מחזיר אהבות קודמות? לא בכל מחיר...

חיליק גורפינקל נזכר באהבה הראשונה מבית-הספר העממי, אבל מסתבר שהיא דווקא לא זוכרת. אז הוא הלך לשתות משהו כדי לשכוח...

צהרי השישי היום שמשיים באופן מיוחד, אפילו למי שגר כאן, במקומנו הלוהט. בכל זאת, מדובר היה בסוף פברואר, ולא חלילה אמצע אוגוסט. יצאתי לאיטי מחגיגת בר המצווה המשונה אליה הוזמנתי, תוהה האם תעיתי בזה שהתעקשתי לא לחגוג לבני כדת משה וישראל. לא שהוא היה נותן לי אם רציתי, אבל בכל זאת.

אחרי שתי כוסות יין עשיתי מה שאני עושה הכי טוב. דיברתי שטויות... (צילומים: יח"צ, חיליק גורפינקל) חברה טובה (טוב, בערך...) מהתיכון, הזמינה אותי לבוא. מכיוון שהיא זו ש'שידכה' ביני ובין ענת אהובתי לפני 26 שנים, שידוך שמחזיק מעמד עד היום, למרות העבודה הקדושה שאני עושה בלחרב בו כל חלקה טובה עם אופיי המיזנטרופי, לא יכולנו, וגם לא רצינו, לא לבוא. יעלה כמה שיעלה. מה גם שאיכשהו זכרתי שאותה חברה, עדיין מיודדת, עם דנה צ'ופ (שלמדתי שזה כבר לא שם משפחתה מזמן), שהיתה חברתי (חברה אז א גירלפרנד) גם בז'-ח', וגם, תחזיקו חזק, בא'-ב'. אחר כך, בתיכון, היא לא החליפה איתה מילה. מעולם לא הבנתי מדוע. היא באמת באה, עם שבעת ילדיה (סתם, עם שלושה מארבעה) ואחרי שתי כוסות יין עשיתי מה שאני עושה הכי טוב. דיברתי שטויות. שאלתי אותה למה. היא לא ידעה על מה אני מדבר. גרוע מזה, היא גם טענה בתוקף שמעולם לא היינו 'זוג' (עד כמה שיש דברים כאלה בגיל כזה. ואין) אלא סתם חברים טובים. נו, שוין. אולי עדיף היה להישאר בבית. אבל כבר באנו ובארבע זה גם נגמר, והאמת היא שהיה מאד מרגש. באמת. אבל הנה אני בארבע, וזה יפו, וזה יום יפה. אז הלכתי ליוסי אנג'ל. יוסי, אם אינכם מכירים, כבר מזמן אינו נמצא במקום שלו שעכשיו קוראים לו הטברנה של אלירון. אלירון הוא הבן של מאיר שלקח את המקום של יוסי, האיש והאגדה, כבר לפני לא מעט שנים. יוסי, שהיה מוזג את הגולדסטאר הכי קרה בעולם - הוא קירר לא רק את החבית אלא גם את הכוסות, ועל כל כוס שהיה מוזג היה שותה אחת - פרש לגמלאות. האיש הקולני והמצחיק ששלט ביד רמה על הפינה הכי אסטרטגית בשוק הפשפשים, חסר בוודאי לוותיקי השוק. אלא שלא נותרו רבים כאלה בדיסנילנד היאפי שנולד כאן על חורבות המקום הכי מדליק שהיה כאן. רק השוק הבוכרי על המדרכה עוד מזכיר במשהו את מה שהיה כאן פעם. עכשיו הכל כאן בוטיקים ומסעדות אופנתיות וטברנות יווניות בכאילו שבהם עושים שמח בכאילו. אבל אצל מאיר עדיין שמח באמת. ביום שישי מתמלא המקום בעשרות חוגגים שיודעים לשמוח כמו שצריך, כאילו אין ביבי ובנט ואיווט ומרזל. אולי זה אפילו משמח אותם שיש. אבל למה לי פוליטיקה עכשיו. עכשיו שישי ויש זמר יווני, והרצפה מכוסה במפיות ומאיר מוזג לי אחלה גולדסטאר מהחבית ואני חי. פשוט חי. לא להאמין. הטברנה של אלירון. רבי פנחס 13, שוק הפשפשים, יפו. 050-7951437