ליוסי בוזנח נמאס מהמלצות ליינות חג שעולים יותר מ-100 שקלים לבקבוק, אז הוא הרכיב שלושה סלים שיתאימו לכולם. כך תרכשו שישה יינות מצוינים בלי לשלם עליהם יותר מ-300 שקלים
כמו בכל שנה, התכנסה מועצת שתייני הסנהדרינק לטעימות יין שלפני החגים - יקבים, מפיצים, יבואנים ויח"צנים - כולם משתוקקים שנטעם את מרכולתם, ואנחנו טעמנו אף טעמנו (בכל זאת, סנהדרינקים או לא?). כמו בכל שנה היו יינות טובים יותר וטובים פחות, אבל אני מודה שהפעם ליוותה אותי תחושת אי נוחות קשה. נראה היה לי שהענף כולו מתעסק בעיקר בעצמו - במה שחשוב לו ובדברים שכואבים לו ולא במה שהלקוח, זה שבסופו של דבר קונה את היין בחנות או בסופר, באמת צריך בחגים. כמו ביקור בחנות ספרים. הסל של "דרך היין" רוב היינות שקיבלנו לטעימה היה אדומים, כבדים ועתירי מחיר – מסוג היינות שאתה מביא כמתנה כשאתה מגיע להתארח בארוחת ערב החג. חשבתי על זה והגעתי למסקנה שחברינו בתעשייה קצת מפספסים - אי אפשר להמליץ רק על היינות שיביא זה המתארח. מחיר של 100 שקלים לבקבוק אינו מרתיע כשקונים בקבוק אחד חגיגי, אבל כשאתה מארח יותר משניים שלושה אנשים וצריך לדאוג לארגז יין, הוצאה של 1000 שקלים רק על יינות החג היא עניין בעייתי. הפריע לי מאוד שלא היו לנו אופציות זולות יותר שנוכל להמליץ עליהן ולתת מענה לכולם.
מה בעצם צריך?
ניסיתי להרכיב סל של יינות שיענה על הצרכים של רובנו – הבאתי בחשבון שבחג יהיו בין שמונה לעשרה אנשים (כמובן שיתכן שיהיו יותר, אבל אז פשוט צריך להכפיל את הכמויות). כללתי בסל יין כבד למטיבי לסת, ויין קליל שמתאים לממעטים בשתייה ולנוהגים חזרה; אחד שמתאים לשלב ההתכנסות; בקבוק שיעזור להעביר את טקסי החג וכזה שיחמיא לאוכל. ולסיום - יין קינוח נעים שישתלב עם העוגה או הקינוח, כדי שנישאר עם מתיקות נעימה בפה. והכי חשוב? תכננתי שהסל לא יגיע למחיר אסטרונומי. נקודה חשובה נוספת היא שניתן יהיה לקנות את הסל המומלץ במקום אחד ולא בחמש חנויות שונות (אנחנו מתרוצצים מספיק גם ככה בימים שלפני החג). החלטתי להיכנס לכמה חנויות יין וסופרמרקטים ולראות אם אני מצליח למצוא שישה יינות שעונים על כל הדרישות שציינתי - כאלה שיאפשרו חוויה שלמה של יין לחג. הצבתי מגבלת מחיר ברורה – בלי לעבור את רף ה-300 שקלים באף אחת מהקניות. המחיר של רוב היינות שבחרתי נמוך מ-50 שקלים, וכך יכולתי לשלב בכל סל יין אחד קצת יותר יקר – כי בכל זאת צריך גם פינוק קטן. בחרתי שלוש נקודות מכירה ובכל אחת מהן הרכבתי נבחרת בת שישה יינות שילוו את ערב החג.
דרך היין – רחוב החשמונאים, תל אביב
מבחינתי זו בכירת ובחירת חנויות היין של ישראל. אתה רק נכנס פנימה והיין כבר חודר עמוק לתוך נשמתך. אין כמו לעשות סיבוב למטה במרתף, לעבור בין הבקבוקים כשאתה אוחז בכוס יין קטנה - זה תמיד מזכיר את ההנאה שאני מקבל בחנות ספרים. המחירים כאן כוללים את ההנחה הקבועה למי שחבר במועדון דרך היין (החברות כרוכה בתשלום ראשוני, אבל כולו חוזר אליכם בקניות הבאות). וילה סנדי, פרוסקו "מילסימאטו" 2013 – פרוסקו קל, מעודן ומלא חן, משקה קבלת פנים מושלם. 55 שקלים.לה ז'אמל, סוביניון בלאן, 2013 – איזה כיף של יין, כזה שיכול בשקט להעביר את השעמום עד שמתחילים לאכול. תמורה יוצאת מן הכלל למחיר. 44 שקלים.רקנאטי שירז 2013 - אדום עז ומשובב נפש. יין שפשוט עושה חשק לאכול איתו. קררו אותו מעט לפני השתייה והוא יגמול לכם בהנאה כפולה. 51 שקלים.לה ז'אמל, מורבדר 2011 – אהבתי מאוד את התוויות ואהבתי מאוד את הסוביניון, אז החלטתי להמר ולקחת גם את הנישתי מבין כל יינות היקב המיובאים לארץ - איזו הפתעה מצוינת - יין מרשים ומסוגנן, שמצליח לעשות את זה בלי להיות כואב ומוגזם. יופי של אדום במחיר מעולה. 44 שקלים.רמות נפתלי, קברנה סוביניון "ספיישל אדישן" 2013 – היה אמור היה להיות הרציני שבחבורה, זה שייקח אתנו עמוק לתוך הארוחה. הוא עשה עבודה יפה אך לא הצלחתי להשתחרר מהעובדה שהמורבדר לפניו קצת גנב לו את ההצגה. 60 שקלים.יקבי רמת הגולן, ירדן מוסקט 2011 – מי לא רוצה מעט מהמתוק המתוק הזה בסוף הארוחה? יתאים כמו שהוא לאלו שמוותרים על המנה האחרונה נרדמים בסלון ויענג עוד יותר את חובבי הקינוחים. 43 שקלים.
