ניר קיפניס נסע לאילת וגילה את "המסגר 5", מסעדה שמספקת חוויה נדירה בכל קנה מידה ואת השרימפבורגר, מנה ששווה להדרים במיוחד בשבילה

אני לא יודע מה אתכם, אבל אני תמיד מרגיש רעב אחרי שאני צופה ב"בוב ספוג", לכאורה עם הילדים ולמעשה לגמרי בשביל עצמי.  לא כל התעלולים של צמד הגייז המונפש הראשון (כל עוד הטלאטאביז לא יצאו רשמית מהארון), מעוררים בי תיאבון, אבל כשבוב ספוג נכנס למקום עבודתו במסעדת "הסרטן הפריך", אני מתחיל לרייר. למי שאיכשהו הצליח להחמיץ כבר שבע שנים של גיבור הילדים המאויר, אגלה שהספוג עובד למחייתו במסעדת "הסרטן הפריך" שבעליה, מר קראב הכילאי, הוא התגלמות כל הרע שמיוחס לתעשיית המזון המהיר. רק שבוב הספוג לא יודע מזה: בתמימותו הוא כה מסור לעבודה, עד שהוא רואה בקציצת-הסרטן ובמתכון הסודי שלה משהו ששווה להגן עליו אפילו במחיר חייו.

שילוב מושלם
שילוב מושלם
שילוב מושלם של פריכות ובשרניות זה לקח 45 שנים ועוד כמספר הזה של דקות טיסה, אבל גם אני מצאתי את קציצת הסרטן המושלמת שלי. טוב, נו, לא סרטן, אבל שרימפס. לפני שנעבור ל"שרימפבורגר" של "המסגר 5" באילת, עלי להקדיש כמה מילים למסעדה המופלאה הזאת. כבר קרה לי לא אחת שמסעדה שהומלצה בחום בפריפריה, התגלתה כמשהו שעל הסקאלה התל-אביבית היה נחשב לכל היותר לבינוני. לא הפעם: כל מנה שטעמתי (אפילו ירקות בטמפורה) קיבלה טוויסט נועז וטעים להפליא, במיוחד אמורים הדברים בניוקי נפלא ובקינוח של פירות יער שקרם נוזלי נמזג עליו והפך לצמיגי עם כל שניה של שהות עם הפירות הקרים – ואני אפילו לא איש של מתוקים וקינוחים! המקום הזעיר (כמדומני מספיק ל 21 אנשים בלבד, אלא אם כן מישהו מסוגל לשבת בחום האילתי בחוץ) מספק חוויה נדירה בכל קנה מידה, ומופלאה ממש כשמדובר באילת מרובת המסעדות שהמילה "בינוניות" תעשה עימן חסד גדול. הבעלים, ליאור רפאל וענבר לביא, בני זוג בחיים, מבשלים יחדיו במטבח הפתוח וצוות המקום כלל מלבדם, בערב שבו ביקרתי שם, גם, ובכן, מלצרית. זה הכל – בלי עובדי מטבח (לפחות ככל שאני ראיתי), בלי "מארחת" ולמרבה הצער – גם בלי אפשרות להזמין שולחן מראש. פשוט באים כמה דקות לפני הפתיחה ומקווים לטוב – לפחות במקרה שלנו זה עבד. ועכשיו לקציצת הסרטן, כלומר השרימפס. אני אוהב מאוד מניפולציות על מאכלי-ים: מביסק סרטנים מתקתק, דרך הרביולי הפתוח של "בינדלה" (אחת המנות המופלאות בעיר), הפופקורן שרימפס של אבי קונפורטי ב"צפרה" ועד לאהובתי משכבר הימים – מנת ה"פלאפל-שרימפס" שמוגשת ב"טורקיז". אלא שב"המסגר 5", לקחו את העניין עוד צעד אחד קדימה והפכו את השרימפס להמבורגר. פריך מבחוץ ובשרני מבפנים, לא שמן מדי, לא מכביד כמו קציצת בשר אמיתית. נכון, גימיק – ואולי אפילו לא המנה שהכי אהבתי מכל המנות המעולות שאכלתי שם – אבל גימיק פשוט מקסים. עד כדי כך מקסים שכאשר לפני כמה חודשים החליטו הבעלים שמיצו את הקטע ושאולי הגיע הזמן להפריש את המנה המצליחה מהתפריט כשהיא עדיין בשיא, נחלצו לקוחות המסעדה למען הקציצה האהובה ולרווחת כולם היא נותרה אחת המנות הפופולריות במסעדה הזעירה. צורת ההגשה של השרימפבורגר הזה היא כיפית לא פחות מתוכנו, עם המנה הנדיבה של חרדל משובח ועם מלפפונים חמוצים בשרניים ונפלאים, הופכת המנה הזאת למשהו שפשוט אפשר לנגוס ממנו עוד ועוד, כל עוד הבירה זורמת לה מהחבית. המחיר, 70 שקלים, אינו זול, אבל הוא מעניק תמורה הולמת עד מאוד. אז נכון, מי שכבר מדרים עד אילת ומחפש את האופציה הכי טובה בעיר לארוחת ערב מיוחדת, ראוי שיאכל...מממ... טוב נו: את כל המנות בתפריט! אבל אם רוצים להסתפק בביס כייפי ומנחם על החום שבחוץ, כדאי ללכת על הטוויסט המקסים הזה לאחת המנות הפופולאריות בעולם.  "המסגר 5", איזור התעשייה הצפוני באילת, טלפון: לא צריך – ממילא אין אפשרות להזמין מקום.*נתקלתם במנה טעימה במיוחד בתפריט הבר שלפניכם? מצאתם דרינק או ביס שגרם לכם לומר "וואו!" – מכבד קצוץ ועד קרם ברולה, מסלט איקרה ועד הבלאדי מרי המושלם, מצורת הגשה מיוחדת ועד לחוויה אפקטיבית ושונה – היו גם אתם ל"סנהדרינק"! שתפו אותנו בהמלצות שלכם – והמוצלחות שבהן תזכינה לחשיפה במדור"הכי טוב שיש".