הבת חזרה הביתה אחרי שסגרה שלושה שבועות בצבא. אז אבא קיפניס פתח בקבוק יין ונכנס למטבח להכין ארוחה
ניר קיפניסמעריב אונליין - זכויות יוצרים (צילום: מעריב אונליין)
הבת שלי חזרה הביתה. ליתר דיוק: הבת שלי חזרה הביתה אחרי קרוב לשלושה שבועות. עוד יותר ליתר דיוק: הבת החיילת שלי חזרה הביתה אחרי יותר משבועיים בצבא, ואני, אבא שלה, כבר במטבח...
צמחונית הילדה, אבל אנחנו אוהבים אותה כמו שהיא - ולפיכך אני מסדר חצאי קישואים על נייר אפייה ומוסיף שמן-זית, מלח גס ועלי רוזמרין ריחניים בטרם אכניס לתנור. בינתיים כבר מבעבע הסיר עם תבשיל החצילים והפלפלים בסגנון הגיבץ' הבולגרי, הסיר עם המג'דרה שאותה אני מכין דווקא עם עדשים שחורות - כמו שהיא אוהבת - כבר מוכן - ומיד נידרש גם לסלטים ולמאפים, כמו גם למנות של הקרניבורים הצעירים.
אוייי... כמה שאני אוהב את ימי חמישי האלה, כשהוויקאנד רק בפתח... (צילומים: יח"צ) אוייי... כמה שאני אוהב את ימי חמישי האלה, כשהוויקאנד רק בפתח... (צילומים: יח"צ)
אוייי... כמה שאני אוהב את ימי חמישי האלה: הוויקאנד עוד בפתח, הידיעה שמחר כל המשפחה תתכנס ליד השולחן לעת ערב והכיף הזה שמלווה כל ערב חורפי שבו אדי הבישול מצטברים על החלק הפנימי של הזגוגיות בחלון המטבח: קר בחוץ, נעים בבית וחם בלב.
והנה היא בדלת, עייפה, ממהרת להיחלץ מהמדים ולעבור לטרנינג ביתי. אחותה הקטנה מביטה בה בהערצה כאילו זה עתה שבה מחזית סטלינגרד, אחיה מעדכן אותה בנעשה בשבט הצופים המקומי, למרות שמפעם לפעם נראה שהיא כבר פחות מתעניינת, אמא שלה אוספת מהצ'ימידן את הבגדים לכביסה - ואני במטבח. מאושר.
מאושר שהם כולם בבית, מאושר מהחיוך על פניה כשהיא מציצה בסירים, מאושר שכבר עמדתי בכל מטלות השבוע הזה והוויקאנד או-טו-טו מתחיל.
בכל ארוחת שישי אנחנו שותים יין, אבל למה לא להתחיל במצווה כבר הערב? אני פותח לי בקבוק שיראז מסדרת "אדמה". למה דווקא אדמה ולמה דווקא שיראז? גם בגלל שמדובר בסדרה שבטוח להמר עליה ובזן שאני מאוד אוהב - וגם מפני שזה הבקבוק הראשון שאליו הושטתי את ידי... ובכלל - מי בכלל צריך סיבה לאושר?
כוס יין לי, הטבח. כוס יין לכובסת. כוס יין ליד תבשילי הירקות של הצמחונית-הקרבית שלי. חגיגות סוף השבוע המשפחתיות שלנו יצאו לדרך ואני מגביה את הכוס ומייחל שלא ייגמרו לעולם.
