ג'ין ג'יני: הסקוטי שהשתכנז

טל חוטינר מספר על אלכסנדר גורדון, אחד ממחוללי מהפכת הג'ין האיכותי, שיחד עם אחרים אחראי לכך שהג'ין שלנו יבש, פריך ומתובל

אלכסנדר גורדון היה סקוטי שהתגורר בלונדון והחליט לזקק ג'ין מסוג שונה כבר בשנת 1769, כאשר פתח את המזקקה שלו בסאוט'וורק לונדון. בגלל אופי דודי הזיקוק, שפעלו על אש פתוחה באותה תקופה, היה קשה מאוד לייצר אלכוהול איכותי שמתאים לייצור ג'ין ולכן הוסיפו לו סוכר בכדי להסוות את טעמי הלוואי, סגנון שנקרא אז אולד טום. גורדון רצה לייצר ג'ין כה נקי עד שלא יהיה בטעמו שום צורך להסוות שום דבר על ידי סוכר. הוא (ועוד כמה מזקקים מוצלחים) הצליח לזקק אלכוהול נקי וטהור ועל כן הצליח לייצר ג'ין יבש , נקי, רענן וקריספי.

גורדונס. הג'ין החביב על המלכה האם במהלך המאה ה-19 שגשגו עסקיו של גורדון בעיקר בזכות משלוח למושבות האנגליות בעזרת הצי. באוסטרליה למשל שילמו מראש על הג'ין בעזרת אבקת זהב. העסק פרח, גורדון הפך להיות מותג הג'ין המוביל בעולם ועד ימינו אנו הוא המותג המוביל בבריטניה והנמכר בעולם. בשנת 1898 יצרה החברה שותפות עם עוד מזקק דומה בשם טנקרי (עליו בסיפור אחר) ובעצם חילקה את העולם, טנקרי לאמריקה וגורדון לשאר העולם. הגורדון מיוצר על ידי השרייה קלאסית של אלמנטים בוטאניים באלכוהול דגנים איכותי וטהור ולאחר מכן זיקוק של הכל ביחד. גרגרי הערער נקטפים בטלטול פשוט של השיח ונשמרים כשנתיים לריכוז השמנים לפני ההשרייה. במתכון משתתפים גם ליקוריץ, שורש אנג'ליקה, שורש איריס, גרגרי כוסברה, קליפות לימון ותפוז. לגורדון יש רשיונות ספק רשמי לחצר המלוכה ובעיקר למלכה ולמלכה האם שאוהבות לשתות ברוך השם. סמל ראש חזיר הבר של התווית ,דרך אגב, הוא סמלו של שבט גורדון הסקוטי שהוטבע שם כדי שהסקוטי המשתכנז יזכור את מקורותיו. בשנתיים האחרונות, בתגובה למהפכת הג'ין המודרני שמתחוללת סביבו, גם מותג ותיק ומסורתי כמו גורדון התחדש והוציא שלושה סוגי גורדון חדשים ומתובלים. גורדון סלו ג'ין עם שזיפי בר, גורדון מלפפון קריספי וממש עכשיו גורדון עם אלדרברי.