חברי מועצת סנהדרינק סוגרים חשבון עם השנה שהיתה:
הרפורמה שנכנסה לחיינו ברגל גסה כבר מספיק זמן אתנו כדי שננסה להבין את השפעתה על הרגלי הצריכה שלנו. האם המשקאות הזולים התייקרו פלאים, והיקרים באמת הוזלו? אבירם כץ בארץ הפלאות
שבוע האוכל הפולני אמנם כבר מזמן מאחורינו, אבל אתם יודעים איך זה (ואם את לא יודעים איך זה - אשריכם), פולניות היא לא עדה, היא דרך חיים. ולכן, הרשו לי לפתוח בהתנצלות: לא מדובר כאן בניתוח מעמיק של סיכום שנה, ולא בסקר חובק כל מגובה בשלל נתונים ואנליזות, אלא בסך הכל סיכום אישי ומחשבות על השנה החולפת סביב ענייני הרפורמה.
טס? תביא שיבאס מהדיוטי!
הימים האלו שכל גיחה לחו"ל לוותה בשלל בקשות לבקבוקים מהדיוטי, מאחורינו. הרפורמה הובילה לכך שהמחירים בדיוטי פרי והמחירים בחנויות כבר מאוד קרובים, ואנשים התרגלו שאפשר לקנות וויסקי גם בארץ. מבחינת הדיוטי פרי אנחנו נראה מהלכים מסקרנים מאוד של כניסה לשוק המקומי בשנה הקרובה, אבל לא זה המקום להרחיב על כך.
אז למה בברים ובמסעדות לא ראינו ירידה דרסטית במחירים?
עד לפני הרפורמה זכו בארץ המחירים של מוצרי הפרמיום למיסוי דרקוני שהוביל למחירים יקרים, מה שאילץ את היבואנים לתמחר אותם ברווח מינימלי. מה שכמובן התגלגל אחורה אל היצרנים, שנתנו מחירים נמוכים במיוחד לשוק הישראלי, אחרת אי-אפשר היה למכור כאן פקק.
עכשיו, עם מיסוי נורמלי, כולם רוצים להרוויח. היבואנים כבר לא יכולים לבכות ליצרנים ולבקש הנחות מיוחדות, וגם הם רוצים לגזור את הרווח הלגיטימי שלהם. התוצאה? המחירים ירדו, אבל ללא קשר ישיר למחירי המס שירדו. בקיצור: זול יותר, אבל לא זול כמו שקיווינו.
את כל העיקרון הזה אפשר להפעיל גם על המסעדות והברים. אם בעבר הם תמחרו את המשקאות היקרים במכפלת רווח נמוכה כדי להימנע ממחירים שערורייתיים, הרי שעכשיו הם שינו את מכפיל הרווח כדי להפוך את המוצרים שוב לרווחיים.
חלק מבעלי המקומות שדיברתי איתם גם הסבירו שבמקום לייקר משמעותית את הוודקה והעראק, הם פשוט בחרו שלא להוזיל כמעט את המשקאות היקרים, וככה האיזון הכלכלי נשמר וכל אחד שותה את מה שהוא רגיל לשתות ומשלם את מה שהוא רגיל לשלם.
ויש כמובן יוצאי דופן, ואי-אפשר שלא להזכיר בכתבה כזו את המנזר, בסיס האם של מועצת סנהדרינק, שהיו הראשונים (יחד עם חברת "י.ד", יבואנית הנסי, פטרון, רום אפלטון ושאר טובין) לצאת עם תפריט רפורמה משובח שאיפשר ומאפשר לכולנו לדפוק את הכבד עם ים של סטייל בדמות אפלטון 12 שמחזיר עודף מ-35 שקלים למשל.
מה כן הרווחנו מזה?
צ'ייסרים של הנסי VS על חשבון הבית, מישהו? ממש ימות המשיח. בכל זאת, ההוזלה הנגישה אלינו הרבה משקאות שעד לפני שנתיים מקומם היה על המדף הגבוה, זה שמטפסים אליו בעיקר כדי לנקות אבק. אבל כשההבדל במחיר בין מה שנחשב קטגורית פרמיום (או 'אולטרא פרימיום', אני כבר מבולבל מכל הפרמיומים האלה...) לבין מה שהיה נחשב כמוצר 'ספיד' בסיסי כל-כך הצטמצם (ההוא התייקר וההוא ירד...), אז אפשר למזוג הנסי בצ'ייסר, להפוך את קטל 1 לוודקת עבודה, ולהחליף את הגורדון בטנקירי 10 עבור המרטיני שלנו.
אז מי הכי הרוויח מזה?
תהיתם מה הקטע הזה עם האפרול שפריץ שצץ בכל מקום? פשוט מאוד: משקאות עם אלכוהול נמוך, דוגמת האפרול (11%), נהנים ממס זעום יחסית, מה שהופך את מחירם לאטרקטיבי במיוחד. הקטגוריה הזו, של אלכוהול עד 30%-35%, כבר מתפתחת יפה, ואם להתחיל להמר על 2015, אז נראה ממנה יותר ויותר.
ומי הפסיד מזה?
העראק, כמובן. איך שלא הופכים את זה, העראק קיבל מכה קשה עם עליית מחירים לא הגיונית, וחבל. מאוד חבל. כי עם קצת יותר רגישות וחוכמה צריך היה להחריג משקאות מייצור מקומי ולא להחיל עליהם את שיטת המיסוי הזו. כל תרבות, בכל מקום בעולם, מייצרת לעצמה את האלכוהול המזוהה עימה, והוא אמור להיות המוצר הבסיסי והזול. אבל אצלנו, אתם יודעים, מה בין תרבות ואלכוהול, ולמה שמישהו יתמוך ביצרנים קטנים. עוד מפסידה גדולה השנה היא הבירה, שגם אכלה אותה עם שינוי במיסוי, ועוד קיבלה מלחמה על הראש בול מתי שהמכירות אמורות להגיע לשיא, אבל זה כבר עניין לכתבה אחרת.
אז מה, המטרה הושגה?
המטרה המרכזית של הרפורמה, או לפחות כך זה הוצג, היתה לצמצם את צריכת האלכוהול בקרב בני נוער ואלכוהוליסטים. האם בני הנוער שותים פחות? אין לי מושג. אנחנו כן רואים שמשקאות אלכוהוליים נחותים וזולים הולכים ונכחדים מהמדפים ובטח ייעלמו כליל בשנה הקרובה. בסך הכל, מנקודת המבט שלי הן כצרכן והן כמסעדן, הרפורמה טובה לי. אפשר היה, כמו כל דבר אחר במדינה הזו, לעשות אותה טוב ויותר וחכם יותר, ובכל זאת אני מעדיף את המצב הקיים על פני המצב הקודם.
ומה בשנה הבאה?
השמועות מדברות על כך שקיפניס התחיל דיאטה ונשבע להימנע מבירות בשלושת החודשים הקרובים. אם הוא באמת יעמוד במילה שלו, צפויה שנה לא קלה לתעשיית הבירה המקומית...