חצי הכוס: סקנדלים ואסונות בעולם היין

אלכוהול בכלל, ויין בפרט, תופסים מקום מרכזי בחיי החברה האנושית כבר אלפי שנים. יוסי בוזנח על יחסי אהבה ושנאה, פחד והערצה, מיתוסים והאדרה שהפכו את היין להרבה יותר ממשקה...

שלוש הדתות שהתפתחו באזורנו מתייחסות אל היין בצורה חדה, מובהקת ומלאת רגש: היהדות והנצרות קידשו אותו - המילה יין על נגזרותיה מופיעה בתנ"ך כמעט 150 פעמים, אך לעומתן האסלם דווקא אסר עליו בצורה גורפת, מה שמלמד עד כמה חזק היה באותה תקופה הקשר בין האדם והיין. עם השנים התפתחו סביב היין מיתוסים רבים, חלקם אגדות וסיפורים השאובים מן הדמיון, וחלקם ניתנים להסבר בצורה לוגית, מדעית או רגשית. אך על דבר אחד אין עוררין - על כך שהיין כמשקה קיבל התייחסות חריגה ונדירה, כתרופה לגוף ולנפש, כמייצג מוחלט של קרקע בריאתו וכמנוף לפיתוחים טכנולוגיים ומדעיים. ייצורו של היין מערב מדע, טכנולוגיה ואומנות, השיח בו מלווה בתיאורים המקנים לו חיים מורכבים ויצריים, ואין כמותו בכדי לתאר את תוואי השטח של נוף מולדתו.

מרבית מעלילות ופגעי היין נובעים מהמזיק הגדול מכולם העונה לשם הגורם האנושי... (צילומים: אבישי תנעמי)

אך לא רק מיתוסים והערצה אדירה הביא עמו היין, אלא גם לא מעט אסונות ושערוריות, חלקן בידי הטבע, חלקן נגרמו מחמת טעות אנושית, וחלקן בזכות אופיו החמדני של האדם. אסונות וסקנדלים בעולם היין השפיעו בצורה דרמטית על המעורבים בהם, בין שנפגעו לטווח קצר ובין שהשפעתם מלווה את אותנו עד ימינו אנו ואף תימשך לנצח. על-מנת להמחיש את הטלטלות הפוקדות את הענף המרתק הזה, אספנו עבורכם מקבץ מעלילות היין המשמעותיות ביותר שפקדו את התעשייה היוקרתית הזאת: החל ממגפת הפילוקסרה שאיימה להשמיד את כרמי אירופה, ועד זייפן-על שהונה רוכשי יין במכירות פומביות במאות מיליוני דולרים.

על הקיפאון

קיפאונות, שיטפונות, רעידות אדמה וברד הם רק חלק מנזקי הטבע שפגעו בכרמים, אך גם זיופי יין, רמאויות והטעיה מעשה ידי אדם אינם חדשים בעולם היין. פליני הזקן כתב שאפילו החשובים שבאצילי רומא, לא באמת יכלו לדעת אם היין שקיבלו הוא פלרנום יוקרתי או זיוף זול מאזור אחר. באירופה של ימי הביניים סוחר יין שהואשם בזיוף יין הוחרם, הוכה ונכלא, ואם למזלו הרע רימה בן אצולה, נגזר דינו למוות.

לא מכבר התבשרנו כי חלק מאזורי היין המובילים בצרפת לקו בקיפאונות ונגרמו להם נזקים חמורים. בורדו, למשל, אזור היין האיכותי הגדול בעולם, ספג את אובדן המשמעותי ביותר, כאשר לדברי מומחים נטען לירידה של מעל 40% בנפח הכרמים. מדובר במכה אדירה מבחינה מסחרית אשר מוערכת בנזק של כמיליארד יורו, אך עם זאת, סוחרי היין של בורדו אופטימיים לגבי האיכות ומציינים באופטימיות ששניים מהטובים בבצירי ההיסטוריה של המאה הקודמת, 1945 ו-1961, ספגו גם הם קיפאונות דומים. אזורי היין המופלאים של בורגון ושמפיין נפגעו גם הם, וכנטען, חווים ירידה משמעותית בייצור זאת השנה השנייה ברציפות.

