יאיר גת טוען שלכל יין קצב משלו, ושהגיע הזמן שאנשים ילמדו לדחות סיפוקים. לפחות כאלה שקשורים אליו...
הם צריכים תשובות מהירות. ארבעים תווים. ארבעים שניות. בעד. נגד, שמאל רדיקלי, ימין קיצוני, ללכת, להישאר. אני צריך לנסח את התשובות במהירות. בלי לחשוב. מי שעומד מולי מצויד כבר בכל התשובות ומה שנשאר לי זה להחזיר לו את הכדור, חזק ומהיר ולחכות למכה הבאה. מצטער חברים, אבל אני כבר קצת מבוגר בשביל המשחק הזה... היין משתנה בכוס ומתפתח בבקבוק ומה שאני יכול לומר עליו יהיה נכון לעכשיו פלוס השערה לגבי העתיד (צילום: יח"צ) "מה אתה אומר? איך היין?", הם שואלים, ואני עונה כמו שלמדתי מדניאל רוגוב ז"ל: "את מה שיש לי להגיד, תקראו בעיתון". זה קונה לי קצת זמן, אבל גם אף פעם לא בטוח. ככה זה עם יין. הדברים שיש לי לומר עכשיו, יכולים להתברר כשטות מוחלטת בעוד דקה, להפוך לאמת מוצקה בשבוע הבא ולהתרסק אל קרקע המציאות בעוד שנה. היין משתנה בכוס ומתפתח בבקבוק ומה שאני יכול לומר עליו יהיה נכון לעכשיו פלוס איזו השערה לגבי העתיד. הם רוצים תשובות מהירות, אבל ליין יש קצב משלו. וגם לי. "מה אתה אומר על שרדונה?", הם שואלים אותי, "אנחנו מתים על שרדונה". תעצרו דקה, ספרו לי על איזה שרדונה אתם מתים? על סכיני הגילוח של שאבלי, המפלצות ממרסו, בני האצולה המבעבעים משמפיין, או האמריקאים הסובלים מעודף משקל? שרדונה, יודע לגדול בכל מקום שעושים בו יין, ואם זה לא מספיק - מדובר בזן נטרלי יחסית. כזה שהטעמים שלו מושפעים מאוד מהאדמה עליה הוא גדל וממה שעשו אתו ביקב. ואם גם זה לא מספיק - תזכרו שמדובר באחד המותגים החזקים של עולם היין. אין יקב שרוצה לראות את היינות שלו נמכרים, שלא עושה אחד כזה. "אני אוהב שרדונה כשהוא טעים ושונא את כל השאר", אני זורק תשובה מסובבת ושולח אותם לחפש את השרדונה שהם אוהבים. בשל או חומצי, שקט או מבעבע, עתיר עץ או ללא חבית, צעיר או מתיישן. אם הם יחפשו מספיק זמן, אני משוכנע שהם ימצאו, אם לא את היין שהם הכי אוהבים, אז לפחות את הסגנון. בישראל עושים שרדונה בכל סגנון אפשרי על הציר שבין יינות בשלים ועמוסים, בעלי נוכחות חבית שמאפילה על הפרי, ועד ליינות חדים וחמצמצים שלא ראו עץ בכלל. שרדונה אדמון מסדרת Single Vineyard של כרמל, נמצא איפה שהוא באמצע. היין שנעשה מענבי כרם יחיד בגליל העליון, תסס והתיישן שמונה חודשים בחביות. נוכחות העץ מורגשת לאורך כל הדרך ומתבטאת בריחות של וניל ואגוזים, אבל היא משאירה מקום לפרי, והחמיצות רכה יחסית. למרות העושר והמורכבות שלו מדובר ביין מהנה והרמוני. נקודת התחלה נהדרת לאלה שרוצים לדעת איזה שרדונה הם אוהבים ולא אכפת להם להסתפק בתשובות קצת איטיות. יקבי כרמל, שרדונה אדמון 2013. מחיר: 85 שקל