שתייה מוגזמת היא בעיה בקנה מידה עולמי, אולם לא בכל המדינות שותים באותה צורה - למה בעצם? ליאור הרגיל חושב שיש לו את התשובה לכך - והיא מפתיעה
פירוש המילה בינג' (binge) הוא משתה או הילולה, אבל השימוש הרווח במילה הוא תיאור התנהגות של הגזמה רבה לאורך זמן קצר, בקיצור - התחזרות.
לפני כשבוע פרסם ה-WHO (ארגון הבריאות העולמי) דו"ח מקיף מסוגו על צריכת אלכוהול בעולם, עם פירוט תמהיל הצריכה ושימת דגש על בינג' דרינקינג, אופן צריכה שלטענת הממסד הרפואי מזיק הרבה יותר משתייה קבועה ומהווה מרכיב משמעותי באירועי אלימות. בראש ובראשונה מתברר שכנראה בגלל שינויים תרבותיים עולמיים, למרות שישנה ירידה בצריכת האלכוהול בעולם (ישנה עליה קבועה בסין והודו, דבר שמסווה טרנד אחר בעולם) הרי שישנה עלייה מתמדת בשתייה מהירה ומפורזת ולטענת המחקר 16% אחוז מהאנושות עושים זאת באופן קבוע כחלק מהבילוי שלהם.
עניין של תרבות?
לא יפתיע לגלות שהבדלים תרבותיים מהווים את הגורם החשוב ביותר. מחקר שנעשה בארה"ב למשל בשנות החמישים השווה בין ההגירה האירית לאיטלקית וגילה שלא במפתיע שהאיטלקים שמרו על על הרגלי שתיה מתונה - בעיקר של יין, והאירים עברו עם הרגלי שתיה כבדה - בירה וויסקי ורשמו נתוני אלכוהוליזם גבוהים מאוד או כפי שהם עצמם מגדירים זאת I drink to get drunk. גם מקריאה וגם מהיכרות אישית עם רבים מבני העמים "המככבים" גבוה בטבלה, הרי שתמיד חשדתי שאומות שהרבו בטאבואים רגשיים ויצרו יחסי אנוש מכופתרים ופורמלים ביומיום נהיו יותר פגיעות לשתייה מרובה בכלל ולתרבות בינג' בפרט, כנראה כדי לפרק את ההדחקות החברתיות. הנה למשל הממלכה המאוחדת עם 35.5% א"כ ו-41% אלכ' אבל שימו לב מה קורה לשארי בשרם האוסטרלים המשוחררים עם 16.8 א"כ ו-19% אלכ'. אם תציינו את מזג האוויר החם יותר כסיבה לכך, אומר לכם שהאוסטרלים דווקא שותים הרבה ובניו זילנד הקרירה הנתונים אפילו נמוכים יותר. אבל החיים לא כלכך פשוטים כי בגרמניה המאופקת והקרה הנתונים אמנם גבוהים עם 19.4% א"כ ו-23.6% אלכ' אבל כמעט חציונים לממלכה ולעומת זאת אירלנד היותר חברותית ופתוחה עם 53% א"כ ו-62% אלכ' (אולם עם אלימות שתייה נמוכה). גם יפן וקוריאה הדרומית מראות תבנית דומה, שתי מדינות עם נוקשות חברותית גדולה ועם אחוז בינג'רים גבוה אך בעוד קוריאה עם נתוני גרמניה לערך, יפן קרובה יותר לבריטים, ואסור לשכוח גם שהם ממש מיסדו את הפורמט בדמות קונספט ה"הונטו" שמילולית הוא "אמת" אבל מתייחס למצב הצבירה השיכור מאוד שאסור לעולם באיזכור בחיים הרגילים. הבלבול ממשיך אם משווים את הגרמנים לשכניהם ההולנדים עם 10.5% א"כ ו-11.3% אלכ', ואז ממשיכים לשכנים הבלגים עם נתון מטורף של 47. 7% א"כ ו-56.5% אלכ' (מה שכן בלגיה היא מהמקומות המשעממים ומשמימים ביותר על פני האדמה). בקיצור אני חושב שיש קשר למידת הסגירות החברתית אבל היא לא מספקת ולא נוכל לפרק לגורמים את כל התרבויות האלו.
הכל מתחיל בחוק
ישנו אלמנט התנהגותי וחוקי שעוזר להבין יותר טוב את ההבדלים, והוא התייחסות הרשויות לשתייה מלכתחילה. כמעט בכל המדינות בהן נצפו אחוזי התהוללות גבוהים השתייה נתפסת ע"י הממסד כאויב. איטליה למשל יושבת היטב מתחת לממוצע העולמי עם 8% א"כ ו-9.8% אלכ' (וזה במקום שרק לאחרונה העלה את גיל השתייה מ-16 אביבים). אגב, אם נחזור גם לבעיית האלימות שמתלווה לתופעה, הרי שגם במדינות כמו ספרד, עם 20% א"כ ו-27% אלכ', הילדים שותים עם ההורים מגיל צעיר כפי שקיפניס ציין ואינם "מורדים" בהתפרעויות בהגיעם לגיל שתייה. גם בעלייה צפונה לארצות הנורדים התמירים אנו רואים ששבדיה הקשוחה בחוקים היא מעצמת בינג' שמשתווה לבריטים בעוד נורווגיה המקלה יותר נמצאת על הממוצע העולמי. עוד נתונים דומים ומפתיעים הם למשל פולין הזולה והמתירנית בחוקי אלכוהול שנמצאת קצת מתחת לממוצע העולמי בעוד שרוסיה, עם חוקים הרבה יותר נוקשים, נמצאת בצמרת. נכון, ניתן יהיה להעלות את טיעון הביצה והתרנגולת אבל העובדות מוכיחות שהקשחת חוקי צריכה לא בהכרח עוזרת, למעט יוצא מן הכלל אחד והוא אכיפת נהיגה בשיכרות שבמדינות שתייניות אכן הורידה צריכה. באופן כללי ניתן לאפיין ולומר שהעלאת מיסים על אלכוהול העלו את כמות צריכת האלכוהול ה"חוצבארית" והפנו יותר אנשים לאלכוהול "קשה". ובלי הנקודה שלנו אי אפשר אז הנה: הנתונים בישראל הם: 12.4% א.כ ו-18.9% אלכ', ואם לוקחים בחשבון שהצריכה הכללית היא מאוד נמוכה וגם שהייתה רק הגדרת מינימום לבינג' (אין דינו של מקסימום רוסי לעומת נער פגושים ישראלי) הרי שהפאניקה אצל נבחרינו היא קצת מוגזמת.