מירה איתן הלכה לבדוק למה נבחרה דווקא פרסה לסמלו המסחרי של אחד מבתי הטקילה הפופולאריים בעולם, וגילתה שגם אם קצת מזל אף פעם לא מזיק, מאחורי המותג 'הרדורה' עומדת בעיקר עבודה קשה...
אחד המשקאות האלכוהוליים הראשונים שהכרתי בנערותי, חוץ מיין ובירה שהיו לרוב כבר בבית, היה טקילה. זה היה לפני כל-כך הרבה שנים, כך שקשה לי אפילו לספור. כבני נוער מתבגרים היינו אז מקפיצים טקילות בשוט, עם ספרייט, ומרגישים כאנשי העולם הגדול. הבעיה היא שבסוף אותו לילה העולם נראה מאוד קטן, מאוד מסתובב ושקוע עמוק בתוך האסלה. אם היינו בודקים טוב בתחילת הערב על גבי הבקבוק היינו מגלים שמה שכתוב שם לא היה טקילה, אלא "טהילה", או "קהילה", אבל מי הבין אז באלכוהול בכלל. טקילה תמיד היתה יקרה, והחיקויים הזולים שלה, גם בגלל שעם ישראל לא בדיוק הבין יותר מדי במשקאות האלכוהול, היו מאוד נפוצים בעבר. ואגב, אני יודעת שצריך להגיד טקילה בזכר, אבל ההרגל לא נותן להסתגל לזה. בדיוק נזכרתי בתקופה ההיא כשטעמתי השבוע את הטקילות של המותג 'הרדורה'.
עם צמיחתם של סצנת האוכל המקסיקני והגל הלטיני, עלתה למרבה השמחה גם קרנה של הטקילה (צילום: יח"צ)
את ההמצאה הישראלית להקפיץ טקילות נטשנו לשמחתי הרבה כבר לפני די הרבה זמן, ואתה גם את המשקאות הזולים וה'רעילים' שנקראו אז טקילה. לאחרונה, ובעיקר בעשור האחרון, אנחנו פוגשים יותר ויותר טקילות מסוג משובח ביותר. נכון, המחירים בהתאם, אבל תענוג לשתות את טקילות הללו בדיוק כפי ששווה להשקיע בכל משקה איכותי אחר, כמו וויסקי, קוניאק, רום ודומיהם.
לא רק מרגריטה
בשנים האחרונות, עם צמיחתה של סצנת האוכל המקסיקני בעולם והפופולאריות הרבה לה זוכים המטבחים הלטיניים, עלתה גם קרנה של הטקילה והיא זוכה לעדנה. פריחתו של הגל המקסיקני בישראל בעשור האחרון הביאה עמה שלל מותגים מעניינים, מהם עושים גם מבחר קוקטיילים מכובד, ולא רק את המרגריטה המוכרת, שכבודה במקומו יהיה מונח תמיד.
אחת מהטקילות המעניינות המגיעות לארץ היא טקילה הרדורה (Herradura), המיוצרת במחוז חליסקו שבמקסיקו בייצור מסורתי מחומרים טבעיים בלבד. מאז הקמתה של המזקקה בשנת 1870, היא נחשבת לאחת היצרניות הגדולות ביותר של טקילה פרמיום במקסיקו. מדובר באחד מבתי הטקילה היחידים שמגדלים את האגבה הכחולה בעצמם, ויותר מ-500 'חימדורים', אותם פועלים שמוציאים את פקעות האגבה מהאדמה עובדים שם. מתוך שאיפה להכין את הטקילה הטובה בעולם, תהליך הייצור הוא בחלקו ידני. את צמחי האגבה המשמשים להכנת הטקילה עדיין קוצרים ביד, וכך נעשה גם הזיקוק והביקבוק בשטחי האחוזה, בדיוק באותו האופן בו פליקס לופז, אבי המותג עשה לראשונה כשהחל לייצרו.
אין קשר לג'ניפר
הבעלים הראשון של מזקקת הטקילה הוותיקה בתחילת המאה ה-19 היה פליסיאנו רומו, אך ההיסטוריה של הרדורה מתחילה עם פליקס לופז, שהחל את דרכו כמנהל המזקקה אצל בעליה דאז, ג'וספה סלאזאר. בשנת 1870 השתלט לופז על המזקקה ועל שדות האגבה ורשם את עצמו כיצרן טקילה תחת השם Hacienda San José del Refugio. פליקס לופז התחתן עם כרמן רוזאלס ונולדו להם שני ילדים, אורליו ומריה דה חסוס, שירשו בהמשך את המזקקה לאחר מות הוריהם.
