ג'ין אנד טוניק לסערה

שמוליק וולברג כותב על האלבום והמשקה שמעבירים אותו דרך כל הסערות. והפעם: מה הקשר בין ג'ין אנד טוניק לרוברט וויאט

ג'ין היה האהבה הראשונה שלי. הוא גם האהבה המתמשכת שלי. נכון היו ויש בגידות, חלקן אפילו שערורייתיות אבל בסוף היום אני תמיד חוזר הביתה ומתקבל באהבה ובתבלינים. שנים ארוכות הקטגוריה הזו בארץ הייתה מדוכאת והמנהג לשתות ג'ין וטוניק יוחס לנשים זקנות בערי שדה באנגליה או לבוגרי הצבא האימפריאליסטי האנגלי ששירתו בהודו ובאפריקה. אגב המיתוס של ג'ין וטוניק מספר בהומור, שהמשרתים באזורים אילו נזקקו לכינין כנגד מלריה והמנהג לערבב ג'ין היה כדי לטשטש את מרירות התרופה.

ג'ין וטוניק נחשבים קיציים, אולי בגלל השקיפות והרעננות של המשקה, אבל אני מוצא בו גם מסתורין וכובד ראש בגלל נוסחאות התיבול שנותנות מגוון של חוויות. ודווקא בליל הסערה הזה החלטתי למזוג מנה, להשתמש בטוניק ביתי שרקח אדי ניומן האגדי ולהגיז את הכול בסודה. וכל זה ביחד, אנגליות, ג'ין, חורף והטוניק של אדי גורמים לי לבחור ולהניח על הגרמופון גרסת ויניל של ROCK BOTTOM , אלבומו המופתי של רוברט וויאט. רוברט וויאט, מוזיקאי ומתופף שהיה מנהיג של להקות סופט משין ומאצ'ינג מול, יצר את האלבום תוך כדי התאוששות בבית חולים אחרי שהחליט להתעופף שיכור מהקומה הרביעית. הוא הפך למשותק בפלג גופו התחתון ונאלץ להפסיק לתופף. ROCK BOTTOM הוא אלבום הסולו השני שלו שאותו הפיק ניק מייסון מפינק פלויד ומשתתף בו גם מייק אולדפילד בגיטרה. אלבום מלא קסם ומסתורין, אופטימיות ועצב, צחוק ודמע שמשתלבים נהדר עם הג'ין וטוניק שלי בסופ"ש הסוער הזה. האזינו לאלבום כאן