נועה גולנדסקי ומיכל בוטון מגישות ארבעה משקאות אפרודיזיים לט"ו באב בהשראת ארבעה זוגות מלכותיים, והפעם: קליאופטרה ואנטוניוס …
קליאופטרה ואנטוניוס חיו בתקופה מאוד סוערת מבחינה פוליטית והיסטורית. תקופה של קרבות, מלחמות אזרחים, תככים ומזימות, והתנקשויות אין סופיות - תקופה שבה הדם והיין זרמו זה לצד זה. עוד לפני שהחלו היחסים בינה לבין אנטוניוס, ניהלה קליאופטרה קשר רומנטי ופוליטי ארוך עם יוליוס קיסר בכבודו ובעצמו, ממנו גם נולד לה בן - קיסריון. בהשראת הסיפור הכנו משקה קצר כמו החיים, אדום כדם, שורף כמו תשוקה, עם רמז לרעל הלענה וניחוחות ים ומסע... יוליוס נרצח על-ידי קושרי קשר ובקרבות בין תומכיו למתנגדיו, בהם גם נשרפה לראשונה הספרייה הגדולה באלכסנדריה, תמכה קליאופטרה, שחששה למעמדה, במתנגדיו. אך בניגוד לציפיות ולתכנון, תומכיו, וביניהם אנטוניוס, ניצחו במלחמה. לכן כשאנטוניוס זימן אותה לפגישה בטרסוס חליטה קליאופטרה "לדפוק הופעה" ולשבות את ליבו. למרות שמצבה הכלכלי של מצרים היה די עגום באותה תקופה, דאגה קליאופטרה לבנות ספינה מיוחדת, בה תפליג במעלה נהר קידנוס עד לנקודת המפגש. מפרשי הספינה היו בצבע סגול, החרטום מזהב, והחותרים חתרו עם משוטים שקצותיהם מוכספים, לצלילי מוזיקת חלילים ואבובים. קליאופטרה היתה שרועה מתחת לחופה רקומה בזהב, מקושטת כאפרודיטה ומוקפת בנערים מחופשים לארוס שקיררו את גופה עם מניפות. ענני קטורת הפיצו ריח נעים שהגיע לחוף. קהל רב התאסף על גדות הנהר והתבונן בהשתאות במחזה המרהיב שנגלה לעיניו. גם אנטוניוס לא נותר אדיש ונשבה מיד בקסמה. קליאופטרה היתה אז בת 28 ובשיא יופייה, ואילו אנטוניוס היה בן 42, גבר נאה בעל עצמה והיא היתה זקוקה לכוחו ולתמיכתו. זמן קצר לאחר המפגש ביניהם הם הפכו לנאהבים. בעקבות הביקור שלה, בחר אנטוניוס לבלות את אותו החורף עם קליאופטרה באלכסנדריה. הם השקיעו חלק גדול מזמנם בבילוי, משתה והימורים כשהכל נעשה בפאר והדר כנהוג בחצר מלוכה הלניסטי. באותן שנים נולדו להם תאומים, בן ובת. למרות קשרי האהבה ביניהם, האינטרסים הפוליטיים של אנטוניוס אילצו אותו לעזוב את מצרים ואת קליאופטרה באביב 40 לפנה"ס ולחזור לרומא על-מנת לבסס בה את מעמדו. ברומא הוא נשא אישה אחרת, את אחותו האלמנה של אוקטביאנוס. קליאופטרה הפכה בינתיים לשליטה רבת עצמה בארצות המזרח, לרבות שטחים מארץ ישראל שקיבלה מהורדוס. שלוש שנים אחר-כך, כשנפגשו שוב כדי לדבר על תמיכתה במימון מסע המלחמה שלו, הם הפכו שוב לנאהבים והיא נשאה ברחמה את ילדם השלישי. מסע המלחמה השני נגד הפרתים נחל הצלחה, ובחגיגות הניצחון שנערכו באלכסנדריה הכריזו השניים זה על זה כאלים, היא איזיס החדשה והוא אוזיריס-דיוניסוס ובהתאם, הם חיו חיי פאר הדוניסטיים וראוותניים. היריבות בין אוקטביאנוס והזוג, הלכה וגדלה. במכתביו אל הסנאט ובנאומיו לפני העם הכריז אוקטביאנוס כי קליאופטרה היא מכשפה שכישפה את אנטוניוס והפכה אותו מגיבור רומאי למצרי שהתעוור מחמודותיה, החי במצרים, ושכח את רומא מולדתו. העם ברומא ראה בקליאופטרה אויבת שנואה. בזמן שאנטוניוס רבץ במשתאות, אוקטביאנוס התאמן, רקם תכניות לכיבוש מצרים וידע לבחור גנרלים טובים. במשך כשנה ניסו אנטוניוס וקליאופטרה להמשיך במלחמה נגד אוקטביאנוס, שהחל להתקדם לאט, אך בהתמדה, לכוון מצרים. למרות שהצי של אנטוניוס היה גדול יותר, נקטו אוקטביאנוס