גומז טען כי במהלך שיטוט אגבי במטעי האגבה ראה לפתע נצנוץ זהוב באופק. הוא ניגש לבדוק מקרוב את מקור הנצנוץ ומצא פרסת ברזל שהאור לכד בדיוק מולו. מכיוון שפרסת ברזל ידועה כסמל למזל טוב, הקים לופז את המזקקה החדשה שלו, הפועלת עד היום בדיוק באותה הנקודה, וקרא למזקקה Herradura, שפירושה מספרדית פרסת סוסים. בראש המזקקה עמדו לאורך השנים הדונים והדונות של משפחת לופז.
הכל נשאר באחוזה
בניית מסילות הברזל בסוף המאה ה-19 יצרה אפשרויות משלוח קלות יותר לכל רחבי מקסיקו והגדילה את הפופולאריות של הטקילה במדינה. בשלב זה הטקילה של האסיינדה היתה ידועה, ואורליו הוא זה שביסס את שמה בתחילת המאה ה-20. מאז עברו שנים רבות ודורות רבים, המזקקה החליפה ידיים רבות, ובשנת 2007 נרכשה המזקקה על-ידי חברת 'בראון פורמן', שמוכרים את הטקילה שלהם היום בכ-140 מדינות בעולם.
הטקילה הזו מיוצרת מ-100% אגבה הגדלה בשטח האחוזה ונבחרת בקפידה בהתאם לסודות המקצוע שעברו עם השנים בין הדורות. תהליך הייצור של הטקילה מתחיל כמו פעם בתנורי אבן מסורתיים, שם מבשלים את צמחי האגבה שנקצרו ביד במשך 26 שעות. השימוש בתנורים המסורתיים מבטיח תהליך מבוקר ואיכותי. השמרים הנבחרים לתהליך ההתססה מקורם בשמרים הגדלים על צמח האגבה עצמו, או בעצי פירות ההדר באחוזה, ואלו מעניקים לטקילה את טעמה הייחודי. מכאן מועבר הנוזל המותסס לשלב הזיקוק הכפול, כאשר את התזקיק מיישנים בחביות עץ אלון לבן שנחרכו מעט. היישון מעניק אלמנט נוסף ועומק לטעם. רק לאחר אישור מהמאסטר דיסטילר של המזקקה מבקבקים את הטקילה בשטחי האחוזה, על-מנת להבטיח את הבקרה על הייצור.
Herradura Plata
הטקילה הזו מיוצרת לפי השיטה המסורתית באחוזת הרדורה במקסיקו, ועשויה מ-100% צמחי אגבה הנקצרים בשיא בשלותם ומבושלים בתנורי חרס במשך שעות ארוכות. את הנוזל המופק מהאגבה, מתסיסים ביחד עם שמרים טבעיים הגדלים גם הם בשטחי האחוזה. לאחר זיקוק כפול, מיושן התזקיק בחביות עץ אלון לבן במשך 45 יום. חביות האלון מעניקות לנוזל את צבע הקש הבהיר שלו. הטקילה הזו היא בעלת ארומה עשבונית של אגבה מבושלת, עם רמיזות הדרים ומתקתקות של וניל, והסיומת חלקה ונקייה.
מחיר: כ-180 ₪
Herradura Reposado
הטקילה הזו יצאה לאוויר העולם בשנת 1962. היא מיושנת במשך 11 חודשים בחביות עץ - 9 חודשים יותר מהמינימום הנדרש על-ידי חוקי הטקילה של ממשלת מקסיקו - והיישון הארוך מעניק לה את צבע הנחושת שלה. היא מיוצרת מ-100% אגבה כחולה הגדלה בשטח אחוזת הרדורה, והיא בעלת ארומה של ירק מבושל ומעט מעושן, נגיעות אניס ותבלינים, גוף מלא, טעם עשיר וחלק שמחליק בגרון, ומעט מתיקות של וניל וסוכריות חמאה. הסיומת מתקתקה עם רמיזות קינמון.
מחיר: כ-200 ₪
Herradura Anejo
טקילה שהוצגה על-ידי המותג Herradura בשנת 1963. זוהי טקילה המיושנת במשך שנתיים - כפול מהדרישה המינימלית לטקילה באיכות זו. לטקילה, המיושנת בחביות עץ אלון לבן המעניקות לה צבע נחושת כהה, ארומה של אגבה מבושלת, רמיזות מתקתקות של קרמל ומוקה, פרי בשל ועץ קלוי. מרקמה חלק עם מעט טעמי הדרים, פירות יבשים ומתקתקות של וניל. הסיומת נעימה, חלקה ומתובלת.
מחיר: כ-209 ₪