נוכל עם סגנון

בתחילת שנות ה-2000 הפציע בשמי לוס אנג'לס בחור אסייתי בשם רודי קורניאוואן. השמועות שנסובו סביבו טענו שמדובר בנצר למשפחת אצולה סינית-אינדונזית, אם כי אף אחד לא ממש טרח לבדוק לעומק מאין הגיע. בינינו, הרבה יותר נחמד להיות מוזמן למסיבות ענק, וליהנות מארוחות מופלאות ויינות נדירים, מאשר לתהות על קנקנו של המזמין. המקרה המדובר התרחש בתקופת תור הזהב של עמק הסיליקון, אשר יצר מתעשרים רבים והזדמנויות אדירות עבור נוכלים כקורניאוואן.

בתחילה הכל נראה מושלם: בית אגדי המארח מסיבות נוצצות וארוחות פאר, אספן יין שבוחר יינות נדירים מבצירים מופלאים. אורחי אותן מסיבות יודעים לספר כי כמות היין שקנה מיינות 'דומיין דה לה רומני קונטי' - היקב היוקרתי בעולם - היתה כה גדולה עד שמהר מאד דבק בו השם "מיסטר קונטי". עם הזמן החל קורניאוואן להציע חלק מהאוסף הנדיר והנחשק שלו למכירה במכירות פומביות, יינות-על שכמעט ולא נראו על-ידי חובבי היין בעולם. במכירה אחת שנערכה בשנת 2006 השיג קורניאוואן עבור היינות שהציע סכום שיא של כמעט 25 מיליון דולר.

החטא ועונשו

בתחילה הכל עבד כשורה, עד שהמיליונר האמריקאי ביל קוק שחשד שקנה יין מזויף שכר את שירותיו של בלש פרטי אשר מצא כי חלק מהיינות, לדוגמא 'שאטו פטרוס' מבציר 1921, מעולם לא יוצרו על-ידי היקב. מעבר לזה, לוראן פונסו, הבעלים של יקב 'פונסו' ואחד השגרירים המשמעותיים ביותר של יינות בורגון, מצא כי במכירה אחת נמכרו יינות 'קלו סאן דני' גראן קרו מבציר 1945, אלא שבדיקה פשוטה הראתה שהמשפחה החלה לייצר את היין המדובר רק 37 שנים לאחר מכן.

פונסו שזעם על הפגיעה במוניטין של יינות היקב שלו וביינות בורגון בכלל, עירב בסיפור את הרשויות. בשנת 2012 פשטו חוקרי ה-FBI על ביתו של קורניאוואן בארקדיה שבקליפורניה ומצאו שם מפעל זיוף משוכלל שכלל בקבוקים, תוויות, מכונת ריטוש לתוויות ישנות ותיאורי יין של היינות הנדירים שנועדו להתאים את הזיוף למציאות. קורניאוואן נעצר והיה הראשון בעולם להישלח לכלא בעוון מרמה וזיוף יין. בית-המשפט גזר על קורניאוואן עונש של 10 שנות מאסר וכל רכושו הוחרם ונמכר בכדי לפצות חלקית את קורבנות הזיוף. בין פריטי הרכוש שנמכרו בצו בית-המשפט: הבית שלו, אוסף מכוניות הלמבורגיני שהיה ברשותו, אוסף היין האמיתי שלו, ולאחרונה נמסר כי משפחת מונטי מבורגון קנתה את חלקות הכרם שהיו בבעלותו בישוב וון רומאנה.

כנימת המריבה

דרום-צרפת, הידוע כאחד מאזורי היין החשובים בעולם, התברך באדמה פורייה, מגוון עצום של זנים וסגנונות ייצור רבים. מעל שליש משטח הכרמים הצרפתי נמצא בדרומה של הארץ. אזור יין זה ידע לא מעט משברים במאה ה-19, שהאחרון שבהם היה פטריית הקימחון אשר פגעה בכרמים באמצע המאה ה-19 וגרמה לנזקים עצומים עד שהצליחו להדביר אותה. אך דבר לא הכין אותם למגיפה הקטלנית שמתרחשת ובאה עליהם.

