ניר קיפניס מזועזע מהרצח הנוסף של צעיר בפתח מועדון, אבל נמאס לו ששוב מטילים את האשמה על האלכוהול ולא על הרוצח עצמו
ניר קיפניסמעריב אונליין - זכויות יוצרים (צילום: מעריב אונליין)
ניר קיפניס מזועזע מהרצח הנוסף של צעיר בפתח מועדון, אבל נמאס לו ששוב מטילים את האשמה על האלכוהול ולא על הרוצח עצמו
ולחדשות בהרחבה: שוב רצח של צעיר בפתח מועדון. נציג המשטרה מעניק ראיון שבו הוא מדבר על האירועים שקדמו לרצח, מישיר מבט למצלמה ואומר: "התפתחה קטטה בין שתי קבוצות של צעירים, ככל הנראה על רקע של שתיית אלכוהול". משפט שלאחריו אני יכול לומר בביטחון מלא, ומבלי להעליב עובדי-ציבור: התפתחה בישראל משטרה חסרת תועלת, ככל הנראה על רקע גיוס של כמה מטומטמים לשורותיה.סכין רצח רוחב
כמה אנשים היו במועדון ברעננה באותה שעה? כמה מאות? כמה מתוכם שתו אלכוהול באותו הערב? סביר להניח שכמעט כולם. כמה מהם דקרו למוות אדם באותו הלילה? אחד? כלומר, דוקר אחד מתוך כמה מאות בליינים. זהה לסיכוי שיש למי שלבש הבוקר חולצה כחולה ליום העבודה הראשון שאחרי החג, לדפוק את האוטו כשיצא מהחנייה. במילים אחרות: לא קשור.
למדתי כבר שלא לסמוך על התיאורים של משטרת ישראל מזירות פשע, אבל גם אם אקבל את גרסת המשטרה לאירועים, הרי שהנרצח נדקר במזלג שמשמש לצליית בשר, אתם יודעים – זה עם שתי השיניים הארוכות מלפנים, שאותו נטל הדוקר ממטבח המועדון (רק בישראל יש מטבחים למועדונים) כשהחלה הקטטה ובטרם יצא מהמועדון כדי לבצע את הדקירה הקטלנית. כלומר, בהנחה שהחשוד רב עם מישהו, התבקש לצאת מהמועדון אחרי קטטה קצרה בתוכו, ובדרך הספיק לעבור דרך המטבח כדי למצוא כלי שיאפשר לו לדקור, מאוחר יותר, את המנוח.
ובכן, אולי אני לא בלש משטרה מדופלם, אבל גם על סמך הידע המוגבל שלי, הרשו לי להניח שהדוקר-לכאורה, לאור תיאור מעשיו-לכאורה בדקות שקדמו לרצח-לכאורה, לא היה בדיוק הבחור הכי שיכור בסביבה כשהחליט לנעוץ שיפוד בליבו של אדם אחר. אלכוהול ידוע כמשחרר עכבות. בחור ביישן יכול לומר בזכותו מילות אהבה לאחת שחשש להתחיל איתה, בעל נפש פיוטית יכול לכתוב בהשפעתו פואמה מרגשת, אדם אלים מטבעו יכול להגיע בגללו לתגרה. רוצח הוא רוצח הוא רוצח – ולעולם יהיה כזה, בלי קשר לכמה אלכוהול שתה לפני כן.
אני יכול לחיות עם כך שאנשים חסרי-בינה, בכללם גם קציני משטרה בכירים, מאשימים שוב את האלכוהול (ובכך מספקים תירוץ נפלא לאנשים אלימים לומר: זה לא אני, זה האלכוהול). אסור גם לשכוח את העובדה שבסופו של דבר מוטל לפנינו מת בחור צעיר, כולה בן 19 – וזה הסיפור האמיתי והעצוב כאן.
הבעיה שלי היא שאת ההמשך כולנו מכירים: חבר-כנסת זריז שירצה להוריד את הצ'ייסר שלו בתקשורת ירוץ ויעלה איזו הצעת חוק חדשה שנועדה להגביל עוד יותר את צריכת האלכוהול (וכמובן תועיל כמו כוסות רוח למת בן 19 שנדקר למוות). אוכלי-חינם שחיים על חשבון הקופה הציבורית בכל מיני גופים כמו "הרשות למלחמה בנגע הסמים והאלכוהול" (שם ארוך לגוף שמטרתו דווקא פשוטה: למכור לנו סיפורים מפחידים ולהמשיך לחיות על חשבוננו), יפציצו כותרות, יקדמו יוזמות והעיקר שהתקציב יגדל (אגב, ממש כמו מספר הנרקומנים והשתיינים הצעירים מתחת לגיל 18). בסוף, כמו תמיד, יסבירו לנו שהאלכוהול אשם: לא הורים שמגדלים רוצחים, לא משטרה כושלת שטובה בלספק תירוצים אחרי, אבל גרועה בלמנוע לפני, לא חברה שהופכת לאלימה מיום ליום ומתגמלת את האלימים על פני האזרחים שומרי החוק. האלכוהול אשם: הוא זה שנהג, הוא זה שרקד, הוא זה שרב, הוא זה שרץ למטבח לחפש כלי-משחית לרצח, הוא זה שדקר בלב. לו היו באים הקשקושים הללו מפיו של עורך-דין חלקלק שמגן על הערס-התורן, ניחא. חלק מהחבר'ה האלה יגידו הכל בשביל עוד כמה אלפי שקלים. הבעיה שלי מתחילה כשזו הופכת להיות הגרסה הרשמית של משטרת ישראל, זו שאמורה למגר את הפשע.
למיטב ידיעתי שוטרים שותים לא מעט קפה שחור, אז אולי הגיע הזמן לפרסם גם על האריזות של קפה טורקי אזהרה לפיה שתייה מרובה של קפה עלולה לגרום, מלבד ליתר לחץ דם (שהורג אגב הרבה יותר אנשים בשנה מאשר צריכה מופרזת של אלכוהול), גם לירידה חמורה ביכולת השיפוט, כפי שהוכיח לנו אותו קצין בכיר בהתבטאות אומללה מול מצלמות הטלוויזיה.
