טל חוטינר, ילד שמנת, לא ממש משתגע על מוצרי חלב, אז לכבוד שבועות הוא סידר לעצמו לבן אחר...
טל חוטינרמעריב אונליין - זכויות יוצרים (צילום: מעריב אונליין)
טל חוטינר, ילד שמנת, לא ממש משתגע על מוצרי חלב, אז לכבוד שבועות הוא סידר לעצמו לבן אחר...
אוזו 12 - בקבוקלקראת הקיץ זה הזמן להתחיל עם הלבן. אני ממש לא מת על מוצרי חלב. טוב, חוץ מגבינות שמנות ומסריחות. בשבילי לבן, אפילו בשבועות, זה תמיד אוזו קטן עם קרח על המרפסת מול הנוף של הבניין ממול עם מחשבות על יוון...
מותגי אוזו רבים מיובאים לארץ - טובים יותר ופחות, מתוקים יותר ויבשים פחות - מהפלומארי היוקרתי ועד כל מיני סוגים שאני אפילו לא זוכר את שמם. מותג האוזו הנמכר בעולם ובארץ הוא האוזו 12. ההיסטוריה של המותג מתחילה בשנת 1880 בקונסטנטינופול, איסטנבול של ימינו, כשהמשקה זוקק לראשונה על-ידי האחים קאלוגיאני בקיוסק שלהם. בתקופה ההיא לא ביקבקו אוזו והמשקה נמכר מתוך החביות היישר אל הכוסות. הלקוחות הקבועים אהבו את המשקה וציינו לטובה את חבית מספר 12 וכך נולד שם המותג. בשנת 1925 עברה משפחת קאלוגיאני עם העסק המשפחתי לסלוניקי ושם החל המותג לגדול. בשנות ה-50 הועתק העסק לפיראוס ו"חבית מספר 12" החלה להיות מבוקבקת בפעם הראשונה תחת השם אוזו 12.
מקורו של המשקה, כפי הנראה, במשקה יווני אחר בשם 'ציפורו', שהוא בעצם סוג של גרפאה או אפילו ברנדי לא מיושן, אותו זיקקו הנזירים הקתולים שחזרו מאזורנו לאחר מסעות הצלב. הנזירים החלו לזקק יין באלמביק עשוי מחרס על-מנת לייצר יין מחוזק, ורק לאחר מכן לייצר ברנדי. השימוש בשאריות הענבים לזיקוק הפך לנפוץ במאה ה-18, אם כי בעיקר למטרות רפואיות, אבל גם אחרות...
המשקה שהתקבל מאותו הזיקוק היה מריר, עקב תסיסה לא מבוקרת של שאריות הענבים וזיקוק לא מדויק ולכן החלו היוונים להשרות בתזקיק תבלינים שונים, ביניהם גם אניס, בכדי להסתיר את הטעמים המרירים. בצמחי האניס השונים קיים שמן אתרי בשם אתנול והוא זה שנותן את הטעם המתקתק למרות שאין סוכר במשקה עצמו.
זהו אחד הסיפורים על הולדת האוזו על רגל אחת. למרות שהסיפור יפה, האוזו בכלל הגיע במקורו מהראקי הטורקי, אבל היוונים לא כל-כך אוהבים את הסיפור הזה. האוזו 12 הפך לאוזו הנמכר בעולם בזכות האיזון הקליל בטעמיו. בקיצור, הלבן הזה הוא תחליף לגמרי לא רע לכל היין והגבינות שנופלים עלינו בשבועות.
אוזו 12. מחיר: כ-100 שקל