בשנת 1866 גילו כמה מכורמי האזור שהגפנים שלהם מתות. הם בודדו אותן מהכרמים הבריאים וניסו שוב, אך הדבר חזר על עצמו בצורה מהירה מאד ותוך מספר חודשים נדבקו עשרות דונמים של כרמים במחלה המסתורית. בדיקה של מכון היין של מונפלייה בראשות פרופ' ז'ול אמיל פלנשו העלתה ממצא מדהים: מדובר במיליוני כנימות קטנות וצהובות שנמצאו בקרקע ועל השורשים. הממצאים הועברו לרשויות הצרפתיות והתחילה מלחמת אגו של שנים בנוגע לגורם למחלה בכרמים. פלנשו היה משוכנע שאלה הן הכנימות הגורמות למחלה, אך הרשויות ומכוני היין באזורי היין החשובים של צרפת, כגון בורדו, סרבו לקבל את הפסיקה.

ולהיטיב בהרכבה

שנים רבות עברו עד שהתברר כי גפנים שהובאו מארצות-הברית, אשר עמידות לפגיעת הכנימה, הן אלה שנשאו עליהן את הכנימה שחיסלה את הגפנים האירופאיות. פלנשו היה זה שנתן לכנימה את שמה: 'פילוקסרה', שפירושו, הכנימה מייבשת העלים. עד שהסתיימו קרבות המדענים חוסל כבר כשליש משטח הכרמים של צרפת ואתו שטחים עצומים בספרד, איטליה ושאר מדינות היין בעולם, מאוסטרליה ועד ישראל, לכאן הגיעו שליחי הברון רוטשילד בשנת 1870 עם כנות גפן מיובאות והנטיעה היתה קטלנית עבור אזורי היין בארץ. ההערכה היא שרק בצרפת הנזק שנגרם מהפילוקסרה הוא בהיקף של כעשרה מיליארד פרנק.

הפתרון שנמצא היה הרכבת זני הענבים האירופאיים על גבי הכנה האמריקאית העמידה - פתרון שאומץ מהר מאד על-ידי המדינות השכנות וכל מי שנטע כרמים והחליף כרמים קיימים. מעט אזורים על קרקע חולית, או כאלה שהיו מבודדים ובגובה רב נשארו על הכנה המקורית ולא נפגעו מעולם, אך היתר הוחלפו בצורה מסודרת. תעשיית היין והפילוקסרה חיים כיום זה לצד זה, כאשר עמידות הכנות מאפשרת את המשך קיום הכרמים. אמנם מדי פעם אנו שומעים על אזור יין ששוב נפגע בפילוקסרה אם כי אין עדות להתפרצות לא מקומית.

אנטי-פריז בייבי

כשאומרים אוסטריה הדבר האחרון שאנחנו חושבים עליו הוא רמאות וזלזול בחוקים, אך אולי תופתעו לשמוע כי דווקא העם הזה אשר מפורסם בקפדנותו היתרה, זה שהוביל את האימפריה של בית הבסבורג ומסתכל אפילו על אחיו הגרמנים כעל חפיפניקים, ביצע את אחת מהונאות היין הגדולות בהיסטוריה וכמעט וגרם להשמדתה של תעשיית היין המקומית שלו.

בחודש יוני 1985 הגיעה דוגמת יין אוסטרי למעבדה בגרמניה. היה זה יין משובח מסוג 'רוסטר אאוסלזה' מבציר 1983. בדיקת המעבדה הכתה את הגרמנים בתדהמה. הגרמנים מצאו ביין ריכוז לא גבוה של אתילן גליקול, או בעברית 'אנטי-פריז' - חומר שקוף ורעיל אשר מסיס בצורה מושלמת במים ובאלכוהול ומטרת הוספתו ליין היתה בכדי להעניק לו צמיגות, רכות שתייה ותחושת מתיקות נוספת.

