אוכלת, שותה: צביקה ווינר

אסנת גואטה מדלגת בין הסירים ומשקה שפים עד שהם מוכנים לגלות לה מה הם אוכלים באמצע הסרוויס. והפעם: צביקה ווינר מה'בירגארדן' בשרונה...

רגע לפני שהצלחתי לסנדל את צביקה ווינר לפגוש אותי, נזכרתי בכל הפעמים בהם צפיתי בשקיקה ב'משחקי הכס', ירוקה מקנאה בכמויות היין ששתו להם האבירים וסארסיי. היין זרם שם כמו תה עם חלב במפגש בריטי ונשתה בכל רגע נתון, בלי להתחכם, בלי לסובב כוסות ובלי לבדוק אם העפיצות מתאימה לעריפת הראש הנוכחית או שצריך לרדת למרתף למצוא משהו עמוק יותר, אלא למען התשוקה, הדת או ההנאה.

גם האוכל שלצדו לא נבחר במיוחד, אלא כדי לרפד את הקיבה למען תוכל לספוג יותר, או ברוב הפעמים הוא פשוט נשתה נקי, כי מי, לכל הרוחות, היה מעז לשתות מים באותה תקופה. כל הקטע של התאמת האוכל ליין הגיע בשלב הרבה יותר מאוחר והמקסימום שהייתם מגיעים אליו באותה התקופה זו ההתלבטות איזו בתולה להקריב עם היין האדום שנח לכם כרגע בקנקן.

ובחזרה לסרטים שלנו, מועצת סנהדרינק הטילה על כתפיי השפופות את המשימה המאתגרת הבאה: צאי לשוטט ברחובות העיר עם בקבוקי יין משובחים, ותתחילי להשקות שפים לשכרה עד שיהיו מוכנים לספר לך מה הם אוהבים לאכול ליד היין בזמן סרוויס. טוב נו, צריך להתפרנס ממשהו. אז לקחתי.

צביקה ווינר / בירגארדן

אז נכון שהמחשבה הראשונה על אוכל גרמני מובילה אותי לכוס בירה קרה ונקניקיית חזיר תלויה, אבל גילינו שאצל צביקה ווינר, השף של ה'בירגארדן' בשרונה, מומלץ לשתות יין לבן גם עם שניצל לבן ושמנת. קבעתי עם צביקה לשעה 11:00 בבוקר כי איפשהו בטח כבר שבע בערב.

פתחנו בקבוק מקורר של פמיטאז' 2016 מסדרת INSPIRE החדשה והמסקרנת של יקב 'טפרברג' והתחלנו לדבר ולשתות. בין לגימה לדיבור צביקה כבר התחיל לגרר פרח לבן של כרובית היישר אל תוך קערה עם שמן-זית ירוק עז, חמוציות ואדום לוהט של צ'ילי. המון עשבי תיבול נכנסו גם הם לקערה ובלוטות הרעב שלי כבר התחילו לעבוד על טורבו. למזלי בדיוק צביקה הוציא נתח יפה וטרי של מוסר ים שנכבש קלות בתבלינים ויוגורט כבשים ודקה אחרי היינו כבר מוכנים לזלול.

חצי בקבוק חוסל לו ואנחנו ישובים על ספסל עץ, דוחפים לפה מזלגות גדושות בסלט כרובית מתובל עם הרבה יוגורט כבשים וחתיכות מוסר כבושות, מנסים להבין למה הקלישאה של דג טרי ויין לבן עובדת כל-כך טוב.

במקרה הזה, הגענו שנינו למסקנה שהשילוב בין רעננות המוסר וסלט הכרובית הטרייה עם הבלנד המפתיע של 'טפרברג' מייצרים הרמוניה לא רעה בכלל. היין עסיסי כמעט, הוא פירותי אבל לא נופל למתיקות הכבדה אלא זורם בפה בקלילות אלגנטית, והלגימה העסיסית הזו עוטפת מצוין את הבשר העדין המלוח קלות של המוסר ואת התיבול הרענן של סלט הכרובית.

אחרי שביסס את ה'בירגארדן' בשרונה כמעוז בירות ואוכל גרמני משובח ובדרך לפתיחת עוד שני סניפים, מנסה צביקה ווינר להחדיר לקהל גם מנות יותר ים-תיכוניות שאפשר לחסל לצד פיינט של בירה וליהנות לא פחות. ''אני לא פה כדי לחנך, אלא כדי לשחרר מוסכמות, לאכול הכל עם הכל, נקניקייה לצד סלט כרובית חיה עם עשבי תיבול ויוגורט וחצי ליטר בירה נשמע לי כמו הארוחה המושלמת.

בבר גרמני בהחלט אפשר לשתות יין ולאכול לידו נקניקיית חזיר או מנת דג, וזה חלק משינוי התפישה שאני מנסה ליישם כבר תקופה", סיכם צביקה וחיסל את הביס האחרון, מה שנתן לי את הלגיטימציה להשתלט על הבקבוק ולחסל אותו לבדי. ארזתי את יתר הבקבוקים ויצאתי להמשיך בחיפושי אחר המנה הבאה...