האדמה הטובה: יינות יקב Gassac

יאיר גת טוען שהיינות של יקב 'Gassac' נעשים בגישה מרעננת וקלילה, כזו שיושבת בול על מזג-האוויר וטעמי המטבח הישראלי. למרבה השמחה גם התמחור שלהם הגיוני במיוחד...

בתחילת שנות השבעים יצאו בני הזוג Guibert - אתנולוגית מומחית לאירלנד ויצרן כפפות, עם שורשים במחוז אוורן בדרום-צרפת, לחפש בית בחצר האחורית של מחוז ארו, הקצת יותר דרומי. הם נדלקו על חווה נטושה הגובלת בחורשת אורנים בלב העמק שבו זורם הנהר Gassac וקנו אותה. השניים, שלא הבינו שום דבר בחקלאות או בכרמים, חשבו שדווקא יהיה נחמד לגדל שם תירס וזיתים. ואולי גם קצת ענבים. לגמרי במקרה, אחד החברים שלהם מאוורן היה פרופסור ליין שהתמחה בקשרים שבין הגפן לקרקע, ודי במזל הם ביקשו ממנו לבדוק את האדמה החדשה שלהם.

הפרופסור הסתובב קצת באחוזה וחזר אל השניים עם מסקנות מרגשות: האדמה, שהכילה לא מעט חלוקי אבן מתקופת הקרח, הזכירה לו את האזורים הכי טובים בבורגון. "אפשר לעשות כאן גראן קרו", הוא הודיע, "אבל עד שהעולם יכיר בחלקה כ'גראן קרו' יעברו עוד מאתיים שנה". למרות שגם להם זה נשמע קצת רחוק, החליטו בני הזוג להרים את הכפפה ולהקים את יקב Mas De Daumas Gassac.

'גראן קרו' נולד

בשנת 1972 נטעו בני הזוג את הכרם הראשון שלהם, ובמקביל התחילו לבנות מרתף חביות במה שהיה תחנת מים בתקופה הרומאית. את בציר 78 הם עברו בעזרתו של פרופסור אמיל פינו, שייעץ בין היתר גם ליקבים כמו 'שאטו מרגו', 'שאטו או-בריאון', 'לה מזון או בריאון' ועוד. "למה פרופסור מכובד כמוך, שעובד עם הכרמים הכי טובים בצרפת, טרח לעזור ליקב לא מוכר בלנגדוק?", נשאל פרופסור פינו כמה שנים מאוחר יותר. "נכון, אני מייעץ ליצרנים הכי טובים בצרפת", הוא ענה, "אבל אף פעם לא היה לי מספיק מזל כדי לראות 'גראן קרו' נולד".

בתחילת שנות התשעים השיקה המשפחה את יינות 'מולין דה גאסק' (Moulin de Gassac), מתוך מטרה לשמר את הכרמים שמבטאים את האופי של לנגדוק וליצור שילובים בין זנים דרומיים לזנים מבורדו. היינות של 'גאסאק', לפחות החמישה שטעמתי, הם יינות הנעשים בגישה מרעננת וקלילה, כזו ששמה את הפרי במרכז אבל לא לוחצת עליו יותר מדי, וגם שיושבת בול על מזג-האוויר והמטבח הישראלי, במחירים הגיוניים במיוחד.

בלנד של גרנאש בלאן, סוביניון בלאן ו'טרט בלאן' - זן לבן פחות מוכר, שגדל בעיקר בלנגדוק. חלקות הכרם הקטנות מוקפות בצמחיה טבעית מקומית, ומדושנות, אם זה מעניין אתכם, בחומרים טבעיים שמקורם בכבשים השמנמנות מרמת לרזק. מדובר ביין חמוד, לא מחייב, עם ריחות של מלונים, פירות לבנים, ופרחים צהובים, בעל חמיצות טובה, מבנה מוצק וטעמי פרי רעננים ומלאי חיים.

מחיר: 55 ₪

הניסיון להבין מאלו זנים בדיוק הוא עשוי לא עלו יפה הפעם . מצטער. מהצלבה של כמה מקורות הצלחתי להבין שהוא מכיל שרדונה וסוביניון בלאן, לצד עוד זן לבן, אחד או שניים, כאלה או אחרים. תלוי את מי שואלים. אבל האמת היא שזה פחות מעניין מהיין. יש לו ריחות מורכבים, אבל לא יותר מדי, של פירות לבנים בשלים, אגוזים ופרחים, והוא בעל מרקם נעים, חמיצות נהדרת וסיומת שמזכירה הדרים כתומים, מלונים ואגסים.

מחיר: 69 ₪

יין אדום צעיר מאוד ולא מסונן, שנעשה מענבי סירה, קריניאן, אליקנט, גרנאש ומרסלאן והתבגר כחצי שנה במכלי נירוסטה. יש לו ריחות של פירות שחורים טריים, פירות בוסר, אדמה ותבלינים, וטעמי הפרי המתפרצים שלו נשענים על חמיצות בולטת. המבנה שלו קשוח, המרקם מחוספס והסיומת מתקתקה, ארוכה ומתובלת. בטמפרטורה הנכונה אפשר יהיה ליהנות ממנו גם בימים חמים, רק בלי לצפות לשום דבר חוץ מכיף.

מחיר: 49 ₪

בלנד לנגדוק טיפוסי של סירה, גרנאש וקריניאן שגדלו בתנאים דומים לזנים הלבנים שמרכיבים את ה- Guilhem Blanc. כבשים וצמחייה טבעית, זוכרים? היין, שבילה חמישה חודשים במכלי נירוסטה מציג ריחות אופייניים של פרחים, פירות כהים טריים, תבלינים ועשבי תיבול. המרקם שלו רך ונעים, המבנה מעוגל, טעמי הפרי השחור מוצקים וטובים והסיומת ארוכה והרמונית.

מחיר: 55 ₪

הוא נעשה מענבי קברנה סוביניון, מרלו וסירה בחלקים פחות או יותר שווים. למרות שהוא התבגר ללא מגע עם עץ ולמרות גילו הצעיר, הוא הפגין ריחות מפותחים של פירות סגולים, פרחים, פטריות, עור ופרי שחור מוצק, אבל קצת עייף. המבנה שלו מעוגל ונעים, החמיצות טובה והמבנה מוצק. מי שאוהב שהיינות הצעירים שלו משחקים אותה בוגרים לגילם, ייהנה ממנו מאוד. יודעים מה? גם מי שלא.

מחיר: 69 ₪