איך הפך סוחר יין קטאלוני ליצרן רום מוביל, מה הקשר בין עטלפי פירות למזל ואיך כל זה קשור לקובה? שמוליק וולברג מספר על הרום של בקארדי
היום לפני 132 שנה, ב-4.2.1882, נולד בקובה מותג האלכוהול בקארדי שהפך עם השנים לאחד ממותגי האלכוהול הנמכרים בעולם. דון פאקונדו בקארדי היגר עם משפחתו לקובה מקטאלוניה בכוונה להיות סוחר יין ואלכוהול. בנוסף לעבודתו הוא החל לחקור ולבדוק האם ניתן לשפר את איכות הרום שהיה עד אז אלכוהול זמין (לפחות באותו אזור), זול וגס בטעמו. בסוף הדרך הוא הניח כמה יסודות ייצור שהפכו את הרום לאיכותי וחלק: 1. שימוש בשמרים מיוחדים שפותחו במעבדה (עד אז התסיסה הייתה ספונטנית). השמרים של היום הם צאצאים ישירים של השמרים מימיו של הדון. 2. זיקוק בשני מסלולים שונים או בשתי שיטות - האחת נותנת עוצמה אלכוהולית והשנייה מעניקה את האופי כשלבסוף מאחדים את שני התזקיקים. 3. סינון התזקיקים בסוגים שונים של פחם פעיל. כל סוג של בקארדי מקבל את תהליך הסינון המתאים לו. 4. כל תזקיק עובר יישון בחביות אמריקאיות (כן, גם הבקארדי הלבן עובר יישון ומאבד את צבעו בעזרת סינון נוסף). דון פאקונדו רכש מזקקה ישנה ממזקק פושט רגל שניסה לייצר וויסקי וכשל. בהיכנסו למזקקה הבחינה אשתו, דונה אמיליה מוראו, שהמקום רוחש להקות של עטלפי פירות שהיוו סמל מקומי לבריאות ועושר. בהחלטה אינטואיטיבית מיתוגית היא החליטה שהעטלף יהיה הסמל של המשקה והשאר היסטוריה. ההחלטה ייצרה מעגל גדול של לקוחות שהיו אנאלפביתים שהצביעו על הבקבוק וביקשו את "המשקה עם העטלף". עת עלייתו של פידל קאסטרו לשלטון הריחה המשפחה שהמפעל יולאם, הפקירה את המזקקה והשתקעה עם נוסחאות הייצור לפורטו ריקו. חברת בקארדי מייצרת מגוון סוגי רום ב-3 מזקקות גדולות: פורטו ריקו (שם נמצאים משרדי החברה), במקסיקו ובהודו כשהאחרון מספק רק את צרכיה הרום של השוק ההודי, שוק שהתעצם בקצב רצחני בשנים האחרונות. כמו כן מחזיקה החברה מפעלי בקבוק ברחבי העולם אליהם מגיע הרום במכליות ענק.