ואנשיו בטקטיקה ממולחת וממוקדת והבריחו את הספינות של קליאופטרה ולאחר מכן גם את הספינה של אנטוניוס, והקו המצרי התמוטט. כשהבינה קליאופטרה שגורלו של אנטוניוס נחרץ, החליטה לדאוג לעצמה ולילדיה. היא הסתגרה בביתה עם אוצר הכסף שלה, שתי משרתות וסריס אחד, ולאחר מכן חתמה את שער הכניסה והורתה לאנשי החצר שלה להודיע לאנטוניוס שהיא התאבדה. מרוב צער וייאוש ביקש אנטוניוס מאחד מעבדיו להרוג אותו, אך במקום זאת הרג העבד את עצמו. בלית ברירה לקח אנטוניוס את החרב ונעץ אותה בבטנו. כששמעה על כך קליאופטרה, היא ביקשה שיביאו אליה את גופתו. אנטוניוס הגוסס הוברח דרך החלון. הוא עוד הספיק לבקש ממנה אוכל ויין, וזמן קצר לאחר מכן, ב-1 באוגוסט 30 לפנה"ס, מת מפצעיו. ב-10 באוגוסט 30 לפנה"ס התרחצה קליאופטרה ולבשה את בגדי המלכות שלה, ובחברת שתי משרתותיה אכלה ארוחת בוקר מפוארת ואז הרגה את עצמה באמצעות רעל, או על-פי גרסה אחרת, באמצעות ארס של שני נחשים שהוברחו לחדרה בסלסלת פירות. משרתותיה דאגו להשכיבה על ספה כשבגדיה ותכשיטיה ייראו במיטבם ולאחר מכן שתו רעל בעצמן. קליאופטרה היא עוד הספיקה לשלוח מכתב לאוקטביאנוס, שבו ביקשה ממנו להיקבר לצד אנטוניוס. בהשראת הסערה הזאת הכנו משקה קטן, קצר כמו החיים, אדום כדם, שורף כמו תשוקה, שיש בו רמז לרעל הלענה וניחוחות ים ומסע, וכמובן, מאכל התאווה והחשק האולטימטיבי - צדפת אויסטר לחה, מלוחה וקרירה. מרכיבים מעוררי תאווהצדפות: כשמדובר במזונות מעוררי תשוקה, לחושים יש חשיבות רבה מן המדע. במקרה של אויסטרים זה ממש מתבקש. המראה, המרקם, הריח, המגע על הלשון בעת השליקה, וסערת הרגש העדינה שבאכילת אורגניזם נא - כולם מעוררים את הדמיון והיצר (מלבד אצל אותם אלה המתעבים צדפות והם לא מעטים). סיפורי הנפלאות המוכרים אודות ארוחות הבוקר של קזנובה ומפגשי האהבהבים של לואי ה-16, לקראתם התחזק באכילת צדפות נאות, רק מאדירים את המיתוס. לאחרונה (כי איך אפשר בלי סימוכין) גילו מדענים כי הצדפות מייצרות חומצת אמינו ייחודית שאכן מגבירה את החשק המיני ולכן מומלץ לצרוך אותן בעונת ההזדווגות שלהן, באביב. זה המקום לציין שבחודש אב במזרח-התיכון, הצדפות מרגישות ממש כמונו: עייפות, מיוזעות ומותשות, ובכלל, עדיף שיעזבו אותן בשקט ולא ידברו איתן עד אוקטובר לפחות. סריראצ'ה: במאכלים חריפים מצוי רכיב הקרוי קפסאיצין, הגורם לעליה בקצב הלב, להזעה מוגברת ולהמרצת מערכת הדם, והתחושה, כולל הכאב, המזכירה מצבי ריגוש אחרים, לוהטת. עגבנייה: שמה של העגבנייה, שהמראה העסיסי הבשל והמתפקע שלה עורר את דמיונם וייצרם של רבים, נגזר מן המילה העברית עגבים, וניתן לה על-ידי יחיאל מיכל פינס. גם באירופה כינויה הוא תפוח אהבה, וחוץ מזה היא טעימה. אניס: היוונים והרומאים ייחסו למציצת זרעי אניס סגולה להגברת התשוקה, ובאמת באניס קיימות תרכובות אסטרוגן (ההורמון הנשי) המעוררות חשק ממש כמו הטסטוסטרון הגברי. בלאדי אויסטר (2 מנות)מה צריך?2 אויסטרים 1 מנה של מיץ עגבניות סמיך 1 מנה וודקה מיץ מחצי לימון דש אבסינט קורט מלח קורט פלפל שחור סריראצ'המה עושים?מכניסים לשייקר 4 קוביות קרח, מי ים מאויסטר אחד, מיץ עגבניות, וודקה, מיץ לימון, אבסינט, מלח ופלפל ומנערים קלות. מסננים ומוזגים לכוסות שוט עם אויסטר ונקודת סריראצ'ה (לפי הטעם). לשלוק ולגמוע במהירות ולצאת לכבוש בסערה את רומא, או אלכסנדריה, תלוי ביום.