אריאל לייזגולד הוא הזוכה הגדול בתחרות World Class Israel 2015. לייזגולד ייצג את ישראל בתחרות הבינלאומית Global Finals שתתקיים בספטמבר בדרום אפריקה...

אריאל לייזגולד. האיש והברווז. האיש וההיפופוטם. האיש והפעמון. האיש וקופסת השימורים. האיש והאישיות. ממנערי הקוקטיילים הוותיקים בארץ ואחד מיזמי ובעלי ברי הקוקטיילים החזקים שדרכו עברו הבולטים שבמיקסולוגים בארצנו...

החיפוש כאן הוא אחר משהו שהוא מעבר לדרינק. כאן יש עניין בחומר האנושי. המרכיב הסודי שהופך ברמן לחוויה (צילומים: ג'וסי הפקות, יח"צ)
החיפוש כאן הוא אחר משהו שהוא מעבר לדרינק. כאן יש עניין בחומר האנושי. המרכיב הסודי שהופך ברמן לחוויה (צילומים: ג'וסי הפקות, יח"צ)
החיפוש כאן הוא אחר משהו שמעבר לדרינק, אחר המרכיב הסודי שהופך ברמן לחוויה... (צילומים: ג'וסי הפקות, יח"צ) אריאל לייזגולד עם ה-"223" - בר הקוקטיילים הראשון של ישראל, ה"קלמטה" - המסעדה שהסבירה מהי חוויה יפואית, ה"בל בוי" שיצר שיח חדש בעולם הקוקטיילים, ושזיהה את הצורך ביצירת האווירה ושינוי המציאות הרגילה והמיושנת של הברים. הוא חתם על רוב אתגריו בתחרות בהגשה מרשימה וכמובן - בקוקטייל מדויק. היה זה אתגר "קוקטייל החותם" שהביא את אריאל לקדמת הבמה, כשיצר קוקטייל "פשוט", יחסית לאלו המוכרים מהרפרטואר שלו, ונתן לסיפור שמאחורי המשקה לדבר. החתימה שהנחיתה אל ידיו את הזכייה היתה אתגר המהירות שבו הגיש לייזגולד שמונה קוקטיילים מדויקים בהגשה חדשנית ומרשימה. ובכל זאת, בואו ניקח רגע רוורס ונספר קצת על היום רווי היצרים והאלכוהול שהיה לנו פה היום. לפני שנה נחשפתי לראשונה לתחרויות הברמנים. ידעתי על קיומן, אבל תכל'ס מה קורה שם - אף פעם לא דמיינתי. זה יפה לראות שלהבדיל מתחרויות טלוויזיוניות מזן מאסטר שף וקונדיטור הפחד, כאן יש יופי של אחווה, אבל קודם כל יש דרך ארץ. וכיף לראות ולהרגיש את זה באוויר... היתרון שלי כאן כאיש שבא מהסצנה לגמר ברור. את כל אחד מהמתחרים אני מכיר ברמה אישית עד חצי-אישית. כל אחד מהם אירחתי ואצל כל אחד מהם התארחתי. יש לי את האפשרות לטעום, לשאול ולדעת לפני שהאקשן מתחיל. אז על מי אני מהמר? אני יכול לענות בלב שלם שבכל שלב של התחרות הזאת שמחתי על כל זכייה וכאבתי על כל אכזבה. ולעצם העניין בכל זאת, כי כאן אנחנו עוסקים בנוזלים ולא בחיבוקים. היומיים האחרונים של התחרות הראו לנו שני דברים עיקריים: הראשון הוא שיש תרבות קולינרית שניה בישראל. אחת שקטה. כזאת שרק לפעמים צועקת. קולינריה שהבינה שהדבר שמגדיר ארוחה טובה היא אותה כוס שאוחזים ביד לידה.
קוקטייל של אריאל לייזגולד - אווירה
קוקטייל של אריאל לייזגולד - אווירה
הדבר השני שהבנו הוא שיש חך ישראלי. אם מסתכלים על החשיבה הקולקטיבית של המשתתפים לעומת המוצר העומד מולם, רואים לאורך הזמן בחירות דומות בשילובי הקוקטיילים. רואים גם שחוויית האירוח הישראלית היא בעלת אופי ייחודי. אין (כמעט) מתמודד בתחרות שלא הגיש לשופטיו אוכל במהלך אחד הסיבובים. מעין ערך מוסף עם טאץ' אישי לחוויית האירוח המהירה. החיפוש בוורלד קלאס הוא אחר משהו שהוא קצת מעבר לדרינק. שלא כמו תחרויות אחרות שמתמקדות במוצר אחד או בשיווק שלם של משקה עתידי - כאן יש עניין בחומר האנושי. המרכיב הסודי שהופך ברמן לחוויה. השילוב בין איש מקצוע בעל טכניקה וידע לבין אדם שיודע לספר את הסיפור ולייצר אווירה. אין דרך מדויקת יותר להגדיר את מהותו של ברמן טוב מהמשפט של דניס טאמזה, שגריר קטל וואן העולמי ואחד השופטים החשובים בתחרות: אם תגרום לי להתאהב בך תוך שמונה דקות, אתה הברמן...". וזה היופי בתחרות. אם נבחן לעומק את האתגרים אותם נדרשו לעבור המתמודדים, נוכל להבחין בבירור שמישהו כאן הקפיד באמת לבחון אותם לעומקו של המקצוע: מבחן ידע: מבחן שבודק את עומק החקר של המתמודדים. מבחן השוק: מבחן שדורש אלתור וקלילות לצורך יצירת משקה מנצח ללא תכנון מוקדם, תוך התאמה ללקוח. מבחן ההתאמה: מבחן התאמה לאוכל הדורש חשיבה יותר עמוקה ומורכבת על מרכיבים שלאו דווקא נמצאים בכוס המשקה. מבחן המילה הכתובה: בחינת מיומנותו של הברמן לייצר מוצר בהשראת יצירה ספרותית, כשהכוונה היא לבדוק את יכולתו של הברמן להיכנס לקונספט של מישהו אחר ולהביא את עצמך כיוצר בפנים. מבחן יסודות הטעם: מבחן הבודק את הבנתו של ברמן את עולם הטעמים והתחושות, ואת המיומנות שלו לייצר קוקטייל שהוא לא רק משקה, אלא אף מכניס לתוכו את כל היסודות הקיימים בהגשה לשולחן. מיומנות הדורשת דיוק בצורת ההגשה ברמה שהמשקה והמעטפת שלו מעבירים את החוויה כולה של הלקוח. קוקטייל החותם: מבחן המבקש לראות ולחוות את מורכבותו של הברמן על סמך היצירות האישיות שלו - המשקה שהוא תמיד ירצה לשתות, כמו גם הדבר הזה שעושה לו את הערב. טעימה עיוורת: אולי המבחן החשוב ביותר למיקסולוג. לא רק ידע כתוב של קוקטיילים וזיכרון לזהותם של המרכיבים, אלא זיהוי על פי טעם וריח של קוקטיילים נטולי זהות, הגשה והגדרה של 4 כוסות עם קוקטיילים בעלי שוני ניואנסי שעליהם להבדיל ביניהם. מבחן המהירות: מבחן הבודק את השליטה של הברמן בבר ואת יכולתו לארח ולייצר משקאות תחת לחץ. כל מתמודד צריך להכין 8 קוקטיילים ב-8 דקות תוך כדי הסבר ואירוח של השופטים, תוך התחשבות בצורת הגשה נאותה, פרופיל טעם וסדר עבודה נכון, הנלקחים בחשבון כחלק אינטגרלי מהשיפוט. אתגר שכל מהותו הוא בדיקה של יכולות הברמן מבחינת הכנה הגשה ואירוח במקביל. והנה הקוקטיילים שהכינו המתמודדים:

שחר קרייזלר:

Belvardia, Pink gin, French 75, Taquila old fashioned, Rum sour, The last word, Jasmin

יובל סופר:

Moscow mule, Broklinite, Manhattan, Whiskey sour, Negroni, Belvardia, Cabroni, Zacaponi, Ramos gin fizz, Red snapper

ישי בן- אור:

Manhattan, Negroni, Belvardia, Cosmopolitan, Daiquiri, Hot sangria, French 75 , Moscow mule

דוד קלינצ'יקוב:

Rusty nail, Breakfast martini, Vesper martini, Clover club, Chocolate rob Roy, Old fashioned, Ramos gin fizz

אורון לרנר:

Between the sheets, Blood Mary, Tenqueray 10 martini, Lololita, Ramos Gin Fizz, Mint julep, Toronto, House flip

אריאל לייזגולד:

Holy water, Tokyo swizzle, Viking club, Yard bird daisy, Martini, Zacapa Toronto, Orgy fizz, Russian colada

מבחן הפונץ': כאן זה כבר מפואר. מבחן הבודק את יכולתו של הברמן לדייק בהכנת קוקטייל בכמות מסיבית, כזו שמצריכה התחשבות בטמפרטורה של החלל, דילול של קרח לעומת קירור אלטרנטיבי וכדומה, אותו ישתו לצד השופטים גם מספר לא מבוטל של מוזמנים.

מתוך הסתכלות ארוכה על המתמודדים לכל אורך התחרות, אני יכול לסכם שללא כל ספק שהתחרות האדירה זאת היא אולי ההזדמנות היחידה לראות את כל צמרת תעשיית הברים מבלה ועובדת ביחד. קצת כמו מוסקטרים. קצת כמו אלו שעומדים ומתכננים הפיכה חברתית. רק נוזלית. מועצת סנהדרינק מאחלת לאריאל הצלחה בגמר הבינלאומי ומקווה שהוא יביא את התואר הביתה. מן הסתם עוד נשמע עליו לא מעט בהמשך. גם פה אצלנו, בסנהדרינק...