שופרסל שלי, ארלוזורוב, תל אביב
סופרמרקט שכונתי, וודאי לא הזול בישראל, אך הוא הנוח ביותר עבורי והוא קרוב לביתי. באופן מובן, היין לא תופס כאן את מרכז הבמה. אתה שם אותו בסל כחלק מהקניות לחג, מרים גבה על עירוב בצירים על המדף, טובע בסיסמאות, מבצעים והנחות ומתפשר על העובדה שבסל בעיקר יינות מיקבים גדולים וברור שכולים כשרים. כשרים ומיקבים גדולים. הסל של השופרסל רקנאטי, יסמין לבן 2013 - יין שלא דורש ממך מחשבה מרובה לפני שאתה פותח אותו, כיף גדול לשתות אותו כאפריטיף עד שכל המאחרים מגיעים. 35 שקלים.כרמל, סוביניון בלאן סדרה איזורית 2012 - תמיד אהבתי את היין הזה. דק ומדויק. יופי של יין לדיבורים, יופי של יין לאוכל. 56 שקלים.הרי גליל, רוזה 2013 – רציתי שיהיו יותר רוזה בסל, אבל זו אחת החולשות של המדף בסופר - אלה שישנם לא תמיד מאותו בציר או מהבציר האחרון ולכן צריך להסתכל טוב לפני שלוקחים אחד מהמדף. כאן מדובר ברוזה שעשוי בלנד לא שגרתי עד מאד, סנג'ובזה, פינו נואר וגרנש, אני אוהב אותו בשל צבעו החגיגי, ובשל הפרי הנעים וקלות השתייה. רוזה מוצלח ביותר במחיר מעולה. 30 שקלים.יקב רמת הגולן, גולן קברנה סוביניון 2012 - יין משובח במחיר משובח. ילווה כל ארוחה בהנאה גדולה. 35 שקלים.תבור, אדמה, קברנה סוביניון 2011 – יופי של יין. גם בנוכחותו על השולחן וגם באיכותו על הלשון. 50 שקלים.כרמל, פרייבט קולקשיין, מוסקט קינוח 2013 – אחרי כל כך הרבה יין, צריך משהו מתוק שילך מעולה עם פרי טרי. סיום כייפי לארוחת החג. 30 שקלים.
טיב טעם, סניף ראשון לציון
לכאן אני בא לקניות של שבת, הכי חו"ל שאפשר ומחלקת היין עשירה ורחבת ידיים. אמנם לא תקבלו בה את התחושה של חנות יין, אך המבחר והייחוד מרשימים. שלא תגידו שהמצאנו פיליפ דרשלר, אלזס, צרפת, ריזלינג 2012 – דק, נקי, מרענן ומשיב נפש. עם כזה יין אני רוצה לבלות את הזמן עד שתחילו לאכול לי את הראש בחג. 50 שקלים.סימונסוולי, דרום אפריקה, שנין בלאן 2013 – איזה יופי של יין לשעת דיבור. ככה יעבורו הברכות והטקסים הרבה יותר מהר. 42 שקלים.ויתקין, מסע ישראלי לבן 2013 – יין שמשמח אותי מחדש בכל פעם. בציר 2013 הוא המוצלח ביותר מכל אלה הזכורים לי. יין של אוכל, תמורה מעולה לכסף. 60 שקלים.כרמל, פרייבט קולקשיין, קברנה סוביניון 2013 – רציתי משהו מיינסטרים, כל השאר היו נישתיים אז חיפשתי אחד שכיף לשתות, מוכר לכולם ובמחיר מצוין. גם התווית החדשה שידעתי על קיומה אך עוד לא נתקלתי בה על המדף משכה את העין. טעמתי השבוע גם את השירז מאותה סדרה ואהבתי אותו אפילו עוד יותר. תמורה מעולה לכסף. 40 שקלים.בודגס אלקונדה, נאוורה, ספרד, טמפרניו רזרבה 2007 - ספרדי גאה ומעניין. מראה גיל אך זה רק מוסיף לו חן, מין שילוב טוב של כוחניות עץ ופרי בשל ומן העבר השני הצניעות האדמתית הכל כך מוכרת. יין מעולה לארוחה. 58 שקלים.דלתון, מוסקטו 2013 - אפשר לשתות אותו כקינוח ואפשר להגיש כפותח תיאבון לפני האוכל. בכל מצב צריך אחד כזה. מוגז קלות עם המון פרי צעיר וטרי. תנו לי קצת פיצוחים אחרי האוכל ואני יכול להירדם איתו על הספה. 45 שקלים.