זיו לנצ'נר יוצא למסע דילוגים קולינארי, מצמיד מנה לכוס בירה וממשיך הלאה. הפעם הוא הולך על 'פאד קפאו' לצד כוס 'אלכסנדר בלונד' במסעדת בית תאילנדי…

קוראים לה בית, מבפנים זה נראה כמו בקתה ובעצם, מדובר במוסד. בית תאילנדי, כבר 21 שנה בפינה הצנועה הזאת בבוגרשוב, צברה בכישרון ובעמל את המוניטין הכי תאילנדיים, הכי נחשבים. כך היא מותגה - ודאי לא מיתגה את עצמה, זה לא מתאים לה - כתאילנדית הטובה ביותר בפרט, וכאחת המסעדות הטובות ביותר בכלל, בתל-אביב בפרט וכנראה התאילנדית הטובה ביותר בארץ בכלל.

אלכסנדר בלונד - האלכסנדר בלונד קלה מהפאד קפאו, וממתנת אותה. אבל זו ממש לא בירה פראיירית (צילום: יח"צ,  זיו לנצ'נר)
אלכסנדר בלונד - האלכסנדר בלונד קלה מהפאד קפאו, וממתנת אותה. אבל זו ממש לא בירה פראיירית (צילום: יח"צ,  זיו לנצ'נר)
האלכסנדר בלונד קלה מהמנה וממתנת אותה, אבל זו ממש לא בירה פראיירית... (צילום: רונן מנגן,  זיו לנצ'נר)

התואר "פשוט" מחמיא לעיצוב הכפרי והמיושן שלה, אבל מי בא לכאן בשביל העיצוב. בסכו"ם המינימלי שמונח על השולחן, כף ומזלג בלבד, נאכל מגוון גדול מאוד של מאכלים מאזורים שונים בתאילנד, ביתיים ועממיים, נאמנים למקור. התפריט הוא רב-כיווני, אבל אחיד ברוחו ובטוח בעצמו. וגם הניסיון ניכר בו.

אלכסנדר בלונד
אלכסנדר בלונד

קערה מסורתית של 'פאד קפאו לאד קאו' (76 שקל), בגרסת הבקר, זה מה שבא לי באמצע היום הבוער. אורז הנושא הר של בשר קצוץ, מתובל ומטוגן בקטנה, עם עשבי תיבול ופלפלים חריפים ואיזה רוטב צדפות, או דגים, או שניהם, וביצת עין מלמעלה, לחרבוש עצמי של הכל יחד. והכל יחד טעים מאוד, הרמוני ומאוזן, כשדרגת החריפות העליונה שמזהירה על-גבי התפריט לא ממש מתממשת. המנה המוכרת, האפקטיבית, המעשית, שהדבר האחרון שמעניין אותה הוא להתחכם, קיבלה בשמחה כוס בירה קרה. זה פשוט התאים לה והתאים גם לנותן-בכוס שגהר מעליה, טיפוס הנוטה, בעוונותיו, לגוון בכוסותיו.

דווקא לא בירה תאית נבחרה, אף שיש כאלה, כמובן, במסעדת הבית, אלא 'אלכסנדר' בלונד קטנה מחבית (28 שקל). זו בירה שיש לה לא רק שם כזה ומראה כזה, אלא אופי כזה - בהיר. מלאה פרי ופרח בניחוחות, מרירה ואפילו טיפה חמצמצה לי, אך נעימה לי, בטעמים. ה'אלכסנדר בלונד' קלה מהפאד קפאו, וכך ממתנת אותה. אבל זו ממש לא בירה פראיירית והיא השאירה את רישומה, כולל כשותיותה. הטיפות האחרונות של ה'אלכסנדר בלונד', האייל הבלונדיני, זלגו לתוכי עם הפירורים האחרונים של הבשר הקצוץ. המסר המשותף שלהם היה חד-משמעי: כמה מיותר לסבך דברים, לפעמים.

 

בית תאילנדי. בוגרשוב 8, תל-אביב