מותג וויסקי קנדי שרק נחת כאן הביא את מירה איתן להרהר עמוקות מדוע ז'אנר הוויסקי הקנדי נחבא אל הכלים ברוב העולם, מה שרק גרם לה למזוג לעצמה עוד כוס...
עד שהגיע הטרנד של השנים האחרונות, בו החלו מסתובבים בעולם מותגי וויסקי מיפן, הודו, טאיוואן ועוד, ידענו כולנו, במשך שנים רבות, שוויסקי מקורו מארבע ארצות מובהקות: סקוטלנד, אירלנד, ארצות-הברית וקנדה. את כל הכבוד קוצרת סקוטלנד; את כבוד הוויסקי למתחילים, או אלה שאוהבים לשתות אותו קצת מעודן יותר, קוטפת אירלנד; את כבוד הוויסקי המתקתקים, הקלים קצת יותר לשתייה יומיומית, מקבלת ארצות-הברית; ואילו על וויסקי קנדי אנחנו כמעט לא שומעים. בצדק או לא? אז זה כבר עניין של טעם, אבל יש פה גם סיפור...
הרופאים ולקוחותיהם חגגו יפה בתקופה זו, ודי מהר הבינו הקנדים שצריך לבטל את החוק היבש...(צילום: יח"צ)
מסתבר שלקנדה יש היסטוריית וויסקי מעניינת לא פחות מאשר ליתר אחיותיה יצרניות הוויסקי. היסטוריה שהחלה דרכה בטחנות הקמח, והטביעה חותמה גם בתקופת היובש. לתעשיית הוויסקי הקנדי ולמסים שנגבו ממזקקיה יש גם חלק משמעותי למדי בהתפתחותה של קנדה.
כל סתיו, עם סיום תקופת קציר התבואות, היו החקלאים הקנדים נוסעים לטחון את תבואתם ולהפוך אותה לקמח. בעלי טחנות הקמח היו לוקחים עבור השירות הזה עשירית מהכמות מכל חקלאי. כדי לא להשאיר את התבואה שאגרו כמזון למכרסמים או להפקירם לפגעי הטבע, נהגו בעלי הטחנות לייצר מהדגנים וויסקי, שאותו המכרסמים לא חיבבו משום מה. עד מהרה הבינו בעלי הטחנות שבידיהם יש זהב נוזלי שעשוי לעזור להם מאוד להגדיל את הכנסתם, בד בבד, הבינו השלטונות את פוטנציאל המסים הגבוה הגלום בכך, ומפה הכל כבר היסטוריה.
אפשר מרשם בבקשה
הקנדים עצמם, כך מסתבר, אהבו מאוד את מה שקרה, ובשנת 1842, כשהאוכלוסייה מנתה רק כחצי מיליון איש, היו בקנדה כבר קרוב ל-150 מזקקות וקרוב למאה מבשלות בירה. על כל 140 איש נפתח בר ברחבי המדינה, והוויסקי הפך למשקה יומיומי חשוב בחיי חלוצים קנדים קשי היום.
שתיית וויסקי באותה תקופה נחשבה כסגולה לבריאות, בקרב גברים, נשים, זקנים וטף גם בזכות איכות המים הירודה. באמצע המאה ה-19, עם השיפורים הטכנולוגיים, המהפכה התעשייתית ורשת הרכבות המתפתחת, חל שינוי בתעשיית הוויסקי, והמזקקות הקטנות החלו להתאגד במזקקות גדולות בערים הגדולות והמפותחות יותר.
אך כמו בארצות-הברית, גם פה קמו מחריבי שמחות שלא אהבו את ההתמכרות הקנדית לאלכוהול, ותנועת התנגדות לשתייה הצליחה להביא להוצאת האלכוהול מחוץ לחוק באזורים רבים. במארס 1918, במשך קרוב לשנתיים, חל חוק יובש על המדינה כולה, כאשר היחידים שנהנו מאלכוהול היו אלה שנזקקו לו רפואית או לצורך ניסויים מדעיים.
הרופאים ולקוחותיהם חגגו בתקופה זו, ודי מהר הבינו במדינה, שלא כמו בארצות-הברית, שצריך לבטל את החוק היבש. לוויסקי הקנדי היתה עדנה, והוא סופק על-ידי מבריחים לארצות-הברית, בתקופת היובש האמריקנית, במשך 13 שנים נוספות. האמריקאים אהבו את הוויסקי הקנדי ועד היום למעלה מ-75 אחוז מהוויסקי הקנדי נמכר בארצות-הברית.
וויסקי סודי ביותר
וויסקי המתקרא וויסקי קנדי חייב להיות מיוצר בקנדה, הוא מבוסס ברובו על תירס, ומיישנים אותו בחביות ששימשו לפני כן ליישון בורבון. לאחר היישון נוהגים הקנדים למהול אותו ב-14% וויסקי שיפון ומקרמלים אותו מעט כדי לחזק את הטעם והצבע החיוורים. הוויסקי הקנדי מאופיין במתקתקות לא מועטה. מותגי הוויסקי הקנדי הבולטים שהכרנו עד היום הם 'סיגראם', 'רויאל קראון' ו'קנדיאן קלאב'.
בימים אלה מגיע לארץ 'Canadian Heritage' - וויסקי פרמיום, המיוצר באלברטה שבקנדה, שמייבאת חנות האון-ליין למוצרי אלכוהול Paneco. מדובר בוויסקי בלנדד על-בסיס שיפון, שמזוקק במי קרחונים ומיושן בחביות בורבון במשך 3-5 שנים. תהליך הייצור של הוויסקי הזה נחשב לסודי ביותר, וכך גם מיקומה המדויק של המזקקה, שממוקמת אי-שם ביערות העצומים של מרכז קנדה. יש הטוענים כי אפילו הברמנים והסוחרים בעצמם אינם יודעים דבר על תהליך הייצור, או על מיקומה של המזקקה.
Canadian Heritage הוא וויסקי די חלק, באף ובפה, המשופע בתבלינים מתוקים וטעמי קינמון, וניל, ברגמוט, עץ אלון וטופי, ולו סיומת מתקתקה ודי ארוכה. הוויסקי הזה מתאים ביותר לחורף במקום תה חם מתובל וממותק, או לתוספת בתוך התה. הוא מתאים גם, כמובן, לשתייה נקייה, עם קרח או כמרכיב בקוקטיילים.
Canadian Heritage. מחיר: 149 ₪ (לבקבוק בנפח 1,140 מ"ל)