באי נידח בסקוטלנד נמצאת מזקקה של משוגעים לדבר שמוכנים לכל ניסיון נועז. טל חוטינר מספר על הוויסקי של האי אראן
לפני כשבועיים ישבתי במלון של עשירים מאוד בסקוטלנד, במקום שנקרא טונברי, ממש מעל מגרש הגולף המפורסמים, ושתיתי ג'ין טוניק מול הנוף. הנוף המרהיב שמעבר למגרשי הגולף הירוקים כלל את הים האירי ומין סלע ענק שהוא בעצם אי גרניט ענק שנקרא אליסה קרייג. כאשר התבהר קצת או כששתיתי עוד קצת, שמתי לב שיש בעצם יבשה מהצד השני של הים. בירור קצר הוכיח אותי על טעותי ואחד הסקוטים המקומיים תיקן אותי שזהו לא קמבל טאון והמול אוף קינטייר אלא האי הפחות מדובר - isle of arran. זו הייתה אולי הפעם ה-12+ שלי בסקוטלנד אבל אחת היחידות באזור הדרומי של הלאולנדס המערביים. השם של האי היה מוכר לי ומיד נזכרתי ששתיתי פעם וויסקי שנקרא ככה. בלית ברירה סיימתי את הג'ין טוניק שלי והזמנתי אייל אוף אראן 10 שנים כדי שיתאים לנוף. נזכרתי שבפעם האחרונה שטעמתי משהו מהאי הזה זה היה עם יוני ישי מנכל, גזבר ומנהל לוגיסטי של מועדון הוויסקי הישראלי, שמייבא את הוויסקי מהאי כשהוא בן שנה וחצי – שנתיים בחביות וממשיך ליישן אותו בכל מיני מקומות בארץ כדי לראות מה השפעת האזור והאקלים כאן על הוויסקי. יוני מבקבק את הוויסקי שלו תחת המותג של מועדון הוויסקי הישראלי אבל בדרך כלל כל הבקבוקים מכורים מראש. באי אראן היתה תעשיית ויסקי שמנתה כ-50 מזקקות, רובן לא חוקיות, שהלכה ונעלמה עד שהמזקקה האחרונה באי, שנקראה Lagg נסגרה בשנת 1837. מעל 100 שנה לא יוצר ויסקי על האי עד שמועצת האי נענתה לבקשת משפחת קארי והחלה לבנות מזקקת ויסקי בשנת 1994. ראש המשפחה הרולד קארי היה המנג'ינג דיירקטור של האחים שיבאס עד שפרש מעבודתו. האיש החליט להקים מזקקה והצליח לארגן מכירת 2,000 איגרות חוב שפירושם - תרום כסף ותקבל אחר כך ארגז וויסקי. המזקקה שוכנת ליד הכפר לוחראנזה בעמק מוקף גבעות וממש לא רחוק מטירה יפה מהמאה ה-14 והיא עוצבה כמו מזקקות קלאסיות עם גגות הפאגודה הידועים. המעיין שזורם בשכנות נקרא איסון ביורך והוא זורם על קצת כבול וגיר ומספק מים לייצור הוויסקי. בשנת 1995 החל לצאת הנוזל הראשון מדודי הזיקוק והמזקקה הוציאה לאוויר בקבוק מרתק של ויסקי בן שנה, שכמובן אסור לקרוא לו עדיין ויסקי, ועל כן הוא נקרא בפשטות ספיריט בן שנה אחת והראה את הפוטנציאל שיש למזקקה. לאחר כמה שנים של ייצור נודעה המזקקה כאחת שמשתפת פעולה עם ניסיונות ויסקי שונים ומשונים ועשמחה לעשות שיתופי פעולה כמו זה עם מועדון הוויסקי הישראלי. כל מיני גרסאות מעניינות, שלא לומר מוזרות, יצאו לשוק - ויסקי עם פיניש של קלבאדוס, אמארונה ועוד לעומת כל מיני בקבוקים מחביות בודדות ומובחרות -הכל מהכל. ניתן אפילו להזמין חביות שלמות במחירים שנעים בין 1,500 ל-2,000 ליש"ט. בכל מקרה מדובר במזקקה עם ראש טוב ונכון שמייצרת ויסקים מרתקים במחירים סבירים. לאחרונה התחלתי למצוא כמה בקבוקים של אייל אוף אראן בחנויות דרך היין ביבוא סדיר לארץ אז עכשיו יש לכולנו הזדמנות לשתות איזה שלוק עם המשוגעים של האי. אייל אוף אראן 10 שנים - יופי של ויסקי שמציע את האופי המדוייק של אראן. שילוב בין וניל לניחוחות טרופיים וצהובים. בטעם תיבול מעניין ומתיקות עדינה, קינמון עם הדרים וקצת עץ. 46% ללא סינון בקור, 240שקלים.אייל אוף אראן 12 שנה חוזק חבית. אחד הוויסקים המעוטרים של המזקקה. הדיסטילר של המזקקה ג'יימס מקטאגרט ערבב כמה חביות נבחרות - 5 חביות שרי של 500 ליטר ממילוי ראשון, 13 חביות הוגס האד (250 ליטר) שרי מילוי שני ו-31 חביות (180-200ליטר) ברבן שמולאו בחוזק חבית. שילוב סוגי העץ יצר ויסקי מורכב ומעניין שמדגיש תיבול, פירות יבשים ועשירים עם עץ אלון מודגש ברקע. שוקולד, שקדים ושוב הדרים בפיניש ארוך ונעים. 300 שקלים. בחרתי לכם עוד אחד מעניין שמסמל את הנסיונות המוזרים של המזקקה: אייל אוף אראן אמרונה פיניש - עוד ויסקי מעוטר ומעניין שלאחר 8 שנים יישון בחבית קונבנציונלית עובר להתיישנות שנייה וקצרה יותר בחבית בה התיישן יין אמרונה איטלקי. האמרונה, על רגל אחת, הוא יין שמיוצר מ-3 זני ענבים מקומיים בוואלפוליצ'לה שבוונטו באיטליה. הענבים עוברים תהליך של איבוד נוזלים והצטמקות במשך כמה חודשים וכך נוצר יין מרוכז מאוד ועוצמתי. החבית שסופגת את אופי היין מקבלת לתוכה את הוויסקי ותורמת לו אופי וניחוחות - דבש, עם פירות מאוד בשלים ואפילו אפויים יחד עם שוקולד ותפוז באף. בפה שוב שוקולד מריר וכהה ושלל טעמים מוורדים, קינמון, שזיפים ומרירות מוצקה. פצצת טעם לאוהבי הז'אנר. 350 שקלים. בארץ אפשר למצוא גם אראן אוריג'ינל ב-200 שקלים ואראן 14 שנה ב-350 שקלים.