז'אנר יעופו עליה עד תקרת האבן. היא מתקשרת יופי עם שאר חלקי המנה, מוגשת אסתטית ומסבירה בצורה משכנעת - למה שמים כאן דגש על מסבחה.
עראק אשקלון - בקבוקמנה מעט יותר מתוחכמת, ומפתיעה במצוינותה, היא קובה נייה, שייטל קצוץ וחיטה ירוקה על פיתה קלויה (46). זוהי מעין תערובת של פריקי, בצל סגול, מלפפון והבשר החי והקצוץ (שנבלע מעט בהמון), ובצדה טחינה, תטבילה (רוטב לימון חריף) ופלפל חריף. תענוג של קומבינציה, ובוודאי בחירה בוגרת ומקורית לליווי האלכוהול.
אם הזכרתם אלכוהול, מה נשתה בחאן? עראק בא טוב, ועראק אשקלון (10 שקלים לצ'ייסר!) בא מספיק טוב. קל לאהוב אותו בסיפור הזה: מחליק נכון בגרון ומתחבר להקשר, האריה הזקן. הקיץ היפואי נתפר למידותיו, המחיר מאפשר את שרשורו, ומצב הרוח של הבית, להעתיר אחד על כל אחד שהזמנו, רק חיזק את הקשר הרגשי אתו. אחרי הכל, עראק הוא משקה קסמים. לא בגלל הטריק העתיק של השקוף שפוגש מים ונעשה לבן. בגלל הראייה הגיאו-פוליטית הברורה שמגיעה עם שתייתו המספקת: המזרח-התיכון הוא מקום נעים, נינוח ומסביר פנים. בדוק.
חאן מנולי. בית אשל 7, יפו