פריחה מאוחרת

בדיקות שנעשו במהלך השנה שלאחר מכן על-ידי הרשויות הגרמניות והאוסטריות, גילו קבוצה לא קטנה של יצרנים אשר הוסיפו את הרעל הצמיגי ליינות המתוקים שלהם. התוצאה היתה איומה מבחינת תעשיית היין האוסטרית, וכללה החרמה של מיטב יינות אוסטריה, השמדה של כמעט 30 מיליון ליטר יין, חוקי פיקוח קפדניים, עצירת יצוא היין האוסטרי, ובפועל - קריסת תעשיית היין המקומית למשך כמעט 20 שנה.

עם זאת, כנראה שאין רע בלי טוב. מרבית יצרני היין באוסטריה התאימו את עצמם ואת סגנון היין שלהם למגמות העדכניות בעולם ועד מהרה ניתן היה להבחין במעבר חד מיינות מתוקים ליינות שולחניים לבנים ומעודנים. מכל מקום, בשנים האחרונות חווה תעשיית היין אוסטרית פריחה והצלחה שלא זכורה כמותה בעבר.

כאן לומדים בכיף

אם על האוסטרים אנחנו מתפלאים, מה תגידו על כך שהאיטלקים הפכו למפורסמים בזכות התאמת המציאות לדרישות הקפדניות. מה שמפליא הוא שהם עשו את השטות הזו שנה לאחר שערוריית היין של השכנים מצפון והיו עדים לקריסת התעשייה האוסטרית, אבל ככה זה כשאתה שותה מתנול - המוח מפסיק לתפקד.

אתנול הוא האלכוהול לשתייה שאנחנו מכירים. שיהיה ברור, הוא גם סם לא פשוט, ובמינונים גבוהים הוא עלול להיות קטלני. אך ה'מתנול', אחיו של ה'אתנול', הוא כבר טיפוס בעייתי, כאשר מולקולת הכוהל הפשוטה הזו גרמה למקרים רבים של נכות ומוות. המפורסמים ביותר הם מקרי השתייה של חומרים המבוססים על מתנול ב'תקופת היובש' בארצות-הברית, שם מוערכים מעל מאה אלף מקרים של נכות ומוות עקב הרעלת מתנול, ובמלחמת העולם השנייה מוערך במעל מאה אלף מספר קורבנות הצבא האדום שנפגעו מהרעלה קטלנית של מתנול. אבל למרות כל זה האיטלקים לא למדו...

איטליה אאוט

הפרשה התפוצצה באפריל 1986 לאחר שהותר לפרסום כי שמונה אנשים מתו ושלושים נוספים אושפזו עקב שתיית יין 'ברברה' מיקב 'אודורה'. הבדיקה שנערכה העלתה כי היין הכיל ריכוז מתנול גבוה פי 25 מאשר החוק מתיר וכי רעילותו רבה. בתחילה חששו הרשויות באיטליה לפרסם את המקרה כדי לא לפגוע בתעשיית היין האיטלקית העצומה, אך כאשר יינותיו של יקב נוסף, 'דולצ'טו פרריז', נמצאו אף הם כמכילים מתנול בריכוז גבוה ובעקבות כך מתה אישה אשר שתתה את היין, לא נותרה ברירה והחלה חקירה קפדנית.

בהמשך הושמדו 300 יינות נוספים אשר נמצאו בהם ריכוזי מתנול מסוכנים. שנים-עשר יקבים איטלקיים הורשעו בהרעלת מזון וגרימת מוות, ותעשיית היין האיטלקית ספגה מהלומה אכזרית. צרפת וגרמניה הורו להשמיד את כל היין האיטלקי שיובא, דנמרק אסרה על יבוא יין איטלקי וארצות-הברית הטילה מגבלות ובדיקות חמורות על כל יין איטלקי שנכנס לתחומה. לקח לתעשייה האיטלקית כמעט עשור לחזור לייצב את עצמה, אך עם זאת, וכמו במקרה האוסטרי, גם כאן הביאה חשיפת המקרה לשיפור דרמטי בחוקי היין האיטלקיים וכתוצאה מכך גם באיכותו ובהצלחתו בעולם. טוב, לפחות עד השערורייה הבאה.

מהגנה להתקפה

והנה היא באה: בחודש מארס 2008 פרסמו שני עיתונאים, פרנקו זיליאני האיטלקי וג'יימס סאקלינג האמריקאי, את הידיעה המרעישה כי הרשויות באיטליה פתחו בחקירה נגד עשרות יצרני יין בטוסקנה בחשד כי מהלו אל תוך היין העילי שלהם, ה'ברונלו די מונטלצ'ינו', אחד מהמפורסמים והיוקרתיים ביינות העולם (שאזור הייצור שלו מוגבל וזן הענבים היחיד המותר בו הוא הסנג'ובזה), יינות מהגדרות וסיווג נחותים יותר, מזנים ומאזורים אסורים על-פי החוק.

רבים מיצרני המחוז המפורסמים כגון אנטינורי, פרסקובלדי, בנפי וארג'יאנו, הודו שהם מצויים תחת חקירה ונאסר עליהם לשווק 'ברונלו' עד לסיומה. מדובר בהחלטה רבת משמעות ועלויות עבור היצרנים. ארג'יאנו, בהחלטה מסחרית, החליט לשנות את התוויות של היין ולסווג אותו כיין אזורי בכדי להמשיך ולמכור יין בארצות-הברית. הרשויות האמריקאיות מיהרו להחמיר את הדרישות נגד יצרני הברונלו ודרשו מהם בדיקת מעבדה המוכיחה כי היין מיוצר בהתאם לתקן.

השערורייה לא ממש הפתיעה חלק מעיתונאי היין בעולם, אשר טענו כי כבר שנים קשה להבין את השוני בסגנון היין, וההסבר היחיד האפשרי הוא הוספת זנים אשר לא נמצאים בו בצורה רשמית. הפרשה הזו דעכה די מהר ואיגוד היין של 'ברונלו' תבע את העיתונאים על כך שהמאמר מרמז כי היינות ששווקו מסכנים את השותים. וכפי שידוע, ההגנה הכי טובה היא התקפה.

עוצמת הרעש

ב-27 בפברואר 2010 הכתה את צ'ילה רעידת אדמה אדירה בעוצמה של 8.8 בסולם ריכטר. מדובר ברעידת אדמה נדירה בעוצמתה, אשר נזקיה מורגשים עד למרחק של מאות קילומטרים ממוקד הרעש. מספר ההרוגים הגיע לשמונה מאות, והנזק שנגרם לרכוש נאמד בכ-30 מיליארד דולר. כתוצאה מרעידת האדמה נפגעו גם שטחים חקלאיים ונזק עצום נגרם ליקבים וכרמים רבים, חלקם במחוזות היין החשובים ביותר של המדינה.

ההערכה הרווחת היא כי מעל מאה מיליון בקבוקי יין נהרסו ברעידת האדמה הזו, כאשר כשישית מסך ייצור היין של צ'ילה באותה שנה נמחק ברעש האדמה. סך הנזקים לתעשיית היין המקומית הוערך בקרוב למיליארד דולר, בהם מעל 300 מיליון דולר יין שיועד ליצוא.

אדם, טבע ודין

כן, היו גם תוספות סוכר ליין, השקיה לא חוקית בצרפת, בצורות, קיפאונות, סופות ברד והצפות שפגעו באזורי יין ברחבי העולם, ואפילו סלע ענקי שהתדרדר ומעך בדרכו כרם שלם באלטו אדיג'ה שבצפון-איטליה. אל מול כל זה לא פסקו, וכפי הנראה גם לא ייפסקו, הטעויות, הרמאויות, הזיופים, הפרסים המומצאים ושאר עלילות ופגעי היין הנובעים מהמזיק הגדול מכולם העונה לשם הגורם האנושי.