מלחמה בראש טוב: אלכוהול עתיק

בקבוקי אלכוהול נדירים מימי מלחמת העולם הראשונה שנמצאו במקרה ליד רמלה, מלמדים מעט על הווי הצבא הבריטי שכבש את ארץ-ישראל בדיוק לפני מאה שנים...

תקופת מלחמת העולם הראשונה היא תקופה טראגית בתולדות האנושות. גם ארץ-ישראל, הגם שהיתה רחוקה משדות-הקטל של מרכז-אירופה, סבלה ממוראות המלחמה: צעירים הוכרחו להתגייס לצבא הטורקי, רעב כבד פקד את הארץ, תושבי תל-אביב הצעירה גורשו ממנה – ואנחת-רווחה נרשמה רק כאשר כבש הגנרל אלנבי את ארץ ישראל מידי הכוחות העות'מניים בדיוק לפני 100 שנים.

מעט מאוד ידוע לנו על התרבות שהביאו עמם הבריטים לארץ-ישראל, קל וחומר על תרבות השתייה שלהם. יקבים אמנם היו כאן עוד בשלהי המאה ה-19 ומודעה משנת 1905 בעיתון ירושלמי הזמינה את הציבור להתנסות בבירה "טובורג"(!), אבל מעבר לכך, כמעט שלא קיימת אינפורמציה לגבי תרבות השתייה המקומית.

הערבים המוסלמים היו מנועים מלצרוך משקאות אלכוהוליים מטעמי דת ואילו היהודים ראו בכך לרוב בבחינת מנהג של גויים – והסתפקו, בדרך-כלל, בשתייה למטרות פולחן: קידוש, משתה פורים ומצוות ארבע כוסות של פסח. לעומתם, החיילים הבריטים באו מתרבות של צריכת אלכוהול שהיה מסופק להם כחלק מתצרוכת המזון הבסיסית, והגילוי המפתיע של רשות העתיקות מאשש את התזה הזאת.

במסגרת חפירות שנערכות בכביש 200 (של חברת נתיבי איילון) בשטח חקלאי של קיבוץ נצר-סירני, לא הרחק מרמלה, חשפו ארכיאולוגים כלי צור בני כ-250 אלף שנה, מהתקופה הפליאוליתית, אלא ששום דבר לא הכין את אנשיו של רון טואג, האחראי על החפירות מטעם רשות העתיקות, לגילוי מקרי ומאוחר בהרבה: בקרבת אתר החפירות נמצאו שרידי צריף מהתקופה העות'מנית ששימש לצרכים חקלאיים, אך בעת כיבוש הארץ על-ידי כוחותיו של הגנרל אלנבי, הוסב השימוש בו למגורי חיילים.

בשלב כלשהו נשרף המבנה וקרס. למרות זאת, נמצאו בין השרידים אבזמים של חיילים בריטים, מקל שהיה שייך לקצין חיל האוויר המלכותי ועוד. במרחק לא גדול משם, נמצא בור שנחפר, ככל הנראה, לצורך הטמנת פסולת. בבור נמצאו חלקים של כלי אוכל, אולם למעלה מ-70% מהשאריות זוהו בוודאות כבקבוקי משקה אלכוהולי (!).

בין הבקבוקים ששרדו בשלמותם ניתן לזהות בבירור בקבוק של ג'ין "גורדון" ובקבוק של וויסקי "דיוארס" – שני מותגים המוכרים היטב לכל חובב שתייה עד עצם היום הזה. בקבוק נוסף שנמצא בשלמותו הוא בקבוק מרהיב שעליו סמל מסחרי והכיתוב: "תומאס רודוול ובניו" ובתחתית הבקבוק ציון העיר בה יוצר המשקה: בולטון שבצפון-מערב אנגליה (לא הרחק ממנצ'סטר).

בירור קצר של "סנהדרינק" מגלה כי מדובר במפעל שאינו פעיל עוד שייצר בעבר בירת ג'ינג'ר. בקבוק חמר ישן (אם כי לא ישן כזה שהתגלה בחפירות) ומלא של המותג, נמכר לאחרונה באתר המכירות המקוון ebay במחיר של 38 דולרים בלבד, כך שאולי מומלץ לשמור את הממצא הזה עוד כמה שנים עד שערכו יעלה. לידיעת המתעניינים, כל הממצאים מן החפירה הועברו למוזיאון רוקפלר בירושלים.