תביא אחד: משהו קטן ליד...

הוא קטן, פריך, ממזרי וממכר ותמיד יפתח לכם את החשק לעוד אלכוהול. המאנצ'יז - ידידו הטוב ביותר של השתיין. ושל הסטלן...

פתיחתה של עונת בירות הקיץ עשתה לנו חשק להפנות הפעם את הזרקור אל מי שנמצא דווקא בתחתית ההיררכיה הקולינרית, ולתת במה לקבוצת מאכלים שנחבאת אל הכלים (לרוב צלוחיות או קערות). הם כל-כך חסרי ביטחון עד כי לעולם לא יבואו לבד, אלא רק בחבורות, ותמיד ירגישו יותר בנוח עם משקה אלכוהולי לצדם. ואף על פי כן, מדובר בדברי מאכל מאוד פופולריים ומעטים הם אלה שיצליחו לעמוד בפני מידותיהם הזעירות, קסמם המלוח ומרקמם הפריך...

שם כללי מדי לחמולה הענפה, המגוונת, המתובלת, מצופה, פריכה, ממכרת הזאת, שבסוף תמיד מתחסלת... (צילומים: נועה גולנדסקי, יח"צ)

שם כללי לחמולה המתובלת, מצופה, פריכה, ממכרת הזאת, שבסוף תמיד מתחסלת... (צילומים: נועה גולנדסקי, יח"צ) שנים שיש לפיצוחים הקלאסיים מקום של כבוד ליד הבירה והאלכוהול - קשיו, פיסטוקים, שקדים קלויים, בוטנים ואגוזי לוז וכו', והם בהחלט עושים את העבודה - הם טעימים, טבעיים, מזינים ונורא משמינים. על כל אלה, נוספו בשנים האחרונות שלל הקטניות הנשכניות מצופות הוואסבי וחטיפי האורז על תיבוליהם הביזריים הממכרים. אבל זה לא הסוף, כי השתיינים רק צמאים לעוד. וכאן מתבקש להכריז בקול תרועה על שמם, אך זאת בדיוק הבעיה - אפילו שם מוגדר אין להם. אתם אולי מכירים אותם בתור נשנושים, מאנצ'יז, חטיפים, פיצוחים, או Salty snacks, באנגלית, וגם כל אלה, הם שמות כלליים מדי לחמולה הענפה, המגוונת, המתובלת, מצופה, פריכה, ממכרת, האפויה או המטוגנת הזאת, שבסוף תמיד מתחסלת.

בין המשקאות לחטיפים המלוחים, מתקיימת מערכת יחסים יפה. אלו הם למעשה יחסים סימביוטיים, כאשר כל אחד מעצים את ערכו ואת טעמו של האחר - המלוחים מעוררים את הצמא והרצון להמשיך וללגום, והאלכוהול מעורר חשק, רצון, וגם צורך, ללעוס משהו קטן, קראנצ'י ועז טעם, ולהכניסו לפה ולבטן. זו הסיבה מדוע קשה כל-כך להוריד מהם את הידיים, ולמה הניסיון לחדול מהם, כל עוד הם נוכחים בצלוחית שמולך, דורש יכולת איפוק ושליטה עצמית של זן מאסטר. בדרך-כלל, יוגשו הנשנושים בכמויות קטנות, במטרה להאיץ את קצב השתייה ולפתוח את התיאבון. חשיפה לכמות בלתי מוגבלת מהם, תוביל בחלוף זמן מה לתחושת קבס וחרטה עמוקה. בדוק! הנוהג להגיש דברי מאכל קטנים כליווי למשקאות אלכוהוליים, רווח בכל העולם: טאפאס מסעירים בספרד, מאזטים בארצות הבלקן, קרוקטים מטוגנים בהולנד, נאצ'וס במקסיקו, חטיפי אורז ואצות אפויים ביפן וקוריאה - אלה המכונים אצלנו מאנצ'יז, וכן חטיפי סויה מצופים למיניהם, חטיפים מקמח חומוס בהודו, וכמובן, החטיף הקלאסי ביותר, הלא הם בוטני הקוקטייל האמריקאים. אפילו אצלנו ניתן למצוא יהודים כשרים שהמוטיבציה העיקרית שלהם לפקוד את בית-הכנסת בשבת בבוקר, היא, הקידוש והכיבוד המסורתי, בהתאם לעדה: גרגרי חומוס מבושלים ומתובלים- ארבעס, קרקרים ודג מלוח. לעתים קרובות יוגשו החטיפים לצד המשקה ללא תשלום נוסף, ולעתים יגבו עבורם תשלום סמלי, פחות או יותר.

