סמדר בן אבי חושבת שיין בוז'ולה הוא כמו הילד הקטן שנמצא בתוך כל אחד מאתנו, וגם אם הוא פחות אלגנטי, וקצת בועט הוא עדיין הדבר האמיתי באמת...
כשהבן שלי עוד היה קטן, תמיד קראתי לו "בוז'ולו שלי". ככה, על משקל יין בוז'ולה. מכירים את השפה המוזרה על גבול הטיפשית שאימהות משתמשות בה כדי לקרוא לתינוק שלהן? אז אני קראתי לשלי "בוז'ולו קטן, חמוד, מי מהמם של אימא, מי?". מאז עברו כבר כמעט עשר שנים ובין אינספור נשיקות וחיבוקים, חלקי אותיות ומילים התאהבתי ביצור הזה...
בוז'ולו כבר נהיה גבר קטן, ואני כבר לא מעזה לקרוא לו כך .אוי ואבוי לי אם אקרא. מה שכן, הוא כבר מספיק גדול ופרטנר יוצא-דופן להתלוות אליי לסיוריי בעיר, לפעמים גם לאירועי השקה כמו זה האחרון שהיה ביום חמישי האחרון בחנות של "דרך היין" בסניף החשמונאים בתל-אביב לציון חגיגות הבוז'ולה.
"מה זה בוז'ולה אימא", הוא שאל? כמדי שנה, ביום חמישי השלישי של חודש נובמבר, מתכנסים בכל העולם אנשי יין, מקצוענים וחובבים, על-מנת להשיק את היין הראשון, הצעיר של הבציר, ממש כמו שלי, ומשיקים כוסות לחיי הבוז'ולה. גם אצלנו בארץ הפכה החגיגה הזאת להיות מסורת. הבקבוקים מגיעים בארגזים חתומים וסגורים ואסור לפתוח אותם, כמקובל בעולם, לפני חצות. זו התחייבות על פי החוק הצרפתי.
בוז'ולה, פרובינציה היסטורית ואזור מוכר לעשיית יין בצרפת (AOC), נמצאת בדרום-בורגונדי וחולקת גבול עם אזור הרון (Rhone Alpes) המאופיין כאזור חם יותר עם קרקע גרניטית, כזו שפינו נואר מתפתח עליה קצת פחות טוב, ומכאן שגידלו בו בעיקר את זן ענבים בשם GAMAY - זן בעל קליפה דקיקה וטאנינים נמוכים.
גאונות שיווקית במיטבה
זן זה, שנבצר יחסית מוקדם, נותן לנו יין צלול ובהיר, בעל חמיצות גבוהה וטאנינים נמוכים. היין אינו עובר יישון בחביות והוא מומלץ לצריכה אך שבועות ספורים לאחר הבציר, בשונה מאחיו הבוגרים יותר. לכן על-מנת לצרוך מה'נובו' וכמה שיותר, נחקקו חוקים של ממש שמסדירים את החגיגות ברמה בינלאומית, ובעולם כולו פותחים בקבוקי בוז'ולה נובו באותו יום ובאותה שעה. העובדה שבוז'ולה מקורו בצרפת היא רק עובדה, משום שקיימים לא מעט יקבים בחלקים שונים בעולם שתפסו על כך טרמפ, וחוגגים מדי שנה את חגיגות הבציר שלהם במגוון יינות הילולים.
ביום חמישי האחרון הגעתי ל"דרך היין" כשהחנות רק החלה להתמלא בחובבי יין. בקבוקי הבוז'ולה נובו של ז'ורז' דובף מילאו את חלל החנות ואת הכוסות בצבעוניות מדליקה, ממש כמו התווית שלהם. המון פרי וטעם, קליל ושובב כך שגם הרציניים שבחובבי היינות, לרבות מצקצקי הלשונות למיניהם, נהנו מיותר מכוס אחת.
לשתות, לא לדבר
זה נראה כמו סיבה למסיבה, להתכנס כך במיוחד עבור משהו צעיר וגולמי כל-כך ולעשות ממנו משהו גדול, אבל דווקא הניקיון של היין, ואולי אפילו התמימות שלו, הם הסיבה הכי טובה ומוצדקת לחגוג אותו. ההזדמנות לטעום את התוצר של הטבע הכי קרוב למקור, החן והיופי שיש בבסיס של כל יין, מגיע בכוס במלוא הדרו ובשיא החן שלו וכנראה שחלק מאתנו כבר כל-כך התקדם לארומות וטעמים, עד ששכח ממנו.
העולם שייך לצעירים?! בכל מה שקשור ליין צעיר לא בטוח, אבל בכל מה שקשור בחיים עצמם, אין ספק שהאושר והשמחה, מתחילים וממשיכים בדיוק שם, בילד הקטן הצעיר שנמצא בתוך כל אחד ואחת מאתנו, וגם אם הוא פחות אלגנטי, וגם אם הוא קצת בועט הוא עדיין הדבר האמיתי באמת!