זכרונות בבקבוק

יאיר גת עשה סדר בארון המשקאות וגילה שכמו עוגיות המדלן שהזכירו לפרוסט את הילדות, הבקבוקים שלו העלו זכרונות נשכחים

"בוא, נעשה סדר בארון שלך", היא אמרה לי, כמה ימים אחרי ליל הסדר, אחרי שמיצינו כל פעילות אפשרית משותפת. באתי. למרסל פרוסט היו את העוגיות ההן ששלחו אותו למסע של זיכרונות ילדות מאושרת. לי היו בקבוקים.

כמעט כמו העוגיות של פרוסט רמי מרטן V.S.O.P שקיבלתי בירושה מסבא של חבר מהתיכון ושהקוניאק שבתוכו בטח היה בתיכון, או לפחות בחבית, עם הלואי טרז שטעמתי לפני כמה שבועות בקוניאק. חלק גדול מהבקבוק הזה הגיע בטעות למחבת עם כמה סטייקים, אבל את מה שהצלחתי להציל, אני נהנה להריח מפעם לפעם. לידו היה בקבוק חרס של 8 Loke's שרכשתי ב-'קלטיק מאלט שופ' בדאבלין והעברתי במסלול הירוק עם חמישה בקבוקים נוספים. לא לקחתי בחשבון שכמות כזאת של נוזל בתוך מזוודה על גלגלים, יוצרת גלים שקשה להסתיר, במיוחד אם אתה די מתנדנד בעצמך. היה שם גם שיבאס 18 עם החתימה של קולין סקוט, שהבטחתי להוריש לילדים, ובקבוקי ליקרים מופרכים בתכלית, מהימים שבהם הייתי אומר כן להצעות כמו 'לכבוד חנוכה, אולי תכתוב לנו על דברים שמתאים לשתות עם סופגניות?' הבירות המתיישנות הזכירו לי את סוף השבוע של הבירות הבלגיות. אירוע שהסתיים מבחינתי, ליד מחסום דרכים מפלסטיק שעליו סידרנו ארוחה של גבינה צהובה, בייקון, לחם לא מאוד טרי וכמה לאגרים. כי מי יכול לשתות בירות מנזרים כשבריסל בוערת בשלושים וכמה מעלות? קצת יותר מחצי ארגז רום, נשאר שם מהפעם הקודמת שבה מישהו החליט שרום זה הדבר הבא, ליד כמה רבעים של בקבוקי טקילה, שהיו מעורבים בכמה לילות של פורענות. הבקבוקים שהיו שם, אפילו המהדורות המופרכות ביותר של אבסולוט - זו עם הקוצים וההיא עם הנצנצים, היו בשבילי כמו תמונות באלבום ישן. גם אלה שלא היו מלאים, היו מלאים בזיכרונות. חלקם נכתבו, חלקם סיפרו וחלקם לא יסופרו לעולם. הבקבוקים הפחות חשובים מצאו את דרכם לכיור. לא הרגשתי צורך להמשיך לאחסן חצי בקבוק ג'ין שנשאר מחגיגות בר המצווה של הקטן ואת החזקים יותר, דחפתי הכי עמוק לתת המודע של הארון. את הבקבוקים שידעתי שלא אפתח לעולם, שמתי בארגזים שהנחתי בכניסה לבית. מאוחר יותר ראיתי דייר רחוב אחד מחטט בהם, עושה את הבחירות שלו. ככה זה. לפעמים דברים שאנחנו אפילו לא מוכנים לזכור, הם אלה עושים לאנשים אחרים את החג.