יאיר גת חושב שאם לא יהיו הפתעות, 'מתתיה 2013' של יקב 'דלתון', ייזכר כאחד היינות טובים ביותר בעשור הנוכחי...
יאיר גתמעריב אונליין - זכויות יוצרים (צילום: מעריב אונליין)
יאיר גת חושב שאם לא יהיו הפתעות, 'מתתיה 2013' של יקב 'דלתון', ייזכר כאחד היינות טובים ביותר בעשור הנוכחי...
בשנת 2006 היתה מלחמה. הכרמים של יקב 'דלתון', שחלקם נמצא ממש על גבול לבנון, ספגו פגיעות לא סימפטיות. למרות האביב הגשום, הטמפרטורות הנמוכות והפסקת האש שהגיעה בזמן, הציפיות מהבציר של אותה שנה בגליל העליון לא היו מן הגבוהות, אבל זה לא הפריע ליקב 'דלתון' להשיק לראשונה בשנת 2010 את יין הדגל שלו, 'מתתיה 2006'.
מתתיה הוא יין חד ואלגנטי מאוד בהשוואה לרוב היינות הישראליים ברמת המחיר שלו... (צילום: דיוויד סילברמן, אורי גרון) יין חד ואלגנטי מאוד בהשוואה לרוב היינות הישראליים ברמת המחיר שלו... (צילום: דיוויד סילברמן, אורי גרון)
היין, שהושק כמחוות יום-הולדת שבעים למתי הרוני - מייסד היקב, נעשה ברובו מענבי קברנה סוביניון, עם תוספות של מרלו וקברנה פרנק, מחלקות שהוכיחו את עצמן בעבר. כל אחד מהמרכיבים התיישן בנפרד שניים-עשר חודשים, שבסיומם נבחרו החביות הטובות ביותר, ולאחר יצירת הבלנד חזר היין לחביות לשנה נוספת. אם זיכרוני אינו מטעני, יש סיכוי טוב שכן, זה היה יין ירקרק, חד ואלגנטי מאוד בהשוואה לרוב היינות הישראליים ברמת המחיר שלו, שלא היתה נמוכה כלל.
מתתיה
בציר 2008, שנחשב לאחד הטובים בעשור הקודם, היה גם הבציר השני של 'מתתיה'. הרכב הזנים השתנה מעט: חלקו של המרלו גדל, על חשבון הקברנה פרנק שיצא מהתמונה, וגם על חשבונם של כמה אחוזי קברנה סוביניון. תקופת היישון נותרה כשהיתה והתוצאה היתה עסיסית, עשירה יותר וירוקה פחות מהיין הקודם. 'דלתון' עבר בשנים האחרונות כמה שינויים דרמטיים שעליהם כתבנו כבר לא מעט. אחרי שהוא השיק את היינן החדש, המיתוג החדש והכיוון החדש, הגיע הזמן להשיק גם את 'מתתיה' חדש.
'מתתיה' השלישי נעשה בבציר 2013, שאם לא יהיו הפתעות ייזכר כאחד הטובים ביותר בעשור הנוכחי. הוא נעשה הפעם מענבי קברנה סוביניון בלבד, שגדלו בשתי חלקות. האחת נטועה בקרקע הגירית של כרם אלקוש, והשנייה באדמה עשירה קצת יותר בכפר שמאי. כמו קודמיו, גם המרכיבים שלו התיישנו שנה בחביות נפרדות, ולאחר האיחוד התיישנו שנה נוספת.
כמו שאפשר לצפות מיין דגל, 'מתתיה', שיצא השנה במהדורה מוגבלת של קצת פחות מ-8000 בקבוקים, נארז בקופסה שחורה עם הדפסות בזהב, נעטף בנייר משובח ושוקל לא מעט. במפגש המרשים לא פחות שלו עם האף, עולים ריחות מרוכזים של פירות כהים רעננים, עשבי תיבול, עלים יבשים ותבלינים מזרחיים. המבנה שלו רחב אך אל מעיק, בזכות המרקם הרך והחמיצות הטובה, והסיומת הארוכה והעשירה בטעמי שוקולד, קפה וקלייה. אני לא יודע מי הם האנשים שיהיו מוכנים להוציא סכום כזה על בקבוק יין ישראלי, אבל אם יש כאלה, אני די בטוח שגם הם יאהבו את היין הזה.