לעניות דעתי, שעתם היפה ביותר של החטיפים המלוחים היא ב-L'heure de l'apero, המנהג הצרפתי המקסים ומשובב הנפש, המשול במקומותינו אולי ל-Happy hour, אבל עושה זאת באופן אלגנטי, טבעי, יומיומי, שמח, ובעיקר - נטול רגשות אשם. בשעה שלפני ארוחת הערב, נוהגים הצרפתים לשבת עם חברים, בחוץ או בבית, ולשתות בצוותא מיני אפריטיפים ולנשנש לצדם משהו קטן, שלא יפריע חלילה לארוחת הערב שתבוא בהמשך. חוויה דומה, אם כי פחות עממית וצוהלת, ניתן לחוות ב"Happy hour" בהוטל מונטיפיורי בתל-אביב, שם מגישים בשעות אחר-הצהריים, לצד כל משקה אלכוהולי, בוטנים מתובלים, זיתים, צ'יפסים, וברוסקטות קטנות בטעמים משתנים - שלושה דרינקים וסגרתם גם את הפינה של ארוחת הערב.. בארץ זה תמיד היה בייגל'ה וזיתים. בקיבוץ, בעיר, בכפר ובכרך, אותה תקרובת משמימה אך אפקטיבית. והיה גם את פאב ה-Pinut שהאטרקציה המרכזית שלו היתה קערות קש מלאות בבוטנים לא מקולפים ששתייני הבירה הוזמנו אחר כבוד לפצח ולהשליך את הקליפות על הרצפה. הו, התענוגות הפשוטים של פעם! למרבה השמחה, עם התפתחות החך הישראלי, חל שדרוג גם בתחום הזה. בתערוכה של מייצגי וידאו בה ביקרתי לא מזמן, הוגשו צ'יפסים מירקות שורש אקזוטיים (סלק, גזר, גזר לבן, לפת, בטטה) כמו אלה המגיעים בשקיות תחת המותג TERRA, ובמקום אחר הזדמן לי לכרסם נמרצות תערובת אגוזים בקארי, זרעי כוסברה, חמאה, מלח וסוכר.

לאחרונה ניתן לפגוש במסיבות, באירועים, ברשתות השיווק ובפיצוציות מבחר מרשים ומגוון של חטיפים חדשים שילוו לכם יופי את האלכוהול. "טעימה מ..." הוא שמה של סדרת החטיפים, המיובאת על-ידי חברת קולומבוס, המופיעה תחת שם המותג ובהתאמה לחרוז, מיוצרים, בין השאר, מפולי אדממה, וכן מפול, אפונה וגם מבוטנים. הסדרה מגיעה באריזות קטנות (וטוב שכך!) שעליהן מצוין בהדגשה הערך הקלורי של התכולה, לאלה מבינכם הסובלים מחרדת קלוריות. הייחוד של הסדרה הוא טעמי התיבול המעניינים, האמורים, כל אחד מהם, לייצג טעימה ממקום אחר בעולם. לדוגמה: פול פריך בציפוי שום - צרפת, בוטנים מצופים בטעם תירס - אינדונזיה, אפונה חריפה אש בשום וצ'ילי - ברזיל, ועוד. חטיף מוצלח נוסף שיצא לי לפגוש לאחרונה היה נאצ'וס מתירס לבן של חברת "טרז פזוס" הישראלית, שהכניסה לחיינו את הטרנד המקסיקני הלוהט, שהוגש לצד סלסה חריפה ורץ יופי עם צ'ייסרים של טאקילה CORRALEJO המצוינת. בכלל יש להם הרבה מוצרים שאוהבים להתחכך באלכוהול ומומלץ להפגיש ביניהם. זהו, עכשיו אפשר לנסות גם בבית, בטרם שקיעת החמה, לערבב איזה קוקטייל מרטיני, פרנו עם קרח, או סתם בירה קרה, ולחטוף, לנשנש ולמאנצ'ס לצדם את הקטנים המלוחים הטעימים הללו. והעיקר לא להגזים אתם, כי הממזרים האלה יכולים להיות גם מסוכנים. הנה קבלו תזכורת מסופרמן 3: https://www.youtube.com/watch?v=ZlI-i5xM30o