חג גדול ליהודים, אבל גם יום חגם של אירים שיכורים מתקרב. טל חוטינר מבקש להזכיר את יומו של סיינט פטריק ומספר על שני מסעות ויסקי בלתי נשכחים
לפני כעשרים שנה הגעתי לאירלנד כדי לבקר במידלטון, עיירה דרומית מקורק שמייצרים בה כמה סוגי וויסקי ואחד מהם קוראים אותו ג'יימסון. בתקופת הטרום טלפונים ומיילים הסתובבנו פשוט עם העתק פקס דהוי שהופיעו בו פרטי תיאום הביקור. לפני ששלפנו את פקס יום הדין שאלנו בפשטות "איפה בארי?" כי זה מה שהפקס אמר. בחור צעיר בשם בארי, שהיה מדריך במרכז המבקרים, קפץ מיד וגרר אותנו ישר לביקור משעמם שכלל גם תיירים אמריקאים ומייצג מזוייף של מזקקה שלא באמת עובדת.
אחרי שעה, כשהבנו את מר גורלנו, שלפנו את פקס יום הדין והראנו לבארי מי אנחנו. הבחור הלבין ואמר בבושת פנים "אתם אמורים לפגוש את בארי קרוקט הבוס הגדול ולא אותי". אחרי חצי שעה של סליחות והכאה על חטא הכניס אותנו הבחור לרכב והסיע אותנו למזקקה, שם פגשנו את בארי קרוקט, המאסטר דיסטילר והנין של ג'ון ג'יימסון שאפילו נולד בתוך תחומי המזקקה בבית משפחת ג'יימסון. איתו כבר שתינו איזו כוסית קטנה.
