אבירם כץ חושב שהדרך האולטימטיבית להתמודד עם הקיץ היא לשתות כמה שיותר מבעבעים. אפשר כמובן להסתפק גם במים מינרלים מוגזים, אלא אם כן קוראים לכם אבירם כץ...
אבירם כץמעריב אונליין - זכויות יוצרים (צילום: מעריב אונליין)
אבירם כץ חושב שהדרך האולטימטיבית להתמודד עם הקיץ היא לשתות כמה שיותר מבעבעים. אפשר כמובן להסתפק גם במים מינרלים מוגזים, אלא אם כן קוראים לכם אבירם כץ...
ישנם מתי מעט אשר גורלם שפר עליהם, ועלה בידיהם לבלות את חודשי הקיץ המהבילים במקום אחר, רחוק מכאן, קריר מכאן, יבש מכאן. אבל רובנו, מה לעשות, תקועים כאן, בביצת הלחות המזיעה והאלימה, נוזלים אל תוך עצמנו וצריכים – איכשהו - לשרוד את חום יולי-אוגוסט. ומה עושים כדי שהייאוש יעשה יותר נוח? שותים. מה שותים? מבעבעים.
מבעבעים - כל אחד והדרך שלו לקרר את הקיץ שכבר כאן... (צילום: יח"צ, Beverly Lloyd-Roberts, freeimages.com) כל אחד והדרך שלו לקרר את הקיץ שכבר כאן... (צילום: יח"צ, Beverly Lloyd-Roberts, freeimages.com)
מה הבעיה? אם היה לנו כסף לשתות כל יום שמפניה, כנראה שהיה לנו גם מספיק כסף כדי להתחפף מכאן בחודשי הקיץ הנוראים. אז שותים מבעבעים שהם לא שמפניה, והם במחיר סביר, ומאידך - אין להם שום קשר למיני הקאווה / למברוסקו מז'אנר ה-4 ב-100, שאולי אפשר לפתוח אתם סתימות, אבל אין בהם שום דבר סקסי, טעים ומרענן כמו שאנחנו מחפשים בקיץ. לשמחתנו, השוק הזה של מבעבעים מז'אנר 'אמצע הדרך' התפתח וגדל בארץ, וכבר יש היצע כלל לא רע על המדפים.
Cremant e Limoux, Brut Nature Domaine de MouscailloCremant e Limoux, Brut Nature Domaine de Mouscaillo
'לימו' הוא אזרו בדרום-צרפת אשר מככבים בו דווקא שרדונה ופינו נואר ולא הגרנאש / סירה / קריניאן האופייניים לאזור. בין היתר מפורסם האזור ביינותיו המבעבעים ('קראמו דה לימו') - מעין סוד ליודעי דבר - בעיקר שרדונה, לצד שנין בלאן ופינו נואר. זהו יין מבעבע יבש מאוד, רענן ומורכב. בקיצור, הכי קרוב לשמפניה איכותית, בלפחות חצי מחיר.
יבואן: איספרווינום (052-6133926) מחיר: 125 ₪
Martini RoseMartini Rose
מהצד השני של המבעבעים הרציניים יותר נמצא המרטיני המבעבע. בית הוורמוט המפורסם הזה יצא לפני מספר שנים עם גרסאות מבעבעות - יינות קלילים, חנפנים, ששותים בלי לעשות יותר מדי עניין. המלצה שלי: למזוג את הרוזה הזה על קרח שיוסיף רעננות ויאזן מעט את המתיקות, ולהגיש לצד ארוחת הבוקר.
יבואן: אקרמן משקאות מחיר: 65 ₪
Lambrusco, Rose del Cristo, Cavicchioli 2012Lambrusco, Rose del Cristo, Cavicchioli 2012
תשכחו כל מה שחשבתם על למברוסקו, כי כאן מדובר בסיפור אחר לגמרי. הוא מיוצר בשיטה המסורתית (תסיסה שנייה בבקבוק) על טהרת ענבי למברוסקו המגיעים מכרם 'דל כריסטו' ומתיישנים על השמרים במשך שלוש שנים. התוצאה היא מבעבע רוזה יבש, אלגנטי ופרחוני, הרמוני ונעים, שמצדיק בהחלט את מחירו.
