נמרוד שיין עושה לבן: ג'ין&טוניק

נמרוד שיין, איש של משקאות חומים, קיבל במתנה בקבוק ג'ין. רגע לפני שגלגל אותו הלאה, החליט לזרום ומאז הם משלבים ידיים...

הכל התחיל כשקיפניס דחף לי ליד יום אחד בקבוק של ברוקר'ס ג'ין ושלח אותי הביתה מבולבל. המשקה האחרון שחשבתי שמישהו יעניק לי ככה באמצע החיים הוא ג'ין. מי נותן לבנאדם ג'ין? לא שתיתי ג'ין מאז סוף שנות השמונים - והזיכרון היחידי שיש לי ממנו הוא של תרופה מרה כלענה, שהסיכוי היחידי להוריד אותה בגרון הוא למהול אותה עם משהו שיגרום לך לשכוח את העובדה ש... ובכן, אתה שותה ג'ין.

אתם חייבים להפריד ביניהם: את הג'ין שימו תאפסנו בפריזר, ואת הטוניק תכניסו בינתיים למקרר... (צילומים: יח"צ)

חייבים להפריד ביניהם: את הג'ין תאפסנו בפריזר, ואת הטוניק תכניסו בינתיים למקרר. ג'ין&טוניק... (צילומים: יח"צ) אז כל הזמן הזה חשבתי, היי, מה אני צריך להתאמץ, יש כל-כך הרבה משקאות אלכוהוליים שנותנים אחלה עבודה ולא אכפת לי לשתות אותם ככה סטרייט, בלי להרוג אותם עם משהו אחר. זה כמו - ותסלחו לי על הדימוי הסנטימנטלי - לשכב עם מישהי ולחשוב על מישהי אחרת. אבל מישהי אחרת שמוכנה לשכב אתך בכל רגע ומחכה לך בסבלנות בארון שבו אתה שומר את הבקבוקים שלך... בקיצור, הבקבוק המרובע עם הכובע האנגלי (בתחקיר עיתונאי בויקיפדיה גיליתי שלמרות שדווקא הבריטים עשו מזה עבודה, הג'ין הוא בכלל הולנדי עם מילה מצחיקה שיש בה - איך לא - חית) ישב אצלי הרבה זמן בארון כמו חבר שהופתעת לפגוש במצעד הגאווה. על הרמפה הזו עם הרמקולים שנוסעת. עד שיום אחד החלטתי שלעזאזל, לפני שאני מביא את זה כתשורה במסיבה של מישהו שאני לא אוהב, אני חייב לנסות שוב את הג'ין הזה עם קצת טוניק. אז קניתי לי בקבוק טוניק. עברו שלושה חודשים שבהם אין לי מושג מה הג'ין עשה עם הטוניק בארון, אבל לשתות אותו תכל'ס - לא שתיתי.

הסקוטית מבית ישרקו משיק משקה ג'ין ברוקרס צלם אסף לוי (Custom)

ואז גילי מ"העוגן" בעיר התחתית של חיפה אמר לי שאני חייב להפריד ביניהם. את הג'ין הוא אמר לי שים בפריזר, ואת הטוניק במקרר. הוא סיפר לי שלפני טיסות טראנס-אטלנטיות הוא נוהג לשתות כמה ג'ין עם טוניק שמעירים אותו כמו דיילת יפה בג'יי.אף.קיי. ושאם אני רוצה להתחכם כדאי לי לזרוק פנימה איזה פלח של לימון, כדי שיעשה את מה שלימון יודע לעשות, לשבור את המרירות. האמת שהפטנט הזה היה זכור לי מילדותי בשנות השבעים, כשאבא שלי היה משפריץ לי קצת לימון לבקבוק הגינס שהוא היה קונה מיבוא מדי פעם אצל חינאווי - בשביל שלא יהיה מר לילד. אז זה בדיוק מה שעשיתי. מה אני אגיד לכם, להיט! אתם בטח אומרים עכשיו "איזה ילד". פייר? בצדק. אני לא צריך לספר לכם שלפעמים עוברים חיים שלמים עד שאתה מגלה את המובן מאליו. הייתי יכול לספר לכם על זה שהטוניק מוציא מהמשקה השקוף את המרירות והיובש, וממש נותן לו להתבטא, כמו שראיתי באחד המאמרים שקראתי במסגרת עבודתי העיתונאית שהתפייטה על כך ש"כאילו הטוניק התמזג עם הג'ין ליישות אחת". תכל'ס, זה ביטר-למון. אבל כזה שנותן בראש. ובגלל שביטר-למון זה המשקה הקל הכי מגניב של זקנים, אז התחלתי לצרוך ג'ין ברוקר'ס וביטר-למון עם כמה קוביות קרח על-בסיס כמעט יומי. תוסיפו לזה את החום שנפל עלינו לאחרונה, והנה לכם בנאדם מזיע ושמח. אז בלי לריב עם הוויסקי אהובי או עם החצי גולדסטאר, בלי להסתכסך עם השרדונה הצונן או אפילו עם הקמפארי עם סודה שכובשת לאחרונה גברים מסוקסים בעיר, הג'ין עם טוניק הזה הוא חתיכת דבר. עד שהבקבוק נגמר. לא יצאו יומיים ובכיתי לקיפניס על זה שבגללו אני צריך עכשיו עוד מהתרופה עם הכינין. כבר למחרת הוא דחף לי ליד מארז מהודר של הנדריקס. קשה באמת לדעת איזה ג'ין טוב יותר. כדי לדעת את זה אתה צריך שני דברים. הראשון הוא לשתות את זה נקי. השני הוא להבין בזה משהו. ומאחר ואת הראשון אין לי כוונה לעשות בהתנדבות, ובשני אין לי מושג, אני יכול רק לומר שלעומת בקבוקי ג'ין, או אפילו וודקה, אחרים שראיתי בחיי, הבקבוק של ההנדריקס כל-כך יפה שלא נעים לך לזרוק אותו אחרי שהוא נגמר. עכשיו היה הכי מגניב להכריז שג'ין עם טוניק מבחינתי זה המשקה של קיץ 2015. אבל במסגרת התחקיר שערכתי בגוגל, ג'ין עם טוניק זה הכי קיץ 2014. אז אל תספרו לאף אחד שאני לא מעודכן, ואל תגעו לי בהנדריקס. שהוא, קטע, שחור גם. אבל מנגן רע מאוד על גיטרה...