איך הפך הג'ין ממשקה הולנדי מתקתק לסמל האימפריה הבריטית ומה קרה לו בדרך? כמה מילים על ההיסטוריה של הג'ין
מעריב אונלייןמעריב אונליין - זכויות יוצרים (צילום: מעריב אונליין)
איך הפך הג'ין ממשקה הולנדי מתקתק לסמל האימפריה הבריטית ומה קרה לו בדרך? כמה מילים על ההיסטוריה של הג'ין
הג'ין, אחד המשקאות היותר מזוהים עם האי הבריטי, החל את דרכו דווקא בארץ השפלה אבל ההיסטוריה הביאה לכך שהמשקה ההולנדי, שבתחילה שימש כמרקחת עשבים כרבים ממשקאות שהתפתחו בימי הביניים ולאחר מכן, הפך לאחד המשקאות שהכי מזוהים עם אנגליה. הג'נבר, המקור ההולנדי לג'ין נוצר איי שם בסוף המאה ה–16 תחילת המאה ה–17 בהולנד. המשקה קיבל את שמו מהמרכיב העיקרי בו, גרגרי הערער (Juniper) הנותנים את הטון ועמוד השדרה של המשקה. הג'נבר שונה מאחיו הג'ין האנגלי המוכר לנו כיום וכמו הרבה מרקחות שהכילו בקרבן עשבים היה זקוק לתוספת סוכר לאזן את המרירות. סמטת הג'ין ורחוב הבירה סמטת הג'ין ורחוב הבירה המשקה עצמו כנראה הגיע לראשונה לאי האנגלי יחדיו עם וויליאם שהיה נסיך מחוז אורנג' בהולנד (אם תהיתם מה פשר החיבה של ההולנדים לצבע הכתום). וויליאם, שהיה פרוטסטנטי, פלש לאנגליה באפריל 1688 והדיח את דודו ג'יימס השני שהיה קתולי. ההנחה שלו הייתה שהאנגלים שהיו קרובים יותר באמונתם לפרוטסטנטים לא יתנגדו להישלט על ידי פולש זר בעל קשרים למשפחת המלוכה הבריטית ויעדיפו אותו על פני שליט קתולי. למרות שסביר להניח שהג'נבר הגיע לאנגליה באותה תקופה, הוא עדיין לא הפך להיות אותו משקה עממי מושמץ כפי שהוא היה במאה ה–18. לאחר מותו של וויליאם ירשה אותו אן מלכת בריטניה הגדולה, המלכה האחרונה לבית סטיוארט, שאיחדה בין אנגליה, סקוטלנד ואירלנד. אן החלה לשלוט בתקופה רבת תהפוכות שנקראה מלחמת הירושה הספרדית שבמהלכה נלחמו צרפת וספרד המאוחדות והקתוליות נגד ארצות השפלה הפרוטסטנטיות שחברו לנסיכויות גרמניות ממזרח. לאנגלים, להולנדים וחלק מהנסיכויות הגרמניות המלחמה לא הייתה רק בעלת אופי של ירושה, אדמה, הון ושליטה אלא גם בעלת אופי דתי. החיילים האנגלים שלחמו כתף אל כתף עם חיילים הולנדים הביאו איתם את הג'נבר בשובם לאנגליה. מתחילת ועד אמצע המאה ה–18 התפשט הג'ין באנגליה כאש בשדה קוצים. באנגליה קמו מאות מזקקות של ג'ין כשבלונדון לבדה היו עשרות אם לא מאות, שם גם נוצר סגנון הג'ין הנפוץ בעולם ביום - London Dry Gin. בעוד שההולנדים העדיפו את הג'נבר שלהם מתקתק האנגלים העדיפו את לזקק את גרגרי הערער ללא תוספת סוכר. הג'ין הפך כה משולב בתרבות האנגלית עד שהצייר וויליאם הוגארת' צייר את הציור המפורסם "סמטת הג'ין", שבו מוצגים המכורים למשקה כחולניים, רגזנים ומופקרים כמו אותה אם שהתינוק נופל מבין זרועותיה בעוד היא משתכרת. מנגד הוא צייר את "רחוב הבירה", בו מוצגים שתייני הבירה האנגלים כשמנמנים, נחמדים, מחויכים ושופעי בריאות. בשני ציורים אלה ניסה הוגארת' להראות את השפעתו ההרסנית של הג'ין על החברה האנגלית. למרות התדמית השלילית לה זכה, השתרש הג'ין בתרבות האנגלית. מותג הג'ין המפורסם פלימות' קיבל את שמו מנמל פלימות' שממנו הפליגו ספינות מלחמה רבות. כל ספינה אנגלית שהטביעה ספינה צרפתית או ספרדית במלחמות שהתחוללו במאות ה-18 וה-19 וחזרה לנמל פלימות', זיכתה כל מלח ששירת על סיפונה בבקבוק ג'ין לרגל הניצחון. התרחבות האימפריה הבריטית גררה איתה את התפשטות הג'ין למושבות האנגליות באמריקה, הודו, המזרח הרחוק. בצי הבריטי המלכותי מותר עד היום להחזיק משקאות משכרים על הספינה כחלק משימור ההיסטוריה. עד תחילת המאה העשרים הג'ין היה כחלק מעמוד השדרה של רוב הקוקטיילים הקלאסיים. המאה העשרים עם מלחמות העולם, התפשטות הקפיטליזם, חברות הענק והגלובליזציה נדחק הג'ין (ולא מעט משקאות לבנים אחרים, כמו רום לבן) ביחס לוודקה. בשנים האחרונות יש חזרה משמחת למשקאות שמעט "נשכחו" בחמישים-שישים שנים האחרונות. הכתבה התפרסמה לראשונה ב"אתר התוסס"