יבואן: הכרם משקאות חריפים מחיר: 129 ₪
Cava, Brut Reserva, NadalCava, Brut Reserva, Nadal
נכון שעל התווית כתוב 'קאווה', (ואכן מדובר בקאווה ספרדית), אבל בפועל זו ממש 'בייבי שמפניה' (הענבים, אגב, מגיעים מכרמים בבעלות המשפחה בלבד: פראיידה, מקאבו ושארל-לו, הענבים המקומיים של פנדס המזוהים עם תעשיית הקאווה), עם נוכחות של שמרים, נגיד ריחות של בריוש תפוחים.
קאווה שמציגה איכויות שאנחנו לא רגילים אליהן, בטח לא אחרי ששנים הרגילו אותנו שעולם הקאווה מתחיל ונגמר במבעבעים זולים וחסרי עידון. כאן יש שילוב בין שרדונה (המזוהה בעיקר עם שמפן) למקבאו ופאריידה, הזנים המקומיים. זוהי קאווה יבשה מאוד, חדה, מרעננת ואלגנטית. אמנם היא עולה יותר מגרסת הברוט 'הרגילה' של היקב, אבל הרעננות הקריספית הזו בהחלט מצדיקה את ההשקעה.
קודם כל מדובר בריזלינג, ורק אחר-כך ביין מבעבע. רוצה לומר, יין חד כתער, עם חמיצות גבוהה, נקי, מדויק, דק ואפילו מעט מינרלי. כמו ריזלינג משובח, רק עם בועות. וככזה הוא הולך נהדר עם אוכל מתובל, במיוחד אסייתי, ובכלל – הוא מתאים יותר ללוות ארוחה מאשר לתפקד על תקן אפריטיף לבדו.
יבואן: אלדד לוי (058-4700001) מחיר: 129 ₪
מת-הגולן-ירדן-בלאן-דה-בלאןירדן בלאן דה בלאן, רמת הגולן 2009
מדובר במבעבע מקומי ברמה עולמית, אין דרך אחרת להגדיר את הבלאן דה בלאן בסדרת ירדן של יקב רמת-הגולן. מדובר במבעבע על טהרת השרדונה, שמרי, אלגנטי, מורכב, שבטעימה עיוורת מנצח לא מעט שמפניות הרבה יותר מפורסמות.
פינו נואר ושרדונה, מהאזור הפחות מוכר 'אולטרופו פאווזה' (נשבע לכם שלא המצאתי). מבעבע שמשחק על הקו בין רעננות 'פרוסקואית' קלילה ובין נוכחות רצינית יותר של גוף ונפח פרי, בעיקר תודות לפינו נואר בבלנד, אני מניח. בשורה התחתונה מדובר באחד המבעבעים האיטלקיים המפתיעים שטעמתי לאחרונה.
יבואן: שקד מחיר: 70 ₪
Blue Nun 22k GoldBlue Nun 22k Gold
טוב נו, עד כמה אפשר להתייחס ברצינות ליין מבעבע המגיע בבקבוקון אישי (200 מ"ל), עם המלצה לשתות בקשית, ועיקר הקטע סביבו הוא עלי זהב (אמיתיים!) בתוך היין. מצד שני, לא תמיד צריך להתייחס ברצינות ליין. ברור כי קהל היעד כאן אינו 'חובבי יין' ואניני טעם, וזה ממש בסדר, אפילו יותר מבסדר. מי אמר שתמיד יין צריך להיות עניין רציני? וואלה, מבחינת הטעם הופתעתי, יחסית, לטובה. מבעבע יבש, פשוט, בבקבוק קיטשי להפליא, אבל כזה שבהחלט תורם למצברוח.
