שמוליק וולברג נזכר בדירה השכורה הראשונה, בבקבוק גורדון ג'ין ובפסקול שליווה את אותה תקופה
אני נמצא כבר בגיל שבו לנוסטלגיה יש עומק, יש על מה להסתכל כשאני מביט אחורה. תקופת החגים מעצימה קצת את ההרהורים הללו. אני ממש לא שותף לריטואלים ההיסטריים שקיימים אצל רבים - היכן עושים את החג, אילו מתנות נקנה, האם נלך לשמוע תקיעה בשופר וכו'. אבל כנראה שאיזשהו אינסטינקט שקשור לחינוך הדתי שקיבלתי בצעירותי עדיין עובד, רק בכיוונים מעט שונים. הפעם זה קרה בגלל לקוח שהזמין אצלי גורדון וטוניק. קפאתי לרגע. המון זמן לא מזגתי את המותג הזה, העץ הזקן והיציב של הקטגוריה, שהיה כזה כבר שנים, עוד לפני גל הג'ין. למרות שהדימוי של המותג ירד (בדומה למה שקרה ל-J&B בוויסקי, לפחות בארץ) אנחנו עדיין מדברים על המותג הנמכר ביותר בעולם בקטגוריה ובזה שגרם לי להתאהב במשקה לפני שנים רבות. מזגתי לעצמי כוסית ועוד אחת או שתיים והיה נפלא. ב-1769 השיק אלכסנדר גורדון את הנוסחה הסופית שלו שכללה שני זיקוקים דודיים, 7 תבלינים ובלי תוספת סוכר שהייתה נהוגה בג'ינים אחרים באותה תקופה. הג'ין היה מעט אגרסיבי ולכן נוסף לו עוד זיקוק אחד לריכוך וכך נולד לונדון דריי מרהיב. תהליך הייצור לא השתנה עד היום למעט אחוזי האלכוהול שלמרבה הצער ירדו בגלל ענייני מיסוי. הוא החל את דרכו ב-47% וירד עד ל-37.5% באנגליה (בארץ הם עדיין עומדים על 40%). הלוגו של גורדון ג'ין הוא ראש חזיר, לזכר אגדה המספרת על אחד מבני משפחת גורדון שהציל את מלך סקוטלנד מחזיר שתקף אותו. http://www.youtube.com/watch?v=_NyPqeWRdag הלגימה הנוסטלגית הזו הביאה אותי לזיכרון מוזיקלי מדירת המרתף העלובה הראשונה ששכרתי. הייתה אהבה ראשונה, היה בקבוק גורדון, היה פטיפון, והיה הוויניל עם האוסף של להקת "אמריקה". ג'רי באקלי, דיואי באנל ודן פיק ייסדו את הלהקה ב-1970 והיא קיימת ופעילה עד היום ללא נוכחותו של דן פיק שפרש ב-1970. "אמריקה" היא להקת פולק רוק אמריקאית מהסוג שאני מכנה להקות שבט כמו גרייטפול דד והאחים אולמן. מעבר ליוצרים המרכזיים מופיעים נגנים רבים שהתחלפו במשך הזמן. היא מזוהה עם צליל מודגש של גיטרות אקוסטיות והרמוניה קולית עשירה. מרגע שהוקמה ההצלחה הייתה מהירה וב-1972 נולד הלהיט האלמותי A Horse With No Name. בהמשך נוספו פנינים כמו Ventura Highway, Lonely People, Tin Man, Sister Golden Hair ועוד רבים. אחח... הנוסטלגיה.