הם יותר נחמדים מהסקוטים, יותר מתורבתים מהם והוויסקי שלהם הרבה יותר עדין. יאיר גת מספר על הוויסקי של האירים
יאיר גתמעריב אונליין - זכויות יוצרים (צילום: מעריב אונליין)
הם יותר נחמדים מהסקוטים, יותר מתורבתים מהם והוויסקי שלהם הרבה יותר עדין. יאיר גת מספר על הוויסקי של האירים
הפרק הקודם, עסק בוויסקי סקוטי. גם זה שלפניו. כנראה אי אפשר לדבר על ויסקי בלי להזכיר את סקוטלנד. אחרי שהבהרתי את הנקודה הזו, אני מרגיש שאני לעבור בשקט אל אירלנד, השכנה הדרומית מערבית והקצת יותר תרבותית. עובדה, הם לא איבדו את הניירות שמוכיחים כי הם היו מזקקי הוויסקי הראשונים בעולם. חוץ מזה, עם כל הכבוד לרוברט בארנס, בכיר משוררי סקוטלנד שהיצירות הידועות ביותר שלו עוסקות בוויסקי, נשים וקיבות של כבש מלאות בדגנים, באירלנד חיו וכתבו אנשים כמו ג'יימס ג'וייס וסמואל בקט. היא גם הייתה ביתם של לא מעט מוזיקאים שאינם בונו, בוב גדולף ומוריסי למשל. לפחות על פי הניסיון שלי, הם הרבה יותר נחמדים מהסקוטים - גם האנשים וגם הוויסקי שלהם.
הנבחרת של בושמילס הנבחרת של בושמילס
עקרונות הייצור של הוויסקי האירי דומים לזה של הסקוטי. רק ויסקי שזוקק והתיישן שלוש שנים לפחות על אדמת אירלנד, יכול להיקרא ויסקי אירי. בשונה מהמזקקות הסקוטית שמסתפקות בשני זיקוקים, את הוויסקי האירי נוהגים לזקק שלוש פעמים, כדי להגיע לתוצאה רכה ונקייה יותר. גורם נוסף לעדינות היחסית של הוויסקי האירי הוא מיעוט השימוש בכבול בתהליך יצירת הלתת. כך שהוויסקי סופג פחות ריחות עשן.
הצורה בה מאייתים את המילה ויסקי, שונה בין אירלנד וארצות הברית לבין סקוטלנד, קנדה ושאר העולם. האירים מאייתים whiskey, בעוד הסקוטים מעדיפים whisky. מי שהוסיפו את ה-e לוויסקי, היו יצרנים אירים שהרגישו צורך לבדל את הסחורה המשובחת שלהם מהוויסקי המזעזע שיצא מסקוטלנד בסוף המאה התשע עשרה. הבדל משמעותי נוסף, הוא מספר המזקקות. באירלנד פועלות כיום כתשע מזקקות, בלבד שמייצרות מגוון מצומצם יחסית של מותגים. בסקוטלנד, בשביל תשע מזקקות לא היו פותחים אזור וויסקי.
בושמילס שבצפון אירלנד, היא המזקקה המורשית הוותיקה ביותר בעולם. היא פועלת משנת משנת 1608 וקיבלה רישיון זיקוק ב- 1784. כיום היא מייצרת את Bushmills Original בעל התווית הלבנה, שאין שוטר אירי בסדרת טלוויזיה שלא מוזג אותו לכוס נייר בשלב זה או אחר של העלילה,את Black Bush, שמכיל קצת יותר מאלט וויסקי ומתיישן בחביות שרי, ועוד לא מעט מהדורות, כולן תחת השם בושמילס.
דרומית לבושמילס, נמצאת מזקקת קולי, שמייצרת לא פחות משישה מותגים, ביניהם הבלנדד וויסקי קילבגן והמאלטים קונומרה וטירקונל. קילבגן הוא גם שמה של מזקקה עתיקה שחזרה לפעילות מלאה בשנת 2010 ומייצרת, בין השאר חומרי גלם עבור מותגים כמו קילבגן ולוק'ס.
את השם מידלטון לא רבים מכירים, אבל במזקקה שנמצאת במחוז קורק, בדרומו של האי, מיוצרים המותגים: ג'יימסון, טלמור דיו, פאדי, פאוארס, גרין ספוט ועוד שניים או שלושה סוגים נוספים ועל הדרך מזקקים גם וודקה וג'ין. בנוסף לשלוש המזקקות הגדולות, בושמילס, קולי ומידלטון, שאחראיות לרוב התוצרת של אירלנד, פועלות באירלנד מספר מזקקות צעירות שעדיין לא יכולות לקרוא לתוצרת שלהן וויסקי, ויש עוד כמה בתכנון.
בפרק הבא: קפיצה קטנה ליפן (תיזהרו שלא יעוף לכם הקרח). כן, גם שם עושים ויסקי.
