זיו לנצ'נר, חמוש בסכין ומזלג, יוצא לשטח לתקוף כל בופה מאתגר בגזרת הבראנצ'ים. והפעם: בראנץ' ב'אונזה'...

כיוון שהבר הוא תבנית נוף שכונתו, 'אונזה' לא עובד ביום באמצע השבוע. הסביבה היא בכל זאת, עם כל הישות הבליינית שהתפתחה בה, שוק פשפשים סואן והומה, שמוציא את ימיו במכירת פיצ'פקעס להמונים ולאספנים. ו'אונזה' הוא לא מאורת בירה עממית שתשתלב היטב בתמונה הזאת...

מה אוכלים בבראנץ' כזה? בערך מה שרוצים, אין ממש כללים. אפילו לחמין לא מוקדם מדי, אם אתם אנשים חזקים מספיק...
מה אוכלים בבראנץ' כזה? בערך מה שרוצים, אין ממש כללים. אפילו לחמין לא מוקדם מדי, אם אתם אנשים חזקים מספיק...
מה אוכלים בבראנץ' כזה? טוב, אין ממש כללים. אפילו לחמין לא מוקדם מדי, אם אתם אנשים חזקים מספיק... יש לו, אמנם, גישה כיפית ומשוחררת ושמחה, אבל גם איזה 'פיין' קפדני במטבח ובבר, שמשגר מוצר מלוטש אל האווירה הנונשלנטית והמוזיקה הנותנת בראש שממתינות בחוץ. השילוב הזה כמעט ייחודי ל'אונזה'. לכן, את הבוהוריים שלכם תוכלו לעשות שם בשישי-שבת, ואם יהיה לכם מזל, לא תחלקו את החוויה עם ילדים מגניבים של מבוגרים מגניבים, שבאו יחד לבילוי סופשבוע מגניב. אבל האמת, שגם הם חמודים. האלכוהול הוא אגף חשוב ב'אונזה' והקוקטיילים הם מחלקה מקצוענית ומושקעת. אייס-טי סיציליאני (36 שקל) בא לי טוב בשליש-היום, כשיר הלל עדין וטעים למרירות. מרטיני ביטר, קמפארי, אנגוסטורה ביטרס, אפרול ולימונדה גם יחד, החזיקו ידיים בכוס המשקה והוכיחו חיבור נכון ומענג. בכלל, הגיוני ואלגנטי לעוף פה על קוקטייל בצד המאכלים המדויקים שמציע התפריט, ולא שנמנענו מגולדסטאר חבית ידידותית שהתנהגה יפה והשתלבה אף היא. מה אוכלים בבראנץ' כזה? בערך מה שרוצים, אין ממש כללים. אפילו לחמין לא מוקדם מדי, אם אתם אנשים חזקים מספיק. אצלנו זה היה, די בקטנה, בורק גבינות (56 שקל) – מאפה ארוך וצר ממולא גבינות שונות, בצל, תרד ועשבי תיבול, ובעיקר טעם טוב; סלט יפואי קצוץ (כואב לכם להגיד "ערבי"?!) שהקטע שלו הוא הר טחינה מוקצפת מעל (42 שקל); ומנת מסעדת שף של ממש, סיפוד חנינא (72 שקל) – שרימפס וקלמארי על פלנצ'ה, עם "פירה" מקסים משעועית לימה, בצלצלים ושעועית ירוקה וצ'ילי וכוסברה וכל מיני. בערך כמו בקוקטייל, יד מיומנת ונבונה בנתה מנה הרמונית ומשכנעת. מי שהעניין שלו הוא לא רק בטעם, יאהב גם את המראה. המנות מסוגננות, מנוסחות, מעוצבות – וגם זה, בלי לגלוש למחוזות מפונפנים מדי. כאילו בפשטות, אבל באמנות. אז שתינו גם לחיי זה.   אונזה. רבי חנינא 3, שוק הפשפשים, יפו