עד הקיץ הבא: אוזו על המרפסת...

חיליק גורפינקל חושב שכל בית צריך מרפסת, כזאת שאפשר לשבת להירגע בה בסוף היום עם כוסית אוזו ומשהו קטן ליד, ודרכה להושיט יד...

בגיל חמישים קיבלתי מתנה - מרפסת. כל בית צריך מרפסת. וגם כל אדם. אבל לא תמיד יש. אין דבר יותר ישראלי ממרפסת. רק חבל שלא כל-כך ברור יותר מהי אותה ישראל ההיא שאין לך בה בית בלי מרפסת...

סתיו עכשיו, עוד מעט יחליפו הוויסקי והיין האדום את הבירה והעראק, או האוזו. אבל בינתיים, אפשר עוד לטייל בשדות ולראות ציפורים נודדות (צילומים: יח"צ, חיליק גורפינקל)

כבר סתיו עכשיו ועוד מעט יחליפו הוויסקי והיין האדום את הבירה והעראק והאוזו... (צילומים: יח"צ, חיליק גורפינקל) פעם רצינו לשבת איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו. אחר-כך הסתפקנו במרפסת. אחר-כך סגרנו אותה עם תריסול כדי שיהיה מקום לילדים. וכשאלה גדלו, שכחנו מה עושים עם מרפסת. איך יושבים עליה וסופרים ציפורים נודדות. אז אחרי שלמדתי מילדיי לספור ציפורים נודדות, יש לי גם מרפסת. היא לא באמת שלי, אבל בינתיים אני גר בבית שיש בו אחת כזו. אשתי מגדלת עליה פטרוזיליה ושמיר, קולורבי ועגבניות ואני מרגיש כמו אשת האיכר.

בישראל ההיא, שכבר איננה, ואולי לא היתה מעולם, היינו גם אמורים לשבת תחת גפננו ותאנתנו, או לפחות על המרפסת ההיא, ולשתות עראק. עם קרח. ומים קרים. ומלפפון חתוך. אבל אין מקום כזה. אז במקום עראק שותים יין אדום ומשחקים אותה צרפתים. אבל אפשר בכל זאת לנסות. ואם לא בא לכם עראק, ואיני יודע למה, אתם יכולים להתחפש ליוונים ולשתות אוזו. זה גם בסדר. לי, למשל, מותר. אני חצי יווני. "נונו" (סבא יעקב) וסבתא אסתר באו מסלוניקי. לא באמת חשוב אם זה אוזו 12 העדין או אוזו 7 המתקתק קמעה, אוזו מטקסה בעל הטעם השקדי משהו שהוא בעיני קלאסיקה אמיתית, או אוזו פלומארי שהוא אולי הכי טעים וטעמי האניס שלו הכי ברורים ובולטים, אבל גם מאד מורכבים. באמת שזה לא משנה. שימו קצת קרח, מים קרים - אם אתם אוהבים, עלה נענע - אם אתם מוכרחים. אם תזכרו מספיק זמן מראש, השרו שעועית ובשלו אותה עד שתתרכך והוסיפו לה בצל קצוץ, פטרוזיליה, שמן-זית, מלח ומיץ לימון. צפו ברבוניות או מליטות בקמח וטגנו אותן בשמן עמוק. חפשו את השקדים המלוחים החדשים מספרד אצל באשר בשוק שרונה ותראו טוב עוד בימיכם. קחו עוד שלוק. זיתים שחורים מצומקים או זיתי פישולין באריזת וואקום של זיתא במרכול. בוטנים מלוחים. עוד שלוק. פלמידה מעושנת. סתיו עכשיו, עוד מעט יחליפו הוויסקי והיין האדום את הבירה והעראק, או האוזו. אבל בינתיים, אפשר עוד לטייל בשדות ולראות ציפורים נודדות, יש דבר כזה באמת והוא מקסים, להתענג על חבצלות החוף המרהיבות, לשמוח בדגים הים שחזרו - הפלמידה הלבנה, המליטות, ולקוות שגם העגבניות תחזורנה עוד מעט. אבל הכי חשוב, עוד שלוק, שבו בשקט. עם או בלי מרפסת וגפן ותאנה. שבו בשקט. הושיטו יד לשלום. לשכנים. אולי קודם לעצמכם בכדי שתצליחו לראות בסוף גם את השכנים. אינשאללה. אמן. כן יהי